tipatech - הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות ב' ג' ד'
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות ב' ג' ד'

דף הבית >> הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות ב' ג' ד'

ברזל  Fe

הברזל הוא יסוד רביעי שנפוץ משקלית על בכדור-הארץ,נמצא בעיקר במגוון רב של סלעים ובעיקר בקרקעית חרסיתית. המקור הנוסף לברזל במים הנם אביזרים שונים המשמשים לאספקת מים שעשויים מברזל ו/או מסגסוגת של ברזל. במים קיימים שני אופנים עיקריים לקטיוני  ברזל:הברזל הדו ערכי שהוא בעל מסיסות גבוהה,והברזל התלת-ערכי ששוקע בקלות וגורם לצבע עז).
 
מבחינה בריאותית גם בריכוז גבוהה יותר,לא נצפות השלכות שליליות. נוכחות ה ברזל בתוך מי השתייה אמנם מעוררת התנגדות לשימושו בגלל הצבע האדום כמו גם הטעם המר שהוא מותיר במים אפילו בריכוזים נמוכים של 0.1 מ"ג/ליטר וזוהי ההשלכה האסתטית.
 

בריום  Ba

מלחים של בריום משמשים בעיקר ב: תעשיות הצבע ויצור הנייר. ריכוזים גבוהים של בריום גורמים לבעיות בשרירים לרוב ובפעולתו התקינה של לב בפרט עקב חסימת העצבים  ולנזק כלייתי.
 

גופרה   =4 SO

מקורות הגופרה (הסולפאט) והמגנזיום שבמים הם בעיקר מהטבע, גופרה (סולפטים) בריכוז גדול נובעים מהוספת האלומיניום סולפט,חומר המשמש לטיהור המים או תוצאה של זיהום שופכין.
 
"מגנזיום סולפט" הוא למעשה "המלח האנגלי" שידוע כמשלשל.מים שמכילים מגנזיום-סולפט בריכוזים של 1000 מ"ג/ליטר מייצרים "קיבה רכה" אצל אנשים מבוגרים. אנשים שרגישים מגיבים לרמות של 400 מ"ג/ליטר. גוף האדם,עם הזמן גוף האדם מתרגל פיזיולוגית לריכוז מגנזיום סולפט גבוהה במי השתייה,על כן הסכנה מיידית במיוחד למשתמשים החדשים במים האלה.והיות וכך, הרמה המותרת של מגנזיום וסולפט בתקני מי שתייה קשורות זאת בזאת.
 

מגנזיום

מקור מגנזיום שבמים הנו בעיקר מסלעים. מלח מגנזיום מסיס מאוד אפילו יותר מסידן.אך הריכוז שלו במים קטן יותר מריכוזי הסידן. תחומי הריכוז 40-10 מ"ג/ליטר. בדרך כלל מופיע במים כMg2+ .
 
המגנזיום הנו יון חיוני לאדם,הדרישה הנה 42-3.6 מ"ג/ק"ג/יום.הריכוז שבמים אינם מספקים את הדרישה. מגנזיום הנו גורם חיוני גם לצומח וגם לטיובי קרקע. מגנזיום הנו גורם קשיות,והוא שוקע כ MgOH או
 כ  MgCO3 וכן גורם להתגבשות אבנית.
 

דטרגנט

תופעת הקצף במים מלמדת על נוכחות דטרגנטים. הדטרגנטים הם למעשה מטרד אסתטי שעלול לפגוע בטעם המים ומפריע למעבר גזים תקין בין המים והאטמוספרה. בריכוזי דטרגנט שמעל ל 1 מ"ג\ליטר,מתחיל להיווצר קצף במים בעת ערבוב המים. המצאות הדטרגנט במים מלמדת על זיהום בשפכים.
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה