tipatech - התמודדות בבעיית המים
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

התמודדות בבעיית המים

דף הבית >> התמודדות בבעיית המים
התמודדות בבעיית מחסורי מים היא עתיקת יומין.
ולמעשה עד לסוף המאה התשע עשרה היו במדינתנו  בורות מים, ולצידם באר ומפעלי מים מימי קדם כמו נקבת חזקיהו, חצור, מגידו וגזר. היום הצרכים גדלו ויחד אתם גדלה היכולת לספקם בעזרת הפתוחים הטכנולוגיים .
 
מי שתייה:
 
מים שמסופקים בארץ לצריכה הביתית חייבים להיות באיכות נדרשת למי שתייה.ובכדי להיות בטוחים בזאת מי השתייה  עוברים טיפולים ייעודיים ובדיקות בהתאם.
 
טיפולי מים:

אסור למים להכיל מרכיבים מסוכנים לבריאות,דהיינו: מיקרואורגניזמים כמו חיידקים ו/או טפילים פתוגניים (מעוררי מחלות) וחומרים כימיים שמזיקים.
החומר לחיטוי העיקרי ומתמודד עם גורמיה מחלות המיקרוביאליים הוא הכלור,שמוחדר למים במצב של גז  ומתרכב עם מולקולות אורגניות בתא היצורים עד למותם זמן הטיפול מוערך ב-20 דקות.
מעריכים שהכלרת מי השתייה הצילה יותר אנשים מכל סוגי האנטיביוטיקה גם יחד !
דוגמא טובה היא פרו שבה פרצה מגפת כולרה ב-1991 מיד אחרי הפסקת ההכלרה במים
 
כשמים מכילים ריכוז גבוהה מדי של חומר אורגני ומתרכבים עם כלור,מייד נוצר חומר מזיק: הטריהלומתן (THM), שחלקו רעיל, וחלקו חשוד כמסרטן לבני אדם.
התקן המרבי המותר במי השתייה הוא: 100 מיקרוגרם/ליטר .
נוכחותו מזיקה לסביבה במיוחד בהגיעו למי התהום.
אמצעי מניעה: שימוש באמצעי חיטוי אחר כמו מי החמצן, האוזון, הקרינה אולטרא-סגולית וקרינה מייננת שאינם מייצרים תוצרי לוואי, אך העלויות גבוהות מאוד.
 
סינון חומרים  אורגניים לפני ההכלרה: הדרך הנוספת להפחתת תוצרי לוואי של כלור הם מתקנים שקיימים במערכות מי השתייה למים מהכנרת ובנוסף קיימים מתקנים לסינון מי המעיינות.
טכנולוגיית הסינון: מסנן חול לפני התהליך כלומר בכניסת המים שמוסיפים להם חומר מלכד לחומרים מרחפים ובכך הם  נלכדים בתוך המסנן כדוגמת "אלום" מלחי אלומניום.
תוספת הפלואור: מצד אחד נחשב לאמצעי טוב למניעת עששת ולבריאות השיניים ומצד שני פוגע בריאותית בגוף האדם.
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה