tipatech - בר מים
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

בר מים

דף הבית >> מאמרים >> בר מים
בר מים מהפך באין סוף שינויים אבולוציוניים ברבות השנים.

בר מים החל את דרכו ככד מים המתהפך על כלי חרס מקרמיקה לקבלת מים בטמפרטורת החדר, לאחר מכן שולב מדחס קירור לקבלת מים מינראלים קרים וברבות הימים לבר מים חמים וקרים.

את מהפכת בר המים התחילו בארה"ב מתוך כוונה של מתן נגישות לשתיית מים חמים ו/או קרים במיוחד במקומות שאין צנרת מי שתייה.

בישראל בסוף שנות ה-80 החלו לייצר בר מים חמים וקרים המתחבר למי הברז.
לאחר מספר שנים נכנסה תמי 4 מנתיב הל"ה לייצור ברים מתחברים לרשת המים עם מערכת סינון לשיפור הטעם.
ברבות הימים תמי 4 למעשה הובילה את השוק העולמי ושפה בעורפי יצרניות גדולות בעולם כדוגמת "אואזיס" וחברת "אלקיי".
השינוי לא אחר לבוא ויזמים (בעיקר ישראליים) התחברו למפעלים בסין והחלו לייצר מתקני שתייה חמים/קרים בעלות זולה מאוד!
כמובן שעלות זולה ליצור בר מים באה על חשבון האיכות של בר המים בעיקר ברמת תקלות.

עם השנים היצרנים הסינים ניסו ומנסים לעלות את איכות המכשיר בר המים ולהוריד את רמת התקלות.
הדבר היחידי שהסינים לא יודעים לחקות זה את איכות החומרים שמהם מייצרים את בר המים.

ברבות השנים (לפני כעשור) נקנתה תמי 4 ע"י שטראוס ואז כללי המשחק שונו. תוך זמן קצר נכנסה חברת אלקטרא בר לתחום והיוותה/מהווה תחרות לתמי 4.
תמי 4 שהובילה את תחום בר המים במשך שנים הבינה שהיא חייבת להחזיר את השוק ולעלות את רמת המכירות ברעיון חדש ומקורי!
ואז נולד מכשיר המים המספק חמים/קרים ו.....סודה!

בר מים אמנם נוח ומספק מים טעימים אך בכל בדיקה מיקרוביאלית נוחל כישלון חרוץ!!
הבדיקות הראות עכירות (NTU) מעל המותר ובמקרים מסוימים נתגלו חיידקים אלימים!
על כן בר מים מעודד שתייה של מים וזה בריא אך לא תמיד ניתן לדעת מה האיכות המיקרוביאלית של המים.
אין לי ספק שבר מים נותן מענה טוב לנוחות בשתיית מי שתייה אך בטוחני שמכשיר הלוטוס שמסנן את כל המים בבית וגם מגן מפני אבנית,גם זול יותר וגם נותן תוצאות טובות יותר!
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס