tipatech - הכלור במקלחת
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

הכלור במקלחת

דף הבית >> מאמרים >> הכלור במקלחת
הכלור במקלחת
 
הרבה יותר חשוב להתקלח במים חופשיים מכלור ( נגזרות כלור אורגניות) מאשר לשתות מים
עם כלור!
שהרי אנו מתקלחים בממוצע ב-40 ליטר מים ושותים 1 ליטר בלבד ובד"כ לא בבית אלא מחוץ לבית!
כאשר אנו מתקלחים אנו נחשפים לכמות עצומה של כלור שמזיק לנו בכמה מובנים:
 
1)      בעת הקלחת הכלור הופך מנוזל לגז עקב הטמפרטורה של המים ועל כן אנו נושמים אדי כלור
2)      בעת המקלחת נקבוביות העור נפערות לרווחה וסופגות כלור
3)      השיער שלנו נפגע כתוצאה מהמפגש עם הכלור
4)      העור שלנו נפגע כתוצאה מהמפגש עם הכלור
 
הוספת הכלור לתוך מי השתייה ע"י הרשויות נועדה למנוע התפרצות מיקרוביאלית במי השתייה
ולמעשה הכלור מהווה את הפתרון הזול והיעיל ביותר בשינוע מי שתייה אל האזרחים.
כמות הכלור המוחדרת אל המים אינה קבועה,היות ומחדירים כלור אשר נקשר בעיקר לחומרים אורגניים
והופך לנגזרת כלור אורגנית מזיקה!
במשך תהליך החדרת הכלור נמדד ערך של כלור חופשי במים ורק כשמתקבל מדד תוצאתי של כלור נותר  ומגיעים לערכים הרצויים ppm 0.5 לליטר,כדי למנוע התפרצות מיקרוביאלית שעלולה לפרוץ מנקודת ההכלרה עד לבית הלקוח.
הוספת הכלור שנשאר חופשי קורה רק בתום ההיקשרות של הכלור עם הנגזרות האורגניות!
ניתן למדוד את רמות הכלור הקשור במים,אבל לא בטוח שאנחנו רוצים לדעת !
 
רוב הנזק הוא מהנגזרות הכלור אורגניות,על כן כדאי להפטר מהן במיוחד במי המקלחת!
רמות הכלור הנותר הן נמוכות ואינן מהוות בעיה בריאותית. 
מכאן שניתן להסיק שכדאי מאוד להפטר ראשית מהכלור במקלחת ורק לאחר מכן לדאוג למי השתייה!
היות ורוב היום אנו נמצאים מחוץ לבית אבל מתקלחים בבית! 
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים