tipatech - הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות צ' ק' ר' ש'
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות צ' ק' ר' ש'

דף הבית >> הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות צ' ק' ר' ש'

צבע

הצבע מוגדר כצבע אמיתי של המים ללא הגורמים לעכירות
המונח  "צבע ויזואלי" אינו רק הצבע בתמיסה  אלא גם צבעי המוצקים שמרחפים. כשצבע המים
פחות מ-15 יח'  הוא לאו נראה לעומת המים בעלי 100 יח' צבע הוא בהיר אבל נראה.
הצבע גורם לבעיית אסתטיות במים ולכתמים בכביסה ובכלים הסניטריים.
הצבע במים נרקם מההמצאות הטבעית של יוני המתכות הטבעיים בעיקר הברזל והמנגן, מחומרים הומים או הכבול, חומר המורש משלל אצות ו/או עשבים של המים וכן מתרכובת אורגנית שמקורה בשופכין או ממקור תעשייתי.

ציאניד CN

הציאניד רעיל ביותר גם לאדם גם ולבעלי החיים. למזלנו ציאנידים  פריקים ביולוגית ועל כן משך זמן "מחצית החיים" שלהם במים נמוך.מקור הציאנידים בתוך המים הוא בעיקר מהשפכים התעשייתיים. ציאניד משמש בציפוי למתכות בתעשיית ה"היי-טק" לחומרה,לבתי הזיקוק ובמיצוי הזהב.

קדמיום  Cd

הקדמיום הוא חומר מתכתי רעיל  בריכוז גבוהה,הקדמיום מהווה גורם לבריחת הסידן מעצמות וגורם לעצמות גם פריכות וגם שבירות כמחלת ה Itai-Itai, שנתגלה באנשים שניזונו מנהר "Jintsu" שביפן). בחשיפה ממושכת לריכוז נמוך נגרם לחץ דם גבוה,עקרות אצל גברים,נזק לכליות, לדלקת הסמפונות, האנמיה ושיבוש מע' העיכול.
הקדמיום מגיע למים בעיקר משפכי תעשייה  היות ומשתמשים בו לייצור סוללות ,ל צבעים,ליצור החומרים הפלסטיים וציפוי הברזל למנוע הקורוזיה דבר המוביל להעשרת הקדמיום  בסביבת המים.
שימושי תעשייה בקדמיום: בציפוי מתכות,בצבעים, בסוללות,בחומרי הלחמה,בציוד האלקטרוני,בחומרי הסיכה,בציוד הצילום,בייצור זכוכיות,בייצור הקרמיקה,בביוצידים,חומרי ייצוב לייצור הפלסטיק,בקווי הטלפון ובסלע פוספאטי לשימוש ייצור הדשן-פוספט.

קרינה הרדיולוגית

מקורה של "הקרינה הרדיולוגית" במים בד"כ ממקור טבעי או אנושי,בישראל בסמוך לכינרת ישנו מעיין בעל תכונות רדיולוגיות.באופן חופשי אפשר למצוא במים שני סוגי רדיום: רדיום 226 ורדיום 228.
במים העיליים כמעט ולא מוצאים רדיום ועדיין יותר ממי התהום.הרדיום במי התהום קיים עקב מגע בקרקע או בסלעים שמכילים רדיום.
בעיה עיקרית היא  "קרינה רדיולוגית" שנובעת משימוש בחומר רדיואקטיבי בתצורות שונות כדוגמת: ניסויי נשק רדיואקטיבי,הפסולת הרפואית,הפסולת,המדעית,הפסולת התעשייתית .
מי הקירור של תחנות הכוח הגרעיניות ו/או של המכרים של החומרים הרדיואקטיביים.
 
שני סוגי קרינה :האלפא (α) והביתא (β) כן הוכרז על תקן שמחייב.
קרינת האלפא (α): שטף הקרינה מורכב מחלקיקי האלפא. חלקיקי האלפא מורכבים לכל היותר מ-2 פרוטונים ומ-2 נויטרונים.חלקיק האלפא נפלט מחלק מיסודות כבדים שכוללים אורניום,הפלוטוניום והרדון. אפשר לעצור חלקיק אלפא ע"י פיסת ניר פשוטה.
קיימת בעיה רפואית רק וכאשר איזוטופ משחרר קרינת אלפא מוכנס לגוף בעיקר בתהליך הנשימה.
חשיפה מוגברת לקרינת אלפא גורמת לסרטן.
קרינת הביתא (β): שטף הקרינה מורכב מחלקיקי הביתא.חלקיקי הביתא הם חלקיקים אלקטרונים חיוביים או שליליים שמשתחררים בדעיכת  מס' איזוטופים רדיואקטיביים. לחלקיק ביתא קיים טווחים קצרים באוויר וטווחים יותר קצרים במדיות צפופות יותר.האיזוטופים שפולטים קרינת ביתא לדוגמא סטרונציום 90 ובאים במגע לעור הגוף עלולים לגרום ל :כוויות בעור והשפעות חמורות יותר.הכוויות הנרחבות יותר  מקרינת ביתא עלולה להוות גורם קטלני.

קשיות

הקשיות במים בעבר היוותה מדד מקובל ליכולות המים להקצפת הסבון. כשהמים קשים נצרכת כמות גדולה של סבון להקצפה.כמו גם שקשיות מרובה הנה גורם לשקיעת אבנית שמפריעה למערכות האספקה, הזרמה ואחסון המים,פוגעת בהליכי תעשיית המכבסות וכביסה בכלל,הבישול ,העברת חום מגופי חימום שמתכסים באבנית שנגרמת על ידי היונים של המתכת הדו ערכית.במים המתוקים עיקר היונים הנם סידן ומגנזיום, אבל בנוסך קיימים יונים של:הסטרונציום,הברזל,הבריום והמנגן התורמים לקשיות גם כן.
 
קשיות קרבונאטית ולא קרבונאטית - מלח קשור עם ביקרבונט HCO3- וקרבונט CO3= מוגדרים כ"קשיות קרבונאטית" ואלה שאינם קשורים בם  כקשיות לא קרבונאטית CaSO4, CaCL2, Mg(NO3)2 וכו'
 
ולכן הקשיות בעיקר הנה בעיה כלכלית. תהליכי ריכוך מרחיקים מלחים יוצרי קשיות.
 
לצרכי מי השתייה 4 רמות קשיות שמוגדרות ע"י ריכוז אקוויוולנטי של CaCO3 כדלהלן :
א.    המים רכים                        60- 0 מ"ג/ליטר
ב.        המים ברמת קשיות בינונית   120- 60 מ"ג/ליטר
ג.         המים הקשים                      180- 120 מ"ג/ליטר
ד.       המים הקשים מאוד               180 מ"ג/ליטר ומעלה.
ה.       
בארצנו רוב המים עונים על ההגדרה של מים קשים מאוד.
 
 
 

ריחות

הריח נמדד על ידי  האדם שמריח דוגמאות של ממים מזוקקים ועד מים שנבדקים.בדוגמא כשמורגש ריח קוראים סף הריח,וממדרגת מיהול אותה דוגמא נגזרת המספר לסף הריח. היות שגם טעם וגם ריח קשורים אך קל יותר להריח מאשר לטעום מתבצעות בדרך כלל רק בדיקת ריח.
גורמים עיקריים לריח במים :התהליך האנאירובי היוצר H2S (ריח של ביצה סרוחה) תרכובת אורגנית המכילה S =, הימצאותן של  האצות שמפרישות את חומרי הריח,השפכים התעשייתיים ותוצרי הלוואי של החיטוי ובכללן ריאקציה של תרכובת אורגנית עם חומר החיטוי.

שמנים מינרלים

מקור יחידי לשמן מינראלי במים הנו זיהומי תעשייה ו/או זיהומי דלק.שמן מינראלי הוא רעיל.
וגם גורם לבעיה אסתטית,ולטעם/ריח דוחים כמו גם פגיעה ביכולת מעברם של  גזים בפאן הביניים - מי האטמוספרה.
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים