tipatech - חומרים רדיאקטיביים
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

חומרים רדיאקטיביים

דף הבית >> חומרים רדיאקטיביים
                   

        
חומרים רדיואקטיביים
 
רדיוקלינים ממקור טבעי ומעשה ידי אדם העלולים להופיע במקורות מי השתייה עפ"י משרד הבריאות הישראלי
 
רדיונוקליד סוג קרינה ריכוז אקטיביות מרבי   Bq/l מקור הרדיונוקלידים מקור הרדיוקלידים
עופרת 210
Pb 210
בטא 0.2 סדרת אורניום טבעי ממקור טבעי
רדיום 228
 Ra 228
בטא 0.2 סדרת תוריום טבעי ממקור טבעי
צסיום 134
Cs 134
בטא 7.2 מוצרי ביקוע ממקור האדם
צסיום 137
Cs 137
בטא 10.5 מוצרי ביקוע ממקור האדם
סטרונציום    90
Sr 90
בטא 4.9 מוצרי פיגוע ממקור האדם
לאוצין  131
L 131
בטא 6.2 מוצרי פיגוע ממקור האדם
מימן  3
H 3
בטא 7,610 מקור אחר ממקור האדם
פחמן  14
C 236
בטא 236 מקור אחר ממקור האדם
ערך סכומי יחסי   1 (ללא יחידות)
ריכוז אקטיביות מרבי שווה ערך למנת קרינה שנתית של 0.1 מיליסיוורט (mSv 0.1)
   
 
 
 רדיוקלינים ממקור טבעי ומעשה ידי אדם העלולים להופיע במקורות מי השתייה עפ"י ה-EPA
 
 
 
חומרים רדיואקטיביים הנבדקים במי השתייה
 
חומרים רדיואקטיביים הם חומרים הפולטים קרינה רדיואקטיבית. 
רדיואקטיביות היא פליטה של חלקיקים מגרעין אטום, הגורמת לגרעין בלתי יציב להיות יציב יותר, על ידי הנמכת האנרגיה שלו. החלקיקים הנפלטים מהווים קרינה מייננת
 
שתייה ארוכת טווח של מים המכילים חומרים רדיואקטיביים בריכוז העולה על הריכוז המרבי המותר במים (לגבי כל חומר בנפרד או לגבי שילוב של חומרים),
 מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן
 
התקן מפרט את ריכוזי האקטיביות המרביים (שמותר שיימצאו במי השתייה),
 ביחידות של בקרל לליטר (Bq/l) לגבי 18 הרדיונוקלידים
 (גרעיני האטום של חומרים רדיואקטיביים)
 הנפוצים בטבע
 
העיקרון בקביעת הריכוזים המרביים הראו שהאקטיביות של הרדיונוקליד לא תגרום למנת     קרינה שנתית מעל 0.1 מילי סיוורט ) mSV) 
סיוורט - יחידת מידה לנזק שנגרם לתאים מקרינה רדיואקטיבית.
 
חומרים רדיואקטיביים מצויים באופן טבעי באדמה, במים ובצמחיה ולעיתים נמצאים בסביבה כתוצאה מפליטות קרינה מכורים גרעיניים (כתוצאה מתקלות בייצור, רעידות אדמה וכו'), ו/או תעשיות המשתמשות בחומרים רדיואקטיביים.
 מחקרים מראים כי בממוצע כל אדם סופג כ-2.4 מיליוורט לשנה.
 
התקן הישראלי מתייחס לקרינת אלפא וקרינת ביטא וכן מפרט אם הדיונוקליד הוא ממקור טבעי או ממקור מעשה ידי אדם, אך מה שקובע לגבי הסיכון הבריאותי
הוא ריכוז האקטיביות במי השתייה, כפי שניתן לראות בטבלה בארץ נבדקעם כ-19 איזוטופים בעוד שעפ"י הנחיות ה-EPA אמורים להבדק מעל 200 איזוטופים.
 
בהתאם לצרכים וליכולות המכשור האנליטי לגילוי ריכוזי האקטיביות של החומרים הרדיואקטיביים שעלולים להימצא במים, נקבע בתקנות כי באופן שוטף יבוצע במים ניטור לכלל פולטי קרינת אלפא וכלל פולטי קרינת ביטא. אם תוצאות הניטור גבוהות מ-0.2 בקרל לליטר סך פולטי אלפא או 1 בקרל לליטר סך פולטי ביתא, מתבצעת בדיקה מפורטת לריכוזי האקטיביות של הרדיונוקלידים המפורטים בטבלה המצורפת למעלה, ואשר להם נקבע תקן, מהנאמר מובן שפיגוע חבלני
אכן מהווה איום לפגוע המוני, מכאן נכנסים לתמונה אנשי פיקוד העורף.
 
 
תרופות
אין תרופה המבטלת את השפעת הקרינה, אם כי ניתן לטפל בחלק מהסימפטומים של מחלת קרינה חריפה. בנוסף, יש תרופות שתפקידן לסלק חומר רדיואקטיבי מהגוף, במידה והוא ננשם או נבלע. במאגרי מדינת ישראל מצויות תרופות אלו והן יינתנו לאנשים שהמומחים הרפואיים יקבעו כי נחשפו לכמות חומר שמצדיקה טיפול רפואי.
 
 
·         יודיד האשלגן (KI) משמש כתרופה מונעת במקרה של חשיפה ל נשורת גרעינית.
 
לוגול (Lugol) הוא שמן של טבליות שנועדו לצמצם את הנזק הבריאותי הנובע מדליפה של קרינה רדיואקטיבית מכור גרעיני. טבלית לוגול מכילה תערובת של יודיד האשלגן (Potassium Iodide - KI) בשילוב עם היסוד יוד ביחס משקלי של 2 ל-1. הטבליות קרויות על-שמו של הרופא הצרפתי ז'אן גיום אוגיסט לוגול (1786–1851) אשר גילה כי תערובת כזו יוצרת תרכובת של אשלגן תלת-יודי (KI3) מסיסה במים.
אחד מהחומרים הרדיואקטיביים העלולים להיפלט מכור גרעיני בעת פגיעה חמורה בכור (עקב תקלה או מעשה זדון) הוא איזוטופ רדיואקטיבי של יוד (יוד 131). היוד הרדיואקטיבי נכנס למחזור הדם ועלול להגיע לבלוטת המגן (בלוטת התריס), ולפגוע בה וברקמות הסובבות אותה. נטילת טבליות המכילות יוד תביא לכך שהיוד שבטבליה יקלט בבלוטת המגן, יביא אותה לרוויה מבחינת כמות היוד שהיא מסוגלת לספוג, ובכך תימנע קליטת היוד הרדיואקטיבי והנזק הכרוך בכך.
בעקבות התקלה בכור בצ'רנוביל, בשנת 1986, נפגעו אלפי אנשים מסרטן בבלוטת המגן. הלוגול מספק הגנה מפני סיכון זה, אך אינו מספק כל הגנה בפני סיכוני קרינה אחרים, כגון הסיכון לחלות בסרטן באיברים אחרים. בעקבות אסון צ'רנוביל ניתנו בפולין טבליות לוגול ל-10.5 מיליון ילדים ול-7 מיליון מבוגרים.


לסיכום
 
יוד רדיואקטיבי הוא טיפול יעיל ובטוח לסרטן בלוטת התריס, אשר בשימוש נכון יכול להפחית את הסיכון לחזרת המחלה, לטפל במחלה שארית בגוף, לסייע במעקב אחר המחלה ואף להפחית תמותה מהמחלה.
 

 
האם מותר להניק לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי?
לא. יש להפסיק את ההנקה לפני תחילת הטיפול ביוד רדיואקטיבי מחשש לגרימת נזק לבלוטת התריס של התינוק. הסיכונים האפשריים מתייחסים לתת-פעילות של בלוטת התריס של התינוק וכן הגדלת הסיכון לסרטן בלוטת התריס. 
 
 תזכורת כואבת מהאסון ביפן הקלק/י
 




1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה