tipatech - אמצעי חיטוי מקובלים
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

אמצעי חיטוי מקובלים

דף הבית >> אמצעי חיטוי מקובלים
  • הרתחה של המים למשך 8 דקות לפחות
  • הקרנת אור אולטרא סגול
  • חיטוי בגז אוזון 3O  –גז זה אנרגטי ויעיל מאוד מול חיידקים ווירוסים, כמות האוזון חייבת להיות מחושבת בקפידה ביחידות מידה של גרם לפי כמות הספיקה.
חשוב מאוד להיעזר ולהישען על דגימות המים ולחשב את כמות האוזון בהתאם.כדי לא להטיב עם התהליך.
גז האוזון מתגלה בקלות ע"י ריח מיוחד ומזכיר את הריח שאחרי הגשם.
אוזון מיותר כדאי  להספיג ע"י פחם שאינו פחם פעיל.

קלות היישום הובילה יצרנים לעסוק בחיטוי בריכות שחייה וג'קוזים כך שקיימת נדידה של בריכות השחייה לאוזון מתוך מטרה של הקטנת  שימוש ע"י כלור שהנה בעייתית מבחינות רבות כדוגמת ריח, מגע בעניים, האדים בנשימה, האחסנה, העלויות באחזקה והחמור מכל  ייצור חומר כלור-אורגני מסרטן בעת שאיפת האדים וכניסת הכלור דרך נקבוביות העור.

אוזון נחשב למחטא טוב, למרות התפרקותו המהירה במים לכן משלבים תוספות קטנות של כלור. חסרון נוסף בשיטה זאת היא עלות המוצר.

כלור – כשכלור מתווסף למים נוצרת תרכובת חומצה היפוכלורית (HOCl ) שהמהווה את גורם החיטוי במים.  הכלור הנותר שלא נקשר עם חומרים אורגניים בעיקר הוא התהליך הפעיל נגד חיידקים ווירוסים. 

לכלור קיימים כמה חסרונות בולטים:
טעמי/ריחות לוואי ותוצרי  לוואי קרצינוגניים.

הכלור משמיד חיידקים ונגיפים ביעילה רבה, אך כשבמים ריכוז גבוהה של חומר אורגני  נוצרת נגזרת כלוראוגנית מזיקה ושמה "הטריהלומתאן" שהנו רעיל ומסרטן.

בשנת  1999 נקבע לחומר זה תקן מרבי במי שתייה כ-90  מיקרוגרם/ליטר.
אפשר לא לאפשר  היווצרות של "טריהלומתאן" בשימוש במינון נמוך של כלור.
בנוסף ניתן לסנן  את החומר האורגני במים לפני החדרת הכלור,כמו למשל במים של הכינרת שמכילים חומרים אורגניים רבים יחסית למי התהום.

נוהגים כיום לחטא מים בעזרת כלור דיאוקסיד (2ClO ) שאינו מייצר נגזרת  מסרטנת שהוא כלור ללא ריחות/טעמי לוואי.
בתהליך סינון של מתחת ל 0.45 מיקרון מתאפשרים מים בלי חיידקים ובסינון  של וירוסים רמת הסינון חייבת להיות מתחת ל-  0.02 מיקרון.
 
החדרת  גז CO2 מורידה יחס ההגבה ( (PH וגורת לחיטוי טוב בנוסף ניתן להעלות את תחום ה-טמפ' לרתיחה או שימוש בקרינה אולטרא סגולית.
תהליך מקובל בחב' מים מינראליים ובחב' תמי-4 אך רמת הניטראט הופכת לניטריט ומכאן לחומר ניטרוזמין שמוגדר כחומר מסרטן לכן כדאי להוריד את הניטראט לפני הקרנה האולטרא סגולה למטרות שתייה ומזון.




1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה