tipatech - איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון

דף הבית >> מאמרים >> איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון


איך מגיעה " עופרת" מהמים, לילדים שלנו- ומה הפתרון 

          
מדוע הנפגעים העקריים מ"עופרת" הם ילדים ותינוקות ?
מדוע 72% מהתלמידים מאזור מסוים מאובחנים כלקויי למידה?
האם כדאי להניק במקום להשתמש במי הברז?
האם הרתחת המים פותרת את הבעיה ?
אולי כדאי לרדת מהארץ ?
האם "מרכך מים" פותר את בעיית ה"עופרת" ?
האם מים מינראליים הם פתרון טוב ?
מה הסף הבטוח ל"עופרת" בגוף ?
האם קיימת סכנת רחצה במים המכילים "עופרת" ?
האם מסנני מים עם "תו תקן ישראלי" מסלקים "עופרת" מהמים ?
האם קיים פתרון להורדת ערכי ה"עופרת" לכל המים בבית ?


שאלות ותשובות

מדוע הנפגעים העקריים מ"העופרת" במים, הם תינוקות וילדים עד גיל 6 ?  


     

היות וזהו טווח הגילאים הקריטי להתפתחות המח, ו"העופרת" פוגעת קשות בהתפתחות זאת, ובנוסף,
גוף האדם מתקשה בסילוק ה"עופרת" העלולה להישאר בגוף למשך עשרות שנים, ה"עופרת"
מזיקה יותר ב-50% בתינוקות/ילדים מאשר בבוגרים.

מדוע 72% מהתלמידים מאזור מסוים מאובחנים כלקויי למידה ?



     

  משרד החינוך פרסם לאחרונה את המגמה ההולכת ועולה בשיעור המאובחנים כלקויי למידה בקרב הזכאים לבגרות.
  בספרות המקצועית מדברים רק על 5% לקויי למידה חמורים ומקסימום של 12% לליקויי למידה קלים, בכלל  האוכלוסיה במדינות העולם.
  הגיוני שרמת לקויי הלמידה גבוהה יותר בקרב הנוער שאינו זכאי לבגרות, אחרת סביר להניח שנוער זה אכן היה זכאי לבגרות, ומכאן
   ניתן להניח שאנו עלולים אף להגיע לרמה של 91% של ליקויי למידה, האם זה מקרי שאזורי השרון ובכללם
  הרצליה וסובב ת"א, נמצאים באיזור התע"ש ?  
 והשאלה העיקרית היא, האם זה מקרי שבאזורים בהם נתגלו גם זהומי עופרת במי השתייה, חלה עלייה דרסטית בלקויי הלמידה? 
  
   


אולי כדאי להניק במקום להשתמש בתחליפי מזון על בסיס מים ?



          


עם הנחה שכזו, בוודאי שכל אימא תחליט להניק את הילד עד גיל 18, אך צר לנו לאכזב אתכן,
ה"עופרת" עוברת גם בחלב אם, בעת ההנקה.

האם הרתחת המים פותרת את בעיית ה"עופרת" ?


          


נהפוך הוא, הרתחת המים מחריפה את הבעיה בכך שהרתחה מעלה את ריכוז ה"עופרת", היות ובעת ההרתחה חלק מהמים
מתאדה ומצמצם את נפח המים, אך רמת ה"עופרת" נשארת יציבה וקבועה.

אולי כדאי לרדת מהארץ ?

        


ממש מיותר, היות ובעיית ה"עופרת" במים היא כלל עולמית, כמו גם במדינת ישראל.

האם "מרכך מים" פותר את בעיית ה"עופרת" ?


         


 "מרכך מים" מעלה את ריכוז "העופרת" במים, היות ומים רכים מעודדים את רכיבי ה"עופרת" מהצנרת והאביזרים לנשור לתוך המים,
והדוגמא הטובה ביותר הנה פרשת "מכונות האספרסו" שנחשפה לאחרונה.
יתרה מכך. מרכך מים בייתי (מחליף יונים), הוצא אל מחוץ לחוק לשימושים בייתים, בשל פליטת מי הרכז לביוב הגורמת להעשרת
האקוויפרים במלח (אקוויפרים-מעיינות תת קרקעיים, המהווים מקור מים חשוב למטרות שתייה), ובעיקר מסיבות בריאותיות,
בשל העלאת רמות הנתרן במים, הגורם להעלאת לחץ הדם, ומחסור מסוכן ב"מגנזיום", כך שמרכך מים גם לא חוקי וגם לא בריא.

האם מים מינראליים הם פתרון טוב ?

 
     
 

לא בהכרח, בקבוקי מים מינראליים עלולים להכיל כמות מסוכנת של "אסטרוגן" מלאכותי.
הפוגע קשות בגוף האדם.
כך שנושא שתיית המים המינראליים, ובעיקר הכנת מזון לתינוקות, היא בעייתית.
לעומת זאת במקלחות מבקבוקי מים מינראליים, לא אמורה להיות בעיה בריאותית, בתנאי שלא שותים את המים במהלך הרחצה,
כמו כן, יש להתייחס לשיקול הכלכלי כמו גם למשקל הפיזי בנשיאת ה"שישיות".

האם קיים סף להורדת ה"עופרת" מהמים ?


       


לא קיים סף בטוח, היות ורמות ה"עופרת" המותרות במי שתייה הנן הערכות בלבד,
משתי סיבות עיקריות, האחת שהערכים שנקבעו, נקבעו בתקופה בה מכשירי המדידה לא הצליחו למדוד ערכים שמתחת ל-10 PPB,
על כן זהו הסף התחתון שנקבע, סיבה שנייה היא שלא ניתן לבצע "מחקרים קליניים" בחומרים מסוכנים בבני אדם,
ובטח לא בילדים ו/או תינוקות שאינם מסוגלים/רשאים לחתום על הסכם השתתפות בניסוי רפואי.

האם קיימת סכנה גם ברחצה במים המכילים "עופרת" ?


          
  

לדעתנו הנזק במקלחת גדול יותר, ומסוכן יותר.
מהנזק של שתיית מים ישירה עם ערכי "עופרת", ועל כך דובר רבות, היות ונושא זה מקדם בעיקר אינטרסים של חברות
של מים מינראליים, שגם מבוססות כלכלית  וגם יוצרות "ספינים" פרסומיים בגנות מי הברז, ובכך מעלות את
מחזורי המכירות של המים המינראליים.
נושא רמות ה"עופרת" שאנו סופגים במקלחת לא נחקר ביסודיות, למרות  שמשרד הבריאות האמריקאי דן בנושא ,
ואמר את דברו  באופן חד משמעי ומוחלט, ה"עופרת" חודרת לגוף האדם בעת המקלחת.

חשוב לדעת:

· בשתייה, ה"עופרת" מגיעה תחילה לקיבה, וחלקה מגיע מהקיבה למחזור הדם
· במקלחת ה"עופרת" מגיעה בדרך קצרה יותר למחזור הדם, שלא דרך הקיבה


קליטת "עופרת" דרך המים באמבטיה/מקלחת מתרחשת בשבע דרכים עיקריות :

1. דרך נקבוביות העור בכל שטח הגוף - הדרך הקצרה למחזור הדם
2. דרך חתכים ופצעים בעור, בקרקפת ובחלל הפה/חניכיים- הדרך הקצרה למחזור הדם
3. דרך הנשימה- הדרך הקצרה למחזור הדם
4. דרך העיניים/ אזניים- הדרך הקצרה למחזור הדם
5. דרך הפינוס/וואגינה- דרך איברי המין/רבייה
6. דרך פי הטבעת/טחורים- דרך המעי למחזור הדם
7. דרך הפה בבליעת המים- דרך הקיבה למחזור הדם
 
· שימו לב- שמתוך 7 אפשרויות של חדירת "עופרת" למחזור הדם, קיימת רק אפשרות אחת
בה ה"עופרת" עלולה להגיע דרך הקיבה, באופן חלקי ועקיף, ו-6 דרכים  קצרות יותר, מהירות
יותר וישירות יותר, ללא "תיווכה" של הקיבה, העשויה להוריד את רמת ה"עופרת" העוברת למחזור הדם.
 
בעוד אדם בוגר מתקלח בכמות מים המהווה מעל חצי ממשקלו (40 ליטר), תינוקות מתקלחים בכמות
מים הגדולה פי- 20 עד 50 ממשקל גופם.
ה"עופרת" החודרת למחזור הדם, מסתחררת בין כל ה"איברים הרכים" (טחול, כבד, מח וכד') למשך
של מספר שבועות, ורק אז מתיישבת, בעצמות ובשיניים .
לחץ הדם כמעט זהה בין בוגר לתינוק, כך שכמות מחזורי הדם אצל תינוק גדולה עד פי-10 מאשר אדם בוגר.
משמע, שביחידת זמן זהה ובאותם התנאים ,תינוק חושף את כלל האיברים ה"רכים"בגופו, לכמות של עד פי-10 מחזורי
 "עופרת" מאשר אדם בוגר, בעיקר בתקופה הקריטית, של זמן ה"נדידה" של ה"עופרת" בין האיברים הרכים לעצמות.


האם מערכות מים עם " תו תקן ישראלי" מסלקות "עופרת" מהמים ?


      


קיימים שני תקנים רלוונטיים, 1505/1 ו- 1505/2
תקן ישראלי ת"י 1505/2- דן במערכות אוסמוזה הפוכה, אשר מסלקות "עופרת" אך מסלקות גם את
כל ערכי ה"מגנזיום" הבריאים, וחושפת אותנו להתקף לב ברמה של 50% סיכוי עפ"י סקר שנערך
ע"י משרד הבריאות וקופ"ח מכבי, ולעוד 300 מחלות שונות.

תקן ישראלי ת"י 1505/1- כל המערכות בעלות תו תקן זה, אינן מסלקות "עופרת", לצערי קיימות גם מערכות
בעלות תו תקן זה , שלא רק שאינן מסלקות "עופרת" אלא עלולות אף לעלות את רמות ה"עופרת" במים, בשל
השימוש בחומר פעיל הנוגד אבנית, העלול להכיל ערכים של 10 PPB  "עופרת", כמו גם הורדת רמת המגנזיום.

על כן עלול להיווצר מצב, שתחת הכותרת של תו תקן ת"י 1505/1 של מכון התקנים הישראלי, אנו עלולים להיחשף
לכמות גדולה יותר של "עופרת" דרך המים ומחסור במגנזיום, וגרוע יותר הנה העובדה, שמשרד הבריאות
הישראלי, ממליץ לאימהות להשתמש במים עם "תו תקן ישראלי"  לטובת הכנת מזון לתינוקות, ו/או להשתמש
במים מינראליים מבוקקים
, העלולים להכיל כמות מסוכנת של אסטרוגן.
כדאי לבדוק, ולרדת לעומקם של דברים, לפני שממליצים, בכדי לא לחשוף תינוקות ל"עופרת" ו/או למים
ללא ערכי מגנזיום ו/או למים עשירים ברמות גבוהות של "אסטרוגן".

 
מכון התקנים בודק מוצרים, לתו תקן ישראלי ת"י 1505/1, בשתי שיטות בדיקה, האוסטרלית/ניוזילנדית או האמריקאית.
בשיטה האמריקאית (NSF) , המים נבדקים בזרימה רציפה, מה שתלוש מהמציאות, ולא קורה באף בית בארץ ובעולם.
במידה ומכון התקנים הישראלי היה בודק אך רק עפ"י התקן האוסטרלי/ניוזילנדי,
בדיקות המים היו משקפות את המציאות, ונערכות לאחר שהיית המים במוצר, למשך של  24 שעות,48 שעות ו-9 ימים,
כפי שקורה בפועל בכל בית , ובכך היינו בטוחים שאנו שותים מים תקינים או לא.
מערכות סינון בעלות תו תקן ישראלי ת"י 1505/1,חייבות לתת מים עם "אפס"  "עופרת", ולא לאפשר
רמה של עד 10 PPB   "עופרת", למרות שזהו הערך המקסימאלי ב"תקנון בריאות העם".
בנוסף חייבים לבדוק את רמת המגנזיום הנותרת במים לאחר הטיפול, ולפסול מערכות המורידות את ערכי המגנזיום.
האזרח הסביר, סומך על מכון התקנים ומשרד הבריאות במדינת ישראל, על כן על הגופים הללו לעמוד בציפיות העם.
קיימות ארבע חברות הרשאיות לסמן את המוצרים שלהן ב"מחוגה אדומה" כנושאות תו תקן זה.

תקן 1505/1 מורכב מ-4 חלקים שונים :

תקן פיזיקאלי- להרחקת חלקיקים מתחת ל-50 מיקרון (עם או בלי טיפול באבנית)
תקן כימי- טיפול בכלור
תקן אבנית- חובת הפרשת זאחן
תקן מיקרוביאלי- להרחקת חיידקים

אך בפרסום רשימת החברות הרשאיות לסמון מוצרים בתו תקן, לא מצוין איזה חלק מהתקן הן קבלו
ומכאן שלאזרח אין מושג, מה המכשיר עם תו התקן אכן עושה.
השאלות  הרלוונטיות ביותר שעל הצרכן לשאול, לפני רכישת המוצר לסינון מים, הן: 

· האם המוצר עונה על הדרישה של "LEAD FREE", שמשמעו "נטול עופרת" ואינו מפריש "עופרת" למים.
· האם קיימת ירידה בערכי המגנזיום במים.
. האם למוצר יש תוספת תהליכית שלא היוותה מרכיב בבדיקה ( כדוגמת תוספי טיפול באבנית)
· והחשוב מכל, לדרוש מסמכים חתומים של בדיקות מעבדה רשמית ומוכרת.
 במידה שאחת מהדרישות אינה  מתקיימת, מומלץ לא לרכוש את המוצר,גם אם הוא נושא "תו תקן ישראלי".

האם קיים סף לכמות ה"עופרת" המותרת בגוף האדם ?

   



לא נראה לנו שמכון מחקר רציני יוכל לענות על שאלה כזאת . 
.."אין סף בטוח לעופרת במי השתייה", והרי דברו של משרד הבריאות : .."התקן למי שתייה המומלץ ע"י
"ארגון הבריאות העולמי" ואומץ בתקינה הישראלית( 10 PPB), מבוסס על יכולות אנליטיות וטיפוליות,
ולא על הגנה מהשפעות בריאותיות שליליות".. - כלומר הוא נובע מסף רגישות הגילוי של מכשיר המדידה האנליטי,
שהיה קיים בזמן קביעת התקן, ולא מסיבות בריאותיות. ה"וועדה המדעית לסיכונים בריאותיים וסביבתיים" באירופה,
קבעה ב-2011 כי  "גם אם, וכאשר יעמדו בתקן העתידי באירופה (10 PPB) ייתכן ויהיו השפעות שליליות,
וכן קיימת הצדקה, להגבלות נוספות לחשיפת האוכלוסייה לעופרת" - כך אכן מוצג, במצגת משרד הבריאות עצמו....ברור שהעמוד 
בתחזוקה, כל הכבוד למשרד הבריאות הישראלי!

איך ניתן לחשב את כמות ה"עופרת" שאנו עלולים לספוג מהמים ?

 
        
             

כאמור לא ניתן לדעת בוודאות היות ולא נערך מחקר קליני, ניתן לשער, ולהלן השערה הגיונית.
נניח שאדם בוגר השוקל כ-80 ק"ג, שותה מים עם ערכים מותרים של עד 10 PPB  "עופרת"  ,
עפ"י תקנון בריאות העם של משרד הבריאות (עמוד 15)
גוף האדם סופג עד 80% "עופרת" ישירות למחזור הדם, כלומר 8 PPB, בעיקר בימים בהם הוא ממעט לאכול.
תינוק/ילד  השוקל 10 ק"ג (1/8 ממשקל בוגר) ושותה בדיוק את אותם המים ובאותם התנאים, כפי שאנו הבוגרים
שותים, אך בהבדל אחד גדול, שכמות ה"עופרת" שתוחדר למחזור הדם תהיה שקולה לכמות של פי- 10 "עופרת",
מאשר מבוגר, כלומר כ- 80  PPB ועוד 50% בשל גילו הצעיר, משמע, כמות השקולה ל-120 PPB, היות ורמות הספיגה
של ה"עופרת" מהקיבה, למחזור הדם גדולה ב-50% אצל ילדים מאשר המבוגרים.
ומה  "ארגון  הבריאות האמריקאי" אומר על נושא ה"עופרת" בשתייה ובמקלחת ?
· כמות העופרת הנכנסת מהמים לדם, גדולה יותר אצל תינוקות וילדים מאשר בוגרים  ב-50%.(עמוד 5).
· למרות שעדיין לא נערך מחקר קליני, קבע "ארגון הבריאות האמריקאי" חד משמעית, שמים המכילים "עופרת"
אכן נכנסים למחזור הדם דרך העור בעת המקלחת (עמוד 5)

האם נושא הורדת ערכי ה"עופרת" ממוצרי צריכה, מיושם בפועל ?


         
         

בשנות השמונים , הבין ה"אדם" שאכן ה"עופרת" מזיקה לבריאות, ומכאן הגיעו המונחים של צבעים
"ללא עופרת" מחשש לבליעה ו/או נשימת ה"עופרת", בעיקר מקירות ורהיטים תוך ביתיים.
כמו גם מעבר לדלק "נטול עופרת", למניעת נשימת ה"עופרת" מגזי הפליטה של הרכבים.
לעומת זאת במי השתייה, ובמיוחד במדינת ישראל, המלחמה בנושא ה"עופרת" רק החלה,
ככל שבודקים יותר, מגלים יותר חריגות של "עופרת", במים שאנו שותים, ובעיקר בעת המקלחת את אדי העופרת שאנו נושמים.

 מדוע עד עכשיו לא הבין ה"אדם" את נושא הסכנה הטמונה ב"עופרת" במי השתייה ?

            


קיימים מקומות בעולם ש"האדם" אכן הבין, לדוגמא בארה"ב, כשאדם קונה מערכת סינון רלוונטית עבור ביתו, הוא מקבל
זיכוי חלקי מהמיסים ששילם לרשויות, ובכך המדינה מעודדת את אזרחיה לשמור על הבריאות, כנראה שפרשת
העיר "פלינט" שבמישיגן, בה הרשויות הסתירו את רמת ה"עופרת" במי השתייה, אכן  עשתה את שלה.

בישראל משרד הבריאות איננו חושף  מיידעים רלוונטיים לאזרחים, ונוקט בצעדים לא ברורים, ובכללם "אי שקיפות מלאה " , וחבל.

האם הוראות "משרד הבריאות" הישראלי בדבר הכנת מזון לתינוקות מספקות ?

 
                       
 

לדעתנו לא, בהוראות משרד הבריאות הישראלי, להכנת מזון לתינוקות מוזכר .."הרתחת מים ממתקן עם תו תקן בלבד"
לצערנו קיימות מערכות עם תו תקן ישראלי ת"י 1505/1 המשמשות לטיפול באבנית ומכילות חומרים בעלי ערכים
של 10 PPB "עופרת", וגם פוגעות בערכי "מגנזיום" המסכנות את בריאות השותים, ובעיקר ילדים ותינוקות.
בנוסף קיימות מערכות "אוסמוזה הפוכה", בעלות תו תקן  ת"י 1505/2 אשר מעלימות את רמות ה"מגנזיום" ההכרחיות
לבריאות, ועלולות לגרום להתקף לב בסיכוי של 50% ועוד ל-300 מחלות נוספות, ומי שערך את הסקר, הם
משרד הבריאות בשיתוף עם קופ"ח "מכבי" שסקרו מעל 100,000 פציינטים השותים מים ללא ערכי "מגנזיום".

אם כן, מה על משרד הבריאות לעשות ?

               



משרד הבריאות חייב בראש וראשונה גם להפנים, וגם ליידע את הציבור בדבר מערכות שתייה הנושאות
תו תקן ישראלי ת"י 1505/1 ו/או ת"י 1505/2 ועלולות להשיר "עופרת" למים ו/או מרחיקות מגנזיום, ולתת
לאזרח הנבון להחליט באיזה פתרון הוא בוחר, ובמיוחד לא להסתיר את מידע, בדבר איכויות מי הברז
המתקבלות מהבדיקות השגרתיות במי השתייה.
בנוסף על משרד הבריאות להתחקות אחר צעדיו של משרד הבריאות האמריקאי, הם כבר כמעט, יודעים הכל.

האם קיים פתרון להורדת ערכי ה"עופרת" לכל המים בבית ?

          


"לוטוס"- מסנן מים המותקן בכניסה לבית, והיחידי המוריד לפחות 40% מרמות ה"עופרת" , "אבנית" ואינו
פוגע ברמת ה"מגנזיום" הבריאה, כמו גם להקפיד על מספר כללים, כשהחשוב מהם, לא לשתות מים ו/או להתקלח
כשרעבים, ובכך מקטינים את ספיגת העופרת במחזור הדם באופן משמעותי (עמוד 5)

 
תזונה כשבבית מותקן "לוטוס":

· מומלץ, לחלק את הארוחות למספר ארוחות ביום.
בכמות "עופרת" מקסימאלית המותרת במי הרשת ( 10 PPB) , רמת ה"עופרת"
המקסימלית, שאולי תכנס למחזור דם התינוק/ילד תהיה זניחה ובלתי ניתנת למדידה,   (כ-0.9PPB  )
 ולאדם בוגר  אף פחות מהרמה הבלתי ניתנת למדידה(כ-0.6 PPB  ).
· מומלץ לאכול תחילה את האוכל המוצק כדוגמת בשר, גבינה, אורז תפו"א וכד', ורק לאחר כשבקיבה יש מזון, לשתות את המים.
· לצורך הבהרה, מזון המורכב ברובו ממים כדוגמת מרק, ג'לי, גלידה, קומפוט וכד', מומלץ לאוכלם רק אחרי האוכל המוצק.
 
מקלחות לתינוק ולבוגר כשבבית מותקן "לוטוס"
כאמור, מומלץ להתקלח כשלא רעבים, ולהתקין ה"לוטוס" לקבלת פתרון מצוין, ואז ערכי החשיפה ל"עופרת"
תהינה זניחות, עד בלתי מדידות.
לתינוקות המתקלחים באמבטיה, יש למלא את האמבטיה במי ברז קרים, ומרתיחים מי ברז קרים לצורך קבלת
טמפרטורה רצויה במי האמבטיה.

למי מיועדת מערכת ה" לוטוס" ?

   


מערכת ה"לוטוס" מיועדת לכל האזרחים בעולם ובארץ ובמיוחד לכל מי מי שמעוניין להתקלח ולשתות מים איכותיים
המטופלים מפני אבנית, עופרת ולא להוריד את רמת ה"מגנזיום" מהמים.
אם מפעל מזון לתינוקות, משתמש בכל קווי הייצור המוצרים במוצר ה"לוטוס"
ולמפעל זה יש את האישורים והתקנים המחמירים ביותר, למטרות ייצור מזון לתינוקות
אז אכן ה"לוטוס" חייב להיות מותקן בכל בית בישראל כמו גם בעולם.
להלן המלל מתוך אתר החברה, בה מותקנים מסנני ה"לוטוס" לקווי הייצור של מוצרי המזון לתינוקות:

.
."במפעל החדיש מיוצר המוצר ללא מגע יד אדם, במכונה חדישה ומשוכללת.
במפעל מיושמים תקני איכות מחמירים ביותר, כגון תקן HACCP הבינלאומי ליצרני מזון,
תקן GMP של משרד הבריאות ותקן ISO 9001.." 

מדוע מומלץ לשנות את "תקנון בריאות העם" ? 


                    


רמת ה"עופרת" המקסימאלית המותרת במים לשתייה/רחצה הנה 10 PPB
רמה זו אמורה להגיע לגוף בסופו של תהליך של הזרמת המים מהמוביל/אקוויפר .
כך שאם המים המסופקים מגיעים כבר עם רמה מובנת של 10 PPB , ולמים נוספים ערכים "מותרים" גם
מצנרת המים, מחברים, ברזים, שעון המים, ואולי גם מסנן המכיל חומר "נוגד אבנית" (גם אם קיים למערכת
תו תקן ת"י 1505/1), הערך המקסימאלי שיגיע אלינו, לכוס מי השתייה/רחצה עלול להגיע ל-60 PPB, וזה מאוד
חמור ולא פרופורציונאלי. כמו גם, שרמת המינימום של המגנזיום בתקנון בריאות העם הנוכחי הנה"0" , ועל כן,
יש להחזיר בדחיפות את הערך המינימאלי של המגנזיום, ל-50 PPM כפי שהיה בתקנון בריאות העם הקודם (עמוד 10)

אולי זה יפגע ב"מכוני ההתפלה" לטווח הקצר, היות ובמים אלה לא קיימים ערכי מגנזיום,
אך מהלך שכזה ידרבן את הממשלה להעשיר את ה"מי התפלה" במגנזיום ולא בסידן, ובכך תישמר
בריאות ליבם של האזרחים, וימנעו עוד כ-300 מחלות מיותרות.

מה המדינה יכולה לעשות בנושא המים בכדי לשמור על בריאות האזרחים ?

    

1) להחזיר לכל אזרח את כספו, בגין קניית מערכת המטפלת ב"עופרת" לכל הבית, כדוגמת ה"לוטוס" כפי שעושים בארה"ב
    וכפי שמדינת ישראל עשתה לפני מספר שנים בנושא ה"חסכמים".

2) לחייב כל יבואן/יצרן למוצרי שתייה, בבדיקת "עופרת" למוצריו, ועמידה בתקנים הרלוונטיים.

3) לחייב כל יצרן/יבואן, לרשום על מוצר/אריזה וחומרי הפרסום, את ערכי ה"עופרת" שהוא מוסיף, כמו גם להזהיר
את הציבור בדבר "הרחקת ערכי "מגנזיום", במידה והוא מחסיר

4) להבין ולהטמיע שהסף המקסימאלי של 10 PPB ייבדק בכוס של האזרח בביתו.

5) בהמשך לסעיף 2, מכון התקנים הישראלי, חייב להוריד את הסף המקסימאלי למוצרים
המורכבים זה אחר זה עד, כלומר ממקור אספקת המים הארצית, דרך הצנרת  ועד לברז המים בבית
האזרח, בכדי שסה"כ תכולת "עופרת" לא תחרוג מ-10PPB.

6) לחייב את מכון התקנים הישראלי, לפסול מערכות המטפלות באבנית ומשירות "עופרת" למים,
גם אם מערכות אלה בעלות תו תקן ת"י 1505/1 לסינון, כמו גם לאסור את שיווקן בארץ, ניתן להתיר
ייצוא של מוצרים אלה למדינות אחרות, דוגמא טובה היא ארה"ב וסין המתירות למפעלים לייצר מוצרים
פסולים לשתייה, למטרות ייצוא בלבד. חשוב להבין שמערכות המטפלות באבנית אינן מערכות חובה, כמו צנרת,
ברזים וכד', והאזרח יכול לחיות גם בלעדיהן, ובחלק מהמקרים, אף יותר שנים.

7) להחזיר את רמת המגנזיום, כפי שהופיע ב"תקנון בריאות העם" הישן, הטוב והוותיק,
בכדי שספקי המים גם יבדקו, וגם ידווחו לאזרחים מהי רמת המגנזיום המסופקת לבתים, בכדי שהציבור
יידע מה הוא שותה, ואם אכן הוא שותה רמה תקינה של מגנזיום ההכרחית לבריאות .

8) להכריח את הגופים הרלוונטיים לדווח בזמן אמת ובשקיפות מלאה, את תוצאות בדיקת המים לאזרח,
גם אם התוצאות חריגות, ומתן פתרון מידי הולם כמו פתרון קבוע לבעיה.
 
· נח לנו להניח שכל המרכיבים המובילים את המים עד אלינו הביתה, עומדים בסף התקן של
עד 10 PPB  ,מה שלא ניתן לומר בוודאות על כל המוצרים, היות וחלקם פשוט לא נבדקים,
כי היבואן מצהיר שהאביזרים הם למטרות השקיה וגינון, תחת סעיף תל"ח, שמשמעו- תקן לא חל.



        

מר משרד הבריאות היקר                                                                                               

המתמטיקה אינה מסובכת, אם אתם ומכון התקנים מתירים 10 PPB דליפת עופרת מהמוצר הבא במגע עם מי שתייה שלנו, בפעולה
פשוטה של חיבור ערכי העופרת מכל האביזרים בם המים זורמים לכוס מי השתייה  שלנו אנו עלולים להגיע לרמות גבוהות ובלתי נתפסות ברבה יותר יותר מהסף הנדרש (10PPB), מכאן שחייבים להוריד את הדרישה ב"תקנון בריאות העם" לסף
הקטן מ-10 PPB  , וקרוב מאוד ל-0.2 ככל שניתן היות ורמה של 0.2 PPB הנה בדיקה פשוטה, וכל זאת בכדי להגיע לערך מקסימאלי של 10 PPB בסוף התהליך, כלומר בכוס מי השתייה של האזרח בבית.


מדוע לעדי דברת- מזריץ מעיתון  THE MARKER, יש לשמור "פינה בלב" ?  ראו את הסרטון, ותפנימו.





    לפרופסור איתמר גרוטו, ולדובר משרד הבריאות מר אייל בסון


          

   
בהמשך ניתן לראות, מכתב תגובה שלכם לעדי מדה-מרקר, אני מניח שהתשובה ניתנה במסגרת נסיון היחלצות של משרד הבריאות               משאלותיה המביכות של עדי,  מעיתון דה מרקר, השאלות הופנו לפרופסור איתמר,
    והתשובות הודפסו ע"י מר חסון. בסרטון הנ"ל עדי אומרת בפרוש שאין היא מומחית לעופרת, לעומת זאת מציגה תשובה רשמית של
    משרד הבריאות, התשובה ניתנה ע"י אנשים בתפקידים בכירים, כמו גם בעלי תארים מכובדים, שבאה ללמדנו דבר או חצי דבר
    בנושא העופרת. טעות במינונים בתחום הרפואי עלולה ואף גורמת למוות,  ובהגה המקצועית "רשלנות רפואית".
    טעות שלכם, ברמת תפקידים בכירה שכזו, נוטעת בנו האזרחים תחושה רעה, ושאלה מתבקשת בדבר הקשר בין משרד הבריאות, לבריאות     בכלל. במסמך המצורף, קיימת סדרה של 4 טעויות ברצף, של היחידות המתארות את הערך המספרי, מכאן שהמסמך גם לא נכון וגם מבזה אותי כאזרח.
יתרה מכך אותו מומחה ממשרד הבריאות שטען שסף הבדיקה הנו 2 PPB, אין לי מושג אם הדברים נאמרו מתוך בורות, חוסר ידיעה ו/או לצורך
הטעיית צופי הטלויזיה ועם ישראל כולו, היום בכל המעבדות המרכזיות ניתן לבדור רמה של 0.1 PPB ולא צריך אפילו חדר סגור, קיימים ברשותכם 15 מכשירים לבדיקות דיגומי מים, לדעתי האמירה אינה נכונה, ונאמרה במתכוון היות וכמה דביל יכול האדם להיות, הרי זה תחום העיסוק שלו.  

    מר משרד הבריאות היקר!

    לא קיים ערך של PPD בתחום המים לעומת זאת קיים ערך של PPD (Part Per Billion) PPB  זו
    "הפרעה אישית פרנואידית" (Paranoid Personal Disorder), בנוסף לא קיים ערך של מייקרוגרם לליטר, קיים אולי מיקרוגרם לליטר
    או מייקרוגרם פר ליטר.
    כאמור, אי דיוק ביחידות המידה בתחום הרפואי מובילה ל"רשלנות רפואית", ומרמזת על בחירה במקצוע הלא נכון.
    אין לי בעייה לעשות הגהה על מסמכים היוצאים לתקשורת, בכדי שאני לא אתבייש במשרד הבריאות שלי.








 
Bookmark and Share
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה