tipatech - הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האות א
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האות א

דף הבית >> הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האות א

אבץ  Zn

האבץ הוא יסוד נפוץ על פני כדור הארץ. ריכוזי האבץ במי ברז עלולים להיות גבוהים מאוד בהשוואה למי מקור עקב התמוססות אבץ בצנרת העשויה מסגסוגות מתכות המכילות אותו. בדרך כלל ריכוזי האבץ במי הברז נמצאים בתחומים של 0.01 - 1.0 מ"ג/ליטר.
 
האבץ הנו יסוד חשוב לבעלי חיים כמו גם לבני האדם וחשוב לפעילות אנזימטית.
כמות מומלצת לצרכי תזונה, כפונקציה של גיל ומין ומשתנה בין 4 ל 15 מ"ג ליום.
 
האבץ אינו מוגדר כרעיל אבל במבחני טעימה נרשם ש-5% מהאוכלוסייה אכן מבדילים בין מים חופשיים מאבץ למים עם ריכוזי אבץ ברמות של 4 מ"ג/ליטר.
שימושי תעשייה באבץ: ציפויי מתכות, צנרות, צמיגים, שמן סיכה, הדפסות, המשחות לעור (תרופות)
 

אור אולטרא סגולי-בליעת ה  UV

לחומר האורגני קיים שיא בליעה בתחום האולטרא סגול, על כן בליעה בתחום הזה משמשת מדד להימצאותו של החומר האורגני.חומר אורגני מוריד ריכוזי חמצן שבמים עם תופעות נלוות לכך, מאפשרים פעילויות מיקרוביאליות העשויות להוות בעיה. בנוסף החומרים האורגנים מהתעשייה עלולים להיות קרצינוגניים  וחיטוי מים שמכילים חומרים אורגניים מובילים ליצירת חומר לוואי מסרטן.
חשוב להדגיש שגם חומר לא אורגני ישנו שיא הבליעה באורך הגל הזה. בדיקת בליעת אור אולטרא סגולי הנה פשוטה וגם זולה, על כן משמשת  כמדד לחדירת חומרים אורגניים למקורות המים.
הבדיקה מתבצעת באורך-גל של 254 nm  ננומטר בשכבת מים של 1 סנטימטר. להלן פירוש התוצאות :
   ·   בליעה שבתחום עד 5 אלפיות – לא צריכים בדיקת נוספת.
   ·   בליעה גדולה מ 10 - צריך לבצע סקר תברואתי בכדי לגלות את מקורות החומר האורגני שבמים.
היה והמים הנבדקים עכורים,הבדיקה חייבת לכלול בדיקה של בליעה באורך גל של  nm545, שהוא האורך גל שמתאים לבדיקות העכירות.ובכדי לקבל חלק יחסי מהבליעה ב 254 nm שקשור להמצאות חומר אורגני,צריך להחסיר את מנת הקריאה  ב 545 nm ממנת הקריאה  ב-254 nm.

אלקליניות- בסיסיות

כל המים בישראל,בעלי בסיסיות וקשיות גבוהים. בד"כ למקור מים קיימת בסיסיות אופיינית. שינויים בבסיסיות מצביעים על חדירת מים ממקור אחר. צריך לעקוב אחר הבסיסיות של כל מקור מים,והיה וחל שינוי משמעותי צריך לערוך סקר תברואי לגילוי הגורם לשינויי בסיסיות. הבסיסיות אינו פרמטר בפני עצמו,אבל שינויי בסיסיות מעידים בד"כ על שינויים במקור המים,לדוגמא חדירת מי קולחין.

אמוניה  +4 NH, 3 NH

האמוניה היא תרכובת גז ללא צבע ובעלת ריח חריף. ברוב מקורות סוגי המים נמצאת כתוצרי פירוק ביולוגי של חומרים חנקניים. קורה שאמוניה מגיעה למים על ידי פסולת נוזלית משפכים תעשייתיים.העת המסת אמוניה במים, חלק מהאמוניה מגיב עם מים ביצירת יוני אמוניום :
NH3 + H20 ↔ NH4+ OH-
יחס NH4+ / NH3 מותנה  בטמפ', ביחס ההגבה ובמליחות המים. בתנאים רגילים רובה של  האמוניה מופיעה במים בתצורה מיוננת NH4+ .
מי תהום עמוקים שבאזור ההר ומי תהום הנמצאים בחולות אמורה להיות אמוניה. במי-תהום כלואים בד"כ קיימים ריכוזים שונים של אמוניה, המלווים בדו-תחמוצת הפחמן, וגם חומצה גופרתית ו/או סולפידים. במי-תהום בעומק בינוני שמתחת לאזור החקלאי שמעובד באופן אינטנסיבי,גם בעומק רדוד שבאזור המרווח בבורות שסופגים, קורה שנשארת אמוניה, אך בד"כ נמצאות החנקות.
החשיבות העיקרית במעקב אחר ריכוזי האמוניה הנה לשינוי משמעותי מהמצב הרגיל, ולא תמיד הריכוז כשלעצמו.
אמוניה במים:
   ·   מגיב עם כלור ויוצר תרכובות חיטוי פחות מועילות.
   ·   מהוה אינדיקאטור להליך פירוק ביולוגי ואף מהווה סמן לחדירת מי שופכין ועוד.
   ·   רעיל לבעלי חיים מימיים ( NH3).
 
אצה
לאצות תפקיד מאוד חשוב במקוואות של מים עיליים. וקובעות במידה רבה את מאזן הגזי שבמים וגם משנות על ידי כך את יחס ההגבה שלהם. הן עלולות לגרום לעכירות וכשהן מתות הן יכולות להתפרק לחומרים שגורמים לטעם רע,לריח רע ,לצבע ואף לחומר רעיל במים.בתהליך הפירוק משתחררת אמוניה ואפילו תרכובת גפריתית.לכן מאודחשוב להכיר,לדעת ולנתח מדדים אלו. ישנם גם סוגים גם ומינים שנותנים מידע על תכונת האצה כמו גם על איכות טיב המים. בדרך כלל זהו מדד שנבדק בכמה אופנים:  
   ·   ספירה והגדרתם של האצות למינם.
   ·   חישובי שטח סטנדרטי שלהן A.S.U .
   ·   על פי נפח סטנדרטי שלהן V.S.U.

ארסן As

הארסן הנו גורם לגידולים סרטניים גם בעור וגם בבריאות,כמו כן משפיע על כלל מערכת העצבים. ארסן הנו רעיל ובמיוחד לאנשים שבננו שאינם  מורגלים לריכוזים שמעל μg/l 100.
מקורות ארסן שבמים: 
   ·   המכרות
   ·   קוטלי החרקים
   ·   עשן בשרפת דלקים מינראליים

אשלגן K

האשלגן הנו מינראל המצוי בריכוזים גבוהים על פני כדור-הארץ.ולמרות זאת הריכוז במים אינו גבוה במיוחד היות והסלעים שבהם הוא נמצא לא מתרוחחים בנקלה. הריכוז במים בדרך כלל נמוך מ 10 מ"ג/ליטר.האשלגן נחוץ לאדם, לבעלי חיים וגם לצמחים בריכוז נמוך אך כן הופך לרעיל בריכוז גבוהה. לא קיים תקן לאשלגן היות וריכוזי החומר הנם נמוכים כך שאינם מזיקים.
 
ריכוזי האשלגן במקור המים הטבעי במדינה הנו קטן ויחסית קבוע בכל מקור מים. ריכוז האשלגן בשפכים הנו יחסית  גבוה. על לכן, שינוי בריכוזי האשלגן בדרך כלל מצביע על שפכים ו/או קולחים שעברו תהליך סינון בקרקע ולכן אין בהם חיידק  אינדיקטורי.
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס