tipatech - חשיבות המגנזיום במי השתייה
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

חשיבות המגנזיום במי השתייה

דף הבית >> מאמרים >> חשיבות המגנזיום במי השתייה
   
        זהירות: מי שתיה מסוכנים ללא ערכי מגנזיום !

       * נכון להיום, טיפה טק הנה החברה היחידה בעולם, היודעת להעלות ערכי מגנזיום ב-60 מג"ל 


       מגנזיום במי שתייה-מינראל חשוב ל-300 תהליכים ביוכימיים המתרחשים בגוף:
  • מחלות הלב-המגנזיום עוזר ב-50% במניעת מחלות הלב וכלי הדם ומפחית את הסיכונים,נמצא שחולי הלב בעלי רמות מגנזיום גבוהות סובלים פחות משבץ והפרעות של קצב הלב וזאת ניתן לביצוע ע"י בדיקת מאמץ פשוטה ומקובלת בכל קופות החולים.
  • לחץ הדם- המגנזיום למעשה מרחיב את כלי הדם וחשוב לאיזון לחץ הדם
  • האוסטיאופורוזיס- רמות נמוכות של מגנזיום בגוף האדם מעלה את הסיכון ממחלה זו בעיקר בגיל המעבר
  • הסוכרת- מגנזיום חשוב לתהליכי חילוף החומרים של הפחמימות בגוף,ממחקרים שנערכו,פעילות תקינה של הורמוני האינסולין המסייע בוויסות הסוכר בדם,כך שתוספת מגנזיום בעיקר דרך המים מורידה את הסיכון בלפתח סוכרת! מחסור במגנזיום מעלה את הסיכוי לחלות בסוכרת פי שלושה!
  • הפרעות בעיכול-המגנזיום עוזר למצבי עצירות במערכת העיכול היות והוא גורם להרפיה בשריר הטבעתי
  • מערכות הנשימה-המגנזיום עוזר בהרפיית הסמפונות ולכן מעניק נשימה סדירה.
  • הרפיה והפגת המתחים- מגנזיום עוזר לשחרור השרירים המכווצים בעקבות מתח נפשי ו/או מאימוני ספורט.
  • מיגרנה - המגנזיום עוזר לטיפולי מיגרנה טורדניים.
  • שונות- מחסור במגנזיום גורם להפרעות בשינה,דלדול העצמות,כאבי הגב,האבנים בכליות ואצל הנשים תסמונת קדם וסתית קשה.
                                                                          
                                 ארגון הבריאות העולמי                                                       תקנון בריאות העם העדכני

עד לאחרונה משרד הבריאות התעקש להשאיר את רמת המגנזיום המינימאלית במים  וזאת עפ"י תקנון תקנון בריאות הישן (בעמוד 10)
ולמרות שקיימת הנחייה ברורה של ארגון הבריאות העולמי WHO לערכי מינימום של 25 מג"ל עמוד 80 במסמך (עמוד 93 במונה הדפים) ,
Total magnesium intake must be at least 450–500 mg/day, and drinking-water should contain a minimum of 25–50 mg/l 
למרות זאת הסכים משרד הבריאות הישראלי להמליץ על הורדת סף המינימום לערכי מגנזיום במי השתייה מ-50 מג"ל ל- 20 מג"ל בכדי להתאימם למים המותפלים שחסרים במינראל חיוני זה לקריאת ההמלצה עמוד 7
וכל זאת כדי לשמור על גוף בריא לקריאה מורחבת
נכון שמשרד הבריאות דורש מזה שנים,הוספת מגנזיום למים המותפלים, אך בשל העלות הגבוהה וחוסר תקציבי מדינה לא בוצע עדיין מאום.קרא עוד
 בעיית המחסור במגנזיום נוצרה עקב שימוש הולך וגובר במי התפלה שבם לא קיימים ערכים של מגנזיום כלל.כך שלאחר עשרות שנים שבהן הופיע בגאווה רמת מגנזיום מינימאלית של 50 מג"ל נכנע משרד הבריאות ושינה את "תקנון בריאות העם" הנוכחי (עמוד 19) ב"טריק" מגוחך והשמיט את ערכי המינימום,הערך הרצוי וערך המקסימום למגנזיום במים,לכן לא קיימים יותר ערכים מחייבים למגנזיום,לצורך העניין גם אפס מג"ל של מגנזיום היא תוצאה שעומדת בדרישות תקנון בריאות העם הנוכחי,ובכך פטר משרד הבריאות את ספקי המים מעמידה בדרישות התקנון , כמו גם מחובת בדיקה ודיווח של פרמטר חשוב זה לציבור,ולנו האזרחים אין מושג מה אנחנו שותים,מה ערכי המגנזיום במים ואם המים בריאים או לא.
ה-WHO שזהו כאמור ארגון הבריאות העולמי,מציין שבמידה ומתקינים בבית מערכת המבטלת את ערכי המגנזיום,יש להתקין צינור מים לא מטופלים ישירות למי הברז במטבח כדי שלא נינזק בריאותית,הנחיה זו קיימת בדו"ח ארגון הבריאות העולמי בעמוד 163 במסמך (עמוד 176 במונה הדפים) 

Softener manufacturers and installers may choose to adopt a variety of approaches, even though none of them is desirable in their point of view, although some are already practised: • a separate hard water line to the kitchen sink; • a small bypass to achieve target hardness levels in the cold water. 
מכאן שקיימת בעיה נוספת בתקנון זה,היות וקיימת אפשרות למרכיבי המתכות הקלות אשר מייצבות את ה-PH להגיע לערכים מסוכנים ולא הגיוניים


ברזל      מינימום 0 עד 1 מג"ל (גבול עליון)
נתרן       מינימום 0 מג"ל (ללא גבולות)
סידן        מינימום 0 מג"ל ( ללא גבולות)
מגנזיום    מינימום 0 מג"ל (ללא גבולות)
הגבה       6.5-9.5  PH  

ברור לנו שתקנון זה בא לאפשר למכוני התפלה לייצר מים ללא מגנזיום ולהזרימם כמים מזיקים אלינו לברזים
מתוך ידיעה ברורה שמחסור במגנזיום עלול לעלות לנו בבריאות ולכן יחס ההגבה יעלה בעקבות הוספת סידן
ע"י מכוני ההתפלה. 
אך תקנון בריאות העם למעשה מאשר לחברות המטפלות באבנית להוריד את ערכי המגנזיום לאפס ובניגוד 
להוראות של ה-WHO.
לכל מי שחושב שזוהי בדיחה,מוזמן לבדוק זאת בתקנון בריאות העם החדש המותאם למים המותפלים לחץ כאן



                                               

מהמפה דלעיל ניתן ללמוד היכן בוודאות שותים מים מותפלים,אך לדעתנו המפה אינה מדויקת היות וחסרים בה נתונים כמו גם ישובים בהם מסופקים מים מותפלים .
מאחוזי המים המותפלים לא ניתן ללמוד,האם המים מעורבבים עם מים טבעיים,או שמא המים מסופקים כפי שהם ישירות לבתי האזרחים,נתון זה חשוב היות ואין בידינו מידע לגבי רמת המגנזיום במי שתייה היות ולא ניתן להשיג פרמטר זה היות ואינו נבדק.
לכן נכון להיום ובטרם בוצע הפיילוט של הוספת מגנזיום במכוני ההתפלה וטרם הוכחה יעילותו  
רק במי התפלה מעורבבים במים טבעיים יתכנו ערכי מגנזיום בריאים במי שתייה.
נכון שקיימת חובת דיווח של הרשויות לגבי האיכות והפרמטרים של המים הנצרכים,אך משום מה מידע זה לרוב אינו מפורסם ו/או נגיש לאזרח הפשוט,ובכך אין ביכולתנו לדעת במיוחד מהי רמת המגנזיום אצלנו במי הברז בבית,בעיקר בשל הורדת רמת המגנזיום המינימאלית שבתקנון בריאות העם המחודש.
מים מותפלים הנם מים ללא מינראלים וגם מגנזיום,כמו גם שהמים בעלי רמת קושיות (PH) מאוד נמוכה.הזרמת מים חומציים אלה בצנרת ברזל יוצרת חלודה והופכת את המים למים אדומים,על כן מכוני ההתפלה חייבים לעלות את רמת ה-PH של המים לרמת קושיות של לפחות -6.5 .
העלאת רמת  ה-PH של המים מתבצעת כמובן בדרך הזולה ביותר,משמע הוספת סידן זמין וזול למים המותפלים ומכאן,גם פותרים את בעיית המים האדומים וגם מקבלים רמת קושיות תקנית כמתבקש בתקנון בריאות העם של משרד הבריאות.

 
אך מה בדבר רמת המגנזיום ההכרחית לבריאות?
השמטת ערכי המינימום למגנזיום הנה טעם לפגם וברור שהשמטת ערך חשוב זה עלולה לעלות בבריאותם של אזרחי מדינת ישראל.
לטעמנו חייבים ליידע את האזרחים בדבר רמת המגנזיום במי הברז אותם אנו שותים
ולבצע דגימות מים למגנזיום למרות שבדיקה זו יקרה ומורכבת ,רמת קושיות המים המתבססת על סידן אולי נוחה להזרמת המים ומונעת חלודה,אך זהו נתון פחות רלוונטי מבחינה בריאותית כמו גם תורמת להיווצרות אבנית בבית.לאזרח הסביר אין את היכולת לבדוק את רמת המגנזיום אצלו בבית היות ומגנזיום לא כלול בתקנון בריאות העם ונוכח הסרבול והעלויות הגבוהות של הבדיקה ומאידך לא יקנה ציוד מעבדתי יקר,יעבור הכשרה של לבורנט והכול בכדי לבדוק את רמת המגנזיום במים באופן עצמאי.
 
למרות שע"פי תקנון בריאות העם הקודם והנכון של משרד הבריאות,רמת המגנזיום המינימאלית הייתה 50 מג"ל
התפשר משרד הבריאות בשל השימוש במתקני התפלה להורדת הערך המינימאלי ל-20 מג"ל
כך שלבסוף נכנע משרד הבריאות והשמיט את רמת המינימום למגנזיום ,כך שגם אפס הנה תוצאה תקנית,וכל זאת כדי שספקי המים המותפלים לא יחרגו מתקנון בריאות העם.
ההחלטה אושרה ושונתה בתקנון בריאות העם האחרון והמחייב,ומכאן שספקי המים אכן
מספקים ביודעין,מים מותפלים שאינם מכילים ערכי מגנזיום ולדעתנו זו פגיעה באזרח התמים שאין ביכולתו לדעת אם הוא שותה מים עם ערכי מגנזיום ואם לאו.יתרה מכך,בעקבות השינוי בתקנון בריאות העם לרמה מינימאלית של 0 מג"ל מוביל לכך שאין לנו את היכולת לדעת אם ,היכן ומי ניזוק ממים אלה,ברור לנו שבמי ההתפלה לא קיימים ערכים של מגנזיום וכל זאת נוכח השימוש המואץ במים אלה,ועל כן מחובתה של המדינה לעדכן את הצרכן בדבר רמת המגנזיום המסופקת אל ביתו בכדי שיוכל להיערך בהתאם ולמנוע נזק רפואי.

אנחנו אישית לא מכירים מדינה מתקדמת אשר מבקרת את איכות המים המסופקים לאזרחיה ולא מפרסמת ערכים של מגנזיום,משרד הבריאות חייב להחזיר לאלתר את ערכי המינימום למגנזיום ולהודיע לאזרחים מהי רמת המגנזיום אצלם במי שתייה.
 

האם הוספת מלאכותית של מגנזיום למים מותפלים תפתור את הבעיה?
הטבע מייצר תהליכים שלא תמיד ניתנים לחיקוי מוצלח ע"י האדם,בטבע קיים תהליך של אוסמוזה,לעומת זאת האוסמוזה ההפוכה (התפלה) היא טכנולוגיה שפותחה ע"י האדם ואינה מתרחשת בטבע,לדעתנו מגנזיום המגיע באופן מובנה במים הטבעיים בריא יותר מתוספים חיצוניים למים המותפלים,על פניו בדיקות המעבדה אולי יוכיחו המצאות מגנזיום במים,השאלה הנשאלת היא,האם בריאותית היעילות שווה בשני המקרים,שהרי משרד הבריאות בעצמו עד לאחרונה טען,שבנוסף לנטילת תוספי מגנזיום עדיין חייבים לשתות מי ברז עם מגנזיום  ברמה של 20 מג"ל לפחות,אז

איך זה שבתקנון בריאות העם הורדו רמות מינימום של מגנזיום מ-50 מג"ל ל-אפס?
התשובה לצערי ברורה,אם אין פתרון להכלת מגנזיום במים מותפלים,ומים מותפלים מעניקים "אפס" ערכי מגנזיום הדרך הנוחה והזולה ביותר הנה בלשנות את "תקנון בריאות העם" שיתאים למים המסופקים בכדי שספקי המים לא יחרגו מתקנון בריאות העם.  
 
האמת הכאובה בדבר מערכות לטיפול באבנית ?
נזקי האבנית בבתים יצרו צורך בטיפול באבנית,ומכאן צמחו עשרות חברות המשווקות מסנני אבנית ובכללן חברות גדולות ורציניות אשר מחד גיסא מטפלות באבנית ומאידך מבטלות  את רמת המגנזיום הבריאה שבמים,היות והמגנזיום שייך לאותה משפחה של מתכות קלות (בעיקר קלציום,ברזל ומגנזיום) שמהם מורכבת האבנית ועל כן,השאלה הנשאלת היא :
למה במדינת ישראל מתירים לטפל באבנית ולהוריד את רמת המגנזיום ובכך להעצים את הנזק ולפגוע בבריאות הציבור?
אין תשובה הגיונית,וגם לנו הנושא לא ברור דיו,אסור שממדי החברות יהוו שיקול לאיכות הטיפול במים שהן מבצעות,ולאפשר לחברות אלו להתערב לנו בנושא הבריאות,היות והטיפול באבנית אכן מוריד את ערכי המגנזיום ואכן מזיק לבריאות.

ארגון הבריאות העולמי WHO מודיע חד משמעית,שבמידה ומתקינים מערכת לטיפול באבנית המורידה את ערכי המגנזיום,יש להתקין צינור מים נוסף משעון המים (לפני המכשיר לטיפול באבנית) ישירות לכיור המטבח לצרכי שתייה ובישול בשל נושא המגנזיום,ניתן לעיין במאמר של ה-WHO בעמוד 161 במסמך (עמוד 174במונה דפים) 
Softener manufacturers and installers may choose to adopt a variety of
Approaches, even though none of them is desirable in their point of view,
               Although some are already practiced
A separate hard water line to the kitchen sink

 
איך המדינה יכולה להגן עלינו מפני הפגיעה ברמת המגנזיום במים?
היות והטיפול באבנית הנו צורך קיים אך לא קיומי,והיות וקיימים במדינת ישראל גופים ממשלתיים שמחובתם להגן על בריאותנו כדוגמת משרד הבריאות, לכן מערכות הסינון לאבנית חייבות להיכלל בתקני מסנני המים של מכון התקנים הישראלי (תקן ת"י 1505/1 ו-1505/2), מכאן שמסנן מים המוריד את ערכי המגנזיום ומזיק לבריאות,יש לחייב את היצרן לרשום זאת על המוצר כפי שכתוב על חפיסת הסיגריות
"אזהרה: העישון מסרטן"
וכפי שכתוב בפרסומים והן על בקבוקי האלכוהול:
" אזהרה : מכיל אלכוהול,מומלץ להימנע משתייה מופרזת"
על כן פשוט לכתוב על מסנן הפוגע ברמת המגנזיום,ובכל מדיה פרסומית אחרת :

"אזהרה: השתייה ממסנן זה עלולה לגרום להתקף לב".

 
אולי עדיף לקנות ולשתות מים מינראליים?
הכסף אינו הנושא וכולנו מוכנים לשלם עבור בריאות תקינה,לצערנו מים מינראליים אכן מכילים מגנזיום אך לא קיים יצרן מים מינראליים ישראלי אשר מפרסם את תכולת המרכיבים של בקבוק הפלסטיק המכיל את המים המינראליים,היות וקיים חשש לחשיפת המים לרמת הורמון מסוג אסטרוגן בכמויות העלולות להזיק לבריאותנו כתוצאה מזליגת ההורמון מבקבוק הפלסטיק למים,כמו כן מים ללא כלור עלול לצמח חיידקים במים באופן בלתי מבוקר.
 
אולי כדאי לנו לסנן את המים במערכת סינון תוך ביתית או מיני בר?
מערכות אלה המותקנות כמסנן תת כיורי או מתקן שתייה על השיש,אמנם מוצרים אלה מספקים מים טעימים,אך אינם תורמים מגנזיום למים ,כמו גם שאינם מטפלים כלל במומסים שבמים,יתרה מכך סילוק מוחלט של ערכי הכלור עלול לגרום לצימוח מיקרוביאלי בלתי מבוקר.

אולי כדאי לנו להשתמש בקנקן לסינון מים?
 קנקנים אלה משתמשים בשרפים (רזינים) לטובת ספיחת המתכות הקלות בעיקר מגנזיום,קלציום וברזל.
  הקנקנים הללו מיועדים (גם על פי הצהרת היצרן) למים להרתחה בלבד לטובת שתייה חמה ולשימוש במגהצי קיטור,היות והשרפים מורידים את האבנית לאפס,כלומר את רמת המגנזיום לאפס! בנוסף עקב המים העומדים בקנקן קיים חשש כבד לריבוי חיידקים בלתי מבוקר
לא מומלץ להכין מזון לתנוקות עם מים אלה גם אחרי הרתחה! 


אולי בריא יותר לסנן את המים במערכת אוסמוזה הפוכה ?
אוסמוזה הפוכה מוציאה את כל המומסים מתוך המים ועל כן המים תפלים וללא ערכי מגנזיום כלל,יתרה מכך עלול לגרום לצימוח מיקרוביאלי בלתי מבוקר במיכל איגום המים ו/או במסנן האחרון  (POLISH-FILTER),לטעמנו חייבים לפסול שימוש במערכות אלה.
 
חברות מציעות "מינראליזטור" לאוסמוזה,האם זה פותר את בעיית המגנזיום?
מוצר זה במידה והוא אכן עובד,מוסיף בעיקר סידן למים בכדי לשפר את הטעם ולא מגנזיום,על כן בעיית חוסר המגנזיום לא נפתרת,כמו גם עלול להוות חממה לצימוח מיקרוביאלי בלתי מבוקר.  
 
האם ה"לוטוס" מטפל בעופרת ובאבנית ואינו פוגע ברמת המגנזיום ?
נכון להיום,הלוטוס הנו המוצר היחידי בעולם המטפל בעופרת ובאבנית ואינו פוגע ברמת המגנזיום,ואף נבדק בקפדנות ע"י מעבדות משרד הבריאות הישראלי ונמצא שלא רק שאינו מוריד את רמת המגנזיום אלא יודע לשחרר עד 10% של מגנזיום זמין בנוסף לקיים ובשל כך נבחר ל"תעשייה פורצת דרך" ע"י משרד הכלכלה,ומוצג לראווה באתר האינטרנט הרשמי של משרד הכלכלה.
מכשיר הלוטוס אינו פוגע ברמות הכלור הנותר המגן מפני צימוח מיקרוביאלי. 
 
 
איך ניתן לדעת מהי רמת המגנזיום אצלנו בבית? 
היות ומשרד הבריאות פטר את עצמו מהוכחת נוכחות מגנזיום במי השתייה,לדעתנו הדרך הזולה,האמינה והבטוחה ביותר היא רכישת מערכת "לוטוס" ובכך הנכם זכאים לבדיקת מגנזיום למי הברז שבביתכם בחינם.
טיפה טק הנה החברה היחידה בעולם שמספקת במעמד קבלת הלוטוס שתי מבחנות,אותן תמלאו במי הברז ותשלחו למעבדות החברה,ואנו נבדוק למענכם את המים,לאחר ביצוע הבדיקות תקבלו תשובה ברורה לרמת המגנזיום במים אצלכם בתוך הבית,ומכאן כמה מים כדאי לשתות.
במעמד רכישת הלוטוס הנכם זכאים לבדיקת מגנזיום במים בחינם,כמו גם בכל החלפת מחסנית אבני הלשם.



1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים