tipatech - חיטוי בעזרת האוזון O3
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

חיטוי בעזרת האוזון O3

דף הבית >> חיטוי בעזרת האוזון O3
אוזון הנו גז יעיל כנגד חיידקים ווירוסים ונחשב למחטא יעיל וטוב למן הסתם חייבים תכנון נכון,כמו כן  לדייק בכמות רמת האוזון שמוחדרת למי התהליך ונמדדת ביחידות של "גרם" בהתאם לצריכת המים.

חייבים לייחס חשיבות גדולה לביצוע אנליזת מים לווידוי אי כניסה האוזון לתהליך העלול להזיק הן לתוצאה והן לאנשים סביב מתקן המייצר את האוזון.
גז האוזון מאובחן ממש בקלות בהרחה המזכירה ריח של אחרי גשם אין הדבר מעיד על תהליך לא נכון ו/או על בריחת גז האוזון מתוך התהליך
אך כדאי כאמור לשלוט בכל שלבי התהליך לכן, את האוזון העודף אשר נפלט מהתהליך כדאי ללכוד בתוך סינון של פחם לא פעיל (לא אקטיבי).

פשטות התהליך מעניקה ליצרני ג'קוזים ובריכות שחייה להשתמש במחולל אוזון כדי להמעיט בכמות שימושי הכלור שהוא בעייתי בגלל הריח,מגע בעניים,אדים בתהליך הנשימה,אחסון,ועלות אחזקה כמו גם היכולת ליצור חומר כלור-אורגני מסרטן אפילו בנשימת אדי כלור,הסרבול בשימוש בכלור בבריכות שחייה גורם למפגע נוסף שהוא הסעת הכלור ע"י משאיות לאחסון נוזל הכלור דבר הגורם לחומרים מסוכנים לנוע בכבישי ארצנו ומהווים סכנה במיוחד בעת דליפה ובמיוחד תאונות דרכים בלתי נמנעות.

אוזון נחשב כאמצעי חיטוי טוב אבל מהירות הפירוק במים מהווה מכשול לכן נעזרים בתוספת קטנה של כלור.החיסרון הוא העלויות הגבוהות.  
כשכלור מתווסף למים ומתרכב איתם  הוא יוצר "חומצה היפו כלורית" המשמש  גורם חיטוי למים.  הכלור הנותר שלא מתערבב עם מים הוא גורם פעיל בהשמדת חיידקים.

לכלור מספר חסרונות: ביניהם טעמים/ריחות  לוואי ויצירת תוצרי לוואי מסרטנים  הכלור קוטל את חיידקים ונגיפים באופן יעיל,אך בריכוז גבוהה של חומר אורגני, מתרכבים אל הכלור  ומייצרים חומר מזיק הנקרא טריהלומתאן. חלק מהטריהלומתאנים רעיל ומסרטן.
שנת 1999 נקבע לחומר זה תקן מרבי המותר במי שתייה של 100 מיקרוגרם/ליטר. מניעת נגזרות של טריהלומתאנים בעזרת שימושים במינונים נמוכים של כלור.

בנוסף ניתן להוריד תוצר לוואי של כלור ע"י היא סינון החומרים האורגניים מהמים וכל זאת  לפני תוספת של כלור. מיושם במיוחד בשימושי מי כינרת שמכילים חומרים אורגניים יחסית למי התהום.

נוהגים כיום לחטא  בעזרת כלור דיאוקסיד- 2ClO  שאינו מייצר תרכובת מסרטנת וחסר
 ריח/טעם לוואי.
 
סינון תת מיקרוני-מסנן מתחת ל0.45 מיקרון ומבטיח מים החופשיים מחיידקים,יש ורוצים להרחיק וירוסים חייבים רמת סינון של מתחת ל-0.01 מיקרון.
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה