tipatech - הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות ה' ז' ח'
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות ה' ז' ח'

דף הבית >> הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות ה' ז' ח'

הכלור כהכלרת מים

דרישת הכלור של דגימת מים מסוימת משתנה כפונקציה של כמות הכלור שהוספה, זמן המגע, pH, וטמפרטורה. לכן חשוב למלא בדייקנות את נהלי הבדיקה. דרישת הכלור במים מתבקשת על ידי מספר מרכיבים המצויים במים:
   ·   היונים האנאורגניים שמחזרים כדוגמת: הברזל, המנגן, הניטריט, הסולפיד והסולפיט.
   ·   האמוניה והציאניד בתהליכי ההכלרה.
   ·   חומרים אורגניים מומסים מציגים גם הם צורך בכלור בעקבות שחלוף-יונים עם יוני הכלור החופשי שבתהליך ההכלרה.
מכל המרכיבים הנ"ל, האמוניה והחומר האורגני המומס הם החשובים ביותר. והיות שכך, עליה בדרישת רמת הכלור מהווה אינדיקציה לזיהומי מים ע"י השפכים. כפרמטר לבקרת איכות המים צריך להסתכל באם קיימת מגמת שינוי בדרישת ההכלרה. חשוב לאמור שדרישת הכלור לא מופיעה כפרמטר בתקני מי השתייה.
במים העיליים של מי המוביל הארצי קיימת דרישת כלור ברמה של  0.6-0.5 מ"ג\ל.
אך במי קידוח דרישת הכלור בד"כ נמוכה יותר.
 

ההגבה pH

יחס ההגבה נותן תמונה לריכוזי יוני המימן שבמים. מדד זה למעשה הנו תכונה פיזיקאלית וכימית ביחד ומתייחסת לרמת חומציות או בסיסיות של מים. יחס ההגבה נקבע בדרך כלל על פי היחס בין יוני הקרבונט, הביקרבונט ודו תחמוצת הפחמן שבמים אשר מושפעת מפעילות סינתטית.
 
יחס ההגבה משפיע על טעם המים השפעה אסתטית,וכן על מידת הקורוזיביות שלהם בהשפעה כלכלית.

חיידק סטרפטוקוקוס צואתי

המצאות חיידקי סטרפטוקוקוס צואתי מוכיחה קשר לזיהום על ידי הפרשות של בני אדם ובעלי חיים.
היחס בין ריכוזי הקוליפורם הצואתי לסטרפטוקוקוס הצואתי יכול לשמש כמזהה של מקור הזיהום - הפרשת אדם או בעלי חיים:
בהפרשות בעלי חיים -מספר חיידקי הסטרפטוקוקוס הצואתי גבוה ממספר חיידקי הקוליפורם הצואתי, בהפרשת האדם היחס הוא הפוך.החיידקים הללו בעלי עמידות גבוהה יותר ביחס לחיידקי הקוליפורם הצואתיים שבסביבה ועל כן,היחס בין שתי קבוצות אלה גם מעיד על גיל  הזיהום. הסטרפטוקוקוס הצואתי, גם הם  עמידים יותר מקוליפורם לחיטוי.
 
נהוג לבדוק חיידקים הללו ממי המקור בנוסף לבדיקת המצאות חיידק ממשפחת הקוליפורם. זאת בעקבות העובדה שלפעמים נמצאים במים חיידקי קוליפורם גם שלא היה שום קשר לשופכין ומאידך קיימת אפשרות שקיים קשר לזיהום שופכין, אבל חיידק הקוליפורם הצואתי  נעלם  בעקבות רגישותם לתנאי הסביבה.

חיידק קוליפורמי כאינדיקטור לזיהומי מים

כשמדובר בזיהום מים, נבחרת קבוצת חיידקים עם הרבה תכונות משותפות המשמשות ביחד כמדד לזיהום המים בשופכין.קבוצת חיידקי הקוליפורמים,דמוי חיידק הקולי,כוללת כמה סוגים של חיידקים,שהידועים שביניהם : Escherichia, Klebsiella, Entrobacter, ו-Citrobacter.
כל סוג מהחיידקים הללו כולל מספר זנים כשלכולם תכונות משותפות.קוליפורמים כקבוצה המתאימים ביותר לשימוש כאינדיקטור לזיהום מים בשופכין בגלל שהם חיים קבוע במעיים של  בעלי חיים
 
 
ומופרשים בכמות גדולה בצואה. ריכוזי הקוליפורמים בשופכין ביתי גולמי נעים בין 107 ל   109 ב   100 מ"ל (פי 1,000 עד 100,000 מריכוזי גורמי המחלות שנמצאים בשופכין). אך,כמה מיני קוליפורמים קיימים אף במקורות טבעיים נוספים,במיוחד בקרקע ועל כן ההימצאות במים עלולה להצביע על זיהום ממקור אחר שלא מהשופכין.למרות זאת  מקובל לראות בם כמדד חשוב לזיהום.

חיידק קוליפורמי צואתי כאינדיקטור לזיהומי מים

חיידקים שמתפתחים בטמפרטורה גבוהה של     oC0.2±44.2  אופייניים יותר לבעלי חיים ולבעלי הדם החם.ולעומת זאת חיידקי הקוליפורם שחלקם מתרבים בקרקע ומעוכבים בטמפרטורות הנ"ל. לכן קיבלו חיידקים אלה את השם קוליפורמים-צואתיים והם משמשים כמדדים ספציפיים יותר לזיהום המים בשופכין.
חייבים לציין שהימצאות הקוליפורמים ו/או הקוליפורמים הצואתיים במים אינה הוכחה מספקת לזיהום המים בביובים עירוניים  אבל אכן מצביעה שבסבירות גבוהה המים כן זוהמו.

חיידקים - הספירה הכללית

מבחן נוסף לאיכות המיקרוביאלית של המים הנו מבחן הספירה הכללית. מבחן זה נותן הערכה כמותית של החיידקים המתרבים ב-35 מעלות צלזיוס בתנאים אירוביים. המבחן מספק מידע מועיל לגבי איכות המים ומוסיף פרטים על המשמעות של מבחן הקוליפורמים. במיוחד חשוב מבחן זה לצורך שיפוט יעילותם של טיפולי השבחה וחיטוי המבוצעים במים.

חנקות  -3 NO   וחנקיות  -2 NO

חנקיות (ניטריטים) וחנקות (ניטרטים) במים הם תוצרי פירוק של חומרים אורגניים חנקניים ע"י חיידקים הנמצאים בקרקע וגם במים. מקומות עיקריים להימצאות הנם הדשנים, תוצרי לוואי  של חומרי ריקבון מן הצומח או מן החי, שופכין ביתי וסילוק הבוצה מעל פני האדמה, באתרי הפסולת המוצקת וכדומה. מתייחסים לחנקות וחנקיות במשותף היות ובטבע הן הופכות מצורה אחת לאחרת בתהליך הבא:
 
NH3 → NO2- → NO3-
                                                     ניטראט   ניטריט     אמוניה
 
ריכוז גבוה של חנקות גורם למחלת הכחלת בייבי בלו סינדרום (מתהמוגלובינמיה) בתינוקות. מחלה נגרמת בעקבות תחרות בין החנקות וחמצן באתרי הקישור שבהמוגלובין והתוצאה הנה "דם-מחוזר" כלומר  כחול. סימפטומים מופיעים בריכוזי חנקות שגבוהים מ 100 מ"ג\ל. כמו גם בגוף, חנקות יוצרות עם חומצות אמיניות תרכובת N nirtoso הידועv כמסרטות בבעלי חיים.חצי מכמות החנקות היומית שנצרכת ע"י בני האדם מקורה במים והשאר ממזון.
 
חנקות הנן  דשן לצומח ודרושות לכל סוג של חיים.
 
ריכוזי החנקות במים עיליים נמוך בעקבות הליכי דה-ניטריפיקציה ואסימילציה על ידי אצות כמו גם חיידקים.
ריכוזי חנקות במי תהום עלול להיות גבוה עקב דישון יתר וזיהומי ביוב.
 
חנקיות אינן יציבות במים, על כן  הנוכחות מצביע על חדירת מזהמים למים לאחרונה. הנוכחות מעידה על קיומו של תהליך החמצון הביוכימי כלומר מאמוניה דרך החנקית לחנקה).התהליכים מופעלים לרוב ע"י מיקרואורגניזמים, על כן נוכחות של החנקית מוכיחה כניסת חיידקים שמחמצנים או מחזרים במקור המים. סכנה עיקרית הנה שחיידקים אלה שחדרו מקורם הוא  בשופכין או קולחין,ועלולים להכיל גם חיידקים מעוררי מחלות.
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס