tipatech - מים מותפלים במדינת ישראל
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

מים מותפלים במדינת ישראל

דף הבית >> מים מותפלים במדינת ישראל
שילוב מאסיבי של  מתקני ההתפלה למערכת המים שלנו בארץ,תוכננה כבר בשנת  1997, כאשר הרעיון סביב נושא ההתפלה הנו הגברת יכולת  אספקת מים שפירים לאזרחים והקטנת העלויות של המים.
כאשר הרעיון הבסיסי הנו בבחירת מקומות נכונים למתקני ההתפלה הווה אומר גם קרבה פיזית למי המקור (קרבה לים),קרבה פיזית לצרכנים וניצול מכסימלי של תשתיות קיימות בכדי להוזיל את עלויות ההקמה.
צריך לזכור את הדרישה המחמירה לאיכות מים מותפלים שניתנה ע"י "רשות המים" מול  עלות/תועלת,על כן היעד הוא עליית מחיר קטנה של עלות ההפקה של המים.

חשוב לציין שלקבל מים מתוקים ממי ים זו משימה שהייתה דמיונית לאורך ההיסטוריה,אבל עדיין יש בעיית איכות המים המתקבלים.
ואני מתכוון שמים מתוקים לא בהכרח עונים על הדרישות למי שתייה ו/או השקיה גוף האדם חייב לקבל ערכים של קלציום ומגנזיום לצרכי הבריאות,נכון שעודך סידן ומגנזיום מייצר אבנית בבתים,אבנית בתעשייה ואפילו חקלאות.

אני בטוח שאם מדובר על אבנית בבתים ומפעלים זה ברור והשאלה היא לגבי החקלאות! ובכן חקלאות ע"י טפטוף עלולה לסבול מאבנית,כמו גם משקעי האבנית המופיעים סביב השתילים בהתייבשות מי ההשקיה,לעיתים שכבה לבנה זו מכילה גם מלחים העלולים לפגוע בתהליך הצמיחה של הצמחים. 
 בשלהי שנת 2012 כשכמויות המים המופקים מ-3 המתקנים להתפלה שפועלים,קריא,באשקלון,בפלמחים ובחדרה ,מספקות 300 מיליון קוב לשנה, שהם למעשה  %40 מכל כמות המים השפירים שמסופקת בתיעול הארצי או 20%  ממוצע רב שנתי של כל מקורות מים שפירים של המדינה מדינה חייבים  לבדוק דה-פקטו  באם התוכנית עונה על הציפיות ואת רמות החריגה בעזרת נתונים אמיתיים המגיעים מהשטח ונאספו למשך שנה כמו גם עשיית  מחקר מעמיק ומפורט,שהתבצע מאז אותה תכנית שתוכננה,בכדי לקבל תמונה אמיתית ומכאן משמעות כלכלית  שתתרום למשק ישראל והמחסור במים כמו גם איכותם של מי האספקה.

מחקרים שבוצעו ל"אגף-ההתפלה" ב"רשות-המים",  נתנו נתון קרוב לאמת לתועלת של שיפור איכויות המים כפונקציה של אחוזי המים המותפלים,ובכל כמויות המים המסופקות דרך המערכת הארצית. נתונים אלה לא רק נותנים כלים להערכת רמת התועלת נכון להיום,הם גם נותנים את יכולת הצפייה  לשנים הבאות. כש- 300 מיליון  קוב לשנה יתווספו ממתקנים מצויים לטובת ההרחבה  כדוגמת : בשורק א, באשדוד ובפלמחים, ועד לשנת 2020 לפי התוכניות  של "רשות-המים" ,וממים מותפלים מיליארד מיליון קוב העתיד שנצפה הנה מהוספת מים מותפלים למלאי המים הקיימים ומשיפור האיכות במי המערכת בעקבות ערבוב המים המותפלים ומחסכון אנרגטי משילובם סה"כ התועלת בתכניות הבסיסית יסתכם בין 0.85 ל-1.5 ₪ לקוב  המים המותפלים.
מטרתנו הנה לאמת דיווח נתונים כנ"ל שבוצעו בעבור אגף התפלת המים שברשות המים. הנתונים הוצגו  בתחילת חודש מאי 2012 בספרד (ברצלונה) לפני כנס שנתי של איגוד אירופאי לתהליכי התפלה. החלק הראשוני מראה תועלות כמותיות ואיכותיות שכן נצפו כבר בתכנית המקורית של הרשות למים.
בשאר החלקים נסקרו באופן  כמותי  התועלת שנצפתה עד עכשיו וכמובן תועלת צפויה בהמשך.

התועלת שנחזתה בתכנית הראשונית לכמות התועלת בתכנית אב להתפלת המים המקורית נעשתה מתוך כוונה שכמות ואיכות מים מותפלים שיכנסו למערכות הארציות יספיקו לטובת: ביטול מוחלט של הפער שישנו בין ביקוש להיצע של מים שפירים,לריכוך מוחלט של  כלל המים שמסופקים לטובת הצרכן הביתי ולצרכן התעשייתי לצורך צמצום נזקי האבנית כמו גם צמצום ריכוז כלוריד ונתרן בקולחין העירוני אל מתחת לרמה המרבית המותרת למטרות השקיה של גידולים חקלאיים ובלי מגבלות.

 ללא 800 מיליון קוב של מי הים המותפלים שסופקו ע"י מתקני ההתפלה לטובת המערכת הארצית בשש השנים האחרונות,היה נוצר גרעון באיגום הטבעי שבשנים הללו מגיעה ל 1,550 מיליון קוב ומביאה לפריצת קווים,לא קווים אדומים אלא פריצת קווים  שחורים. השנים שבין 2009 ו-2010 אפשרה שינוי במגמת ההתפלה לטובת כיסוי הגרעון ובכך להגדיל את נפחי האוגרים ולהעלאת המפלסים נכון להיום  רק כ- 300 מיליון קוב מי ים  בשנה גם מותפלים וגם מוזנים במערכת, אך לצערנו ההנחות האלו כמו גם התועלות שנחזו ע"י התכנית המקורית לא התגשמו לעומת זאת  בשנת 2014  כש 80% מכל המים שמסופקים במערכת הארצית אכן יהיו מי-ים שמותפלים,צפיות תועלות קרובות לערך שנצפה בתכנית ולעתיד יבוא לערך בשנת 2020, תוספת של מיליארד קוב לשנה של המים המותפלים, כשבין השאר בעקבות שימוש במים לפעילות כלכלית בעלת תרומה גבוהה למשק הלאומי, ואפילו יותר מהתחזית,תועלת המים מותפלים נובעת מתוספת כמות מים מותפלים למלאי המים השפירים, מאיכות גבוהה, שיפור  בעזרת ערבוב עם מקור מים טבעי והעלאת איכויות המים המתקבלים,חסכון אנרגטי הנובע גם מכמות המים המותפלת וגם מהאיכות.

 התועלת הנובעת מהוספת מים מותפלים כוללת: אמינות באספקת מים למגזר הצרכני
 • הורדת הגבלות של מים לטובת פעילות כלכלית ותוצר לאומי
 • הקטנת שאיבות מים ממאגרים טבעיים בכדי לתת להם להעלות את המפלס למעבר הקו האדום ומניעת נזק ההמלחה בעקבות חדירת מי ים והמים המליחים. יש לחשב כל קוב של מי ים המותפלים שמסופקים לצרכן העירוני מעניק 0.7 קוב מי קולחין שמשמשים לטובת השקיה החקלאית וגינון. סה"כ התועלת מצמצום פער שבין ביקוש להספקה יל ידי הוספת מים מותפלים מבוססת  על ההכנסה מפעילות כלכלית שהכי פחות רווחית שלא הובאה בחשבון בעקבות המחסור במים. בעיקר החקלאות,תחילה חשבו על המים לשימוש הביתי,התעשייתי,והמסחריים, ובכללם התיירות,שכמובן באופן זה לא יפגעו ובמסגרות חקלאיות לגידולים ל רווחיים פחות פר יחידת מים.
 
השווי לכל התועלת מהוספת מים מותפלים הוערך על ידי תכנית האב במקור,בעקבות נתונים שהתבססו על הספרות  ב0.45 ₪ לקוב מים שהותפלו, אבל היה ברור שהערך הזה הוא לא נכון, היות ובוסס על גידולים מהעבר עם צריכת מים לא עכשווית.התחזית הייתה שמעבר לשיטת השקיה יעילה יותר
לא רק ע"י טפטפות כך שלגידולים עם ערך גבוה יחסית למועד הפרסום הנתונים יוכפלו .
 התועלת נובעת מאיכות גבוהה של מים מותפלים ומכאן שתועלות שנובעות מאיכות גבוהה של מים מותפלים כוללתהקטנת הקשיות של המים המתקבלים,ועל ידי כך:
 א : הקטנת נזקי האבנית בחימום המים,בצנרות המים,בציוד והאביזרים הביתיים והתעשייתיים
 ב : הקטנת השימוש בדטרגנטים (סבונים) והכימיקלים לסילוק האבנית
 ג : שיפור הביצועים למכונות ביתיות המשתמשות במים כמו:מכונת כביסה,מדיח הכלים,דוש השמש. • הקטנת ריכוז כלוריד ונתרן בקולחין שמשמשים לבסוף לטובת השקיה, ובכך צמצום כמויות נדרשות למטרות השקיה ושיפור בתנובות הגידולים,הקטנת הנזק לקרקעות.
בכדי להשיג את התוצאות הנ"ל נקבעה בתכנית האב שינתנו עדיפויות להספקת את מים מותפלים למערכת העירונית בכדי שצרכנים ביתיים וצרכנים תעשייתיים ומסחריים שהם בראש רשימת הניזוקים מקשיות המים וגם משלמים תעריפים גבוהים יותר עבור המים לכן הם שייהנו מריכוך מי האספקה שלהם. הצרכנים הללו מהווים   את המקור העיקרי לקולחין שמופנה למטרות השקיה, והקטנת רמת הכלוריד והנתרן במי אספקה שיוביל בכך גם להקטנת ריכוזי יסודות בעייתיים בקולחין,לטובת החקלאים עלות מים מותפלים בשערי מפעל מתקני ההתפלה  נעה  2.17-2.62 ₪ לקוב.
הגעה הרווחת היא שמחיר של מים לחקלאות בישראל הוא 2.6 ₪ לקוב.

הערך הכספי של כל  התועלת המופקת ממי אספקה עירונית מותפלת,שבתכנית המקורית הנו בין 0.17 ל-0.50 ₪ לקוב מים מותפלים,כפונקציה של קשיות המים הטבעיים שבאזור וכתלות  ביחסי המיהול של אותם המים בתוספת המים המותפלים ,כשווי תועלות הריכוך של מים עירוניים שהוערך בארצות הברית יקר מאוד  1.5 עד 1.85 ₪ לקוב. זוהי העלות של ריכוך המים  באמצעות מתקני הסינון הננו באזורים כדוגמת פלורידה.

יש לציין שבכמה מקומות היו תופעות נלוות  כמו סילוק הצבע והמזהמים השונים אבל לרעיה שהן כן היו מוכנות לשלם סכום כסף גבוהה בכדי לרכך את המים.התועלת לחקלאות מהקטנת רמת הכלוריד וגם הנתרן במי הקולחין שמשמשים לתהליך כן הוערכו בהתאם משמע, כפונקציה של איכות המים הטבעיים שבאזור ויחס המיהול בינם לבין המים המותפלים קריא בין 0.08 ל0.18 ₪ לקוב.

התועלת האנרגטית : חסכון בשאיבת המים של  הכינרת באמצעות המוביל הארצי לכיוון מרכז והדרום. התקני ההתפלה  שקיימים ומתוכננים  ממוקמים לאורכו של חוף הים , בסמיכות לריכוז האוכלוסין שגדולים במדינת ישראל שאליהם במיוחד  נועדו מים המותפלים.
ייצור תהליך שאיבה לצרכן העירוני היות וללא הקטנת שטחי הזרימה בצנרת שנגרמת ע"י היבנות שכבות של אבנית ולכן יידרש לחץ שאיבה נמוך יותר .
 קיים חסכון משמעותי בצריכת אנרגיה של גופי חימום המים ללא אבנית,מכונות כביסה ומדיחי כלים ביתיים שהאבנית גם מזיקה וגם גורמת לכביסה להיות קשה ולמדיח כתמים לבנים על הכלים.

כתוצאה מטיפול נכון באבנית על גופי החמום סך כל התועלת שנצפו כלומר התועלת שנצפתה מהוספת מים מותפלים,כתוצאה משיפור האיכות של מי האספקה ומהחסכונות האנרגטיים שמסתכם בין  0.85 ל 1.50 ₪ לקוב. היות והתחזית לעליות מי ים מותפלים הינה בין 2.2 ל 2.7 ₪ לקוב,מכאן חשבו שתועלת זאת תמתן השפעת הייקור של מחירי המים בעקבות  תוספת  עלויות חדשות על הצרכנים כמו גם על המשק הלאומי ב-4%
 
בשנת 2014 היו אמורים להיות מסופקים 600 מיליון קוב/ שנה של מים מותפלים מהים  למערכת המים הארצית. ולא הייתה אמורה להיות מגבלת כמות לפעילויות כלכליות,שעל פניו מסוגלת ומוכנה לשלם עלות שולית לייצור והאספקה לצריכת המים.
התועלת שחשבו עפ"י  תכנית האב המקורית נבעה מהוספת מים מותפלים למלאי מים שפירים למערכת הארצית ע"י שיפור איכות המים בערבוב עם מים מותפלים ומחסכון אנרגטי הנובע משניהם 

השווי של  התועלת הזאת עפ"י הצפי היה אמור לתת ב 0.85ל- 1.50 ₪ לקוב מים שמותפלים.
עפ"י הנתונים של  השירות ההידרולוגי לשש שנים הידרולוגיות שהיו את אחוז הגשם השנתי במערכת ארצית כפונקציה של ממוצע רב שנתי ואת הנפחים של "מילוי חוזר" במערכת ארצית ושינוי האגירה השנתית ובכללם  ההורדה המצטברת באוגרים בפועל חלה הקטנה שבין  %10 ל 15 בנפח מילוי חוזר ובגריעה שמצטברת בסדר גודל של  750 מיליון קוב  במערכת המים הארצית,במיוחד בכנרת אבל גם בהיקוות ההר ומכאן חלה חציית הקו ההידרולוגי האדום,כמו כן נאבד הנפח של האגירה בהיקוות החוף בעקבות חדירת פן ביני, והועלה קצב ההמלחה עקב חדירת מי הים הומים המליחים.
השירות ההידרולוגי צופה הקטנה נוספת  %10 בכמות הגשם השנתית תוך כ-20 שנה,
במיוחד  באוגנים הצפונים.
 
התרומה של מתקני התפלה שפועלים היום לצורך צמצום הפער שבין ביקוש למים השפירים וההיצע וכן למניעת עוד ירידה במפלס המים של האוגרים הטבעיים.
 
אחוזי המי ים שמותפלים בסה"כ  מי האספקה עלה בהדרגתיות  במשך השנים  מ 7.5% ב 2006,
כשמתקן ההתפלה באשקלון החל דרכו  עד לרמה של 21%  ב 2010  כשכל 3 מתקני ההתפלה כלומר אשקלון, בפלמחים ובחדרה פועלים  במלוא התפוקה.

ללא ה- 800 מיליון קוב מי ים מותפלים שסופקו ע"י המתקנים הללו לטובת מערכת המים הארצית בשש שנים אחורה היה נוצר גרעון העולה לרמה של 1,550 מיליון קוב ומחיל ירידה נוספת למפלסי המים ולפריצה של הקו השחור שמעבר לו הנזק שנגרם הנו  "בלתי הפיך".בפועל רואים מהנתונים
בשנתיים (2009-2010) שאפשרה את תרומתם של מתקני ההתפלה לשנות מצב זה, ואף להגדיל את נפחי האוגרים,משמע העלאת המפלסים ולמרות זאת והנוסף להגדלת כמות הקולחים שזמינים צמצמו  את הפעילות.

חברת המים "מקורות" שקולטת מים מותפלים מערבבת מים אלה  עם המים הטבעיים ממקורות שונים ומוליכה אותם לטובת תמהיל הצרכנים ופועלת עפ"י שיקוליה בלבד  ולאו דווקא עפ"י  שיקול תכנית האב של "רשות המים". מדיניות זאת  וקיבולות מאגרי מערכת  ולאו דווקא לפי הדרישה והציפייה של תכנית האב ולמעשה קובעים אחוזי מים מותפלים בתמהיל המי אספקה ואת האיכותיות החקלאיות בשנים האחרונות בעקבות המחסור של המים.קיימת משמעות כלכלית בשל צמצום זה.
 
מחקרים מראים בעזרת הסימולציה,השפעה של מחיר ארבעה סוגים ואיכות של המים הזמינים לטובת מים שפירים,מי קולחין ברמה גבוה  אחרי הטיפולים,מי קולחין ברמה השלישונית והמים המליחים ואת היקפי הרווחיות בפעילות חקלאית ובכללם היקף שימושי הקרקע  בטכנולוגית השקיה שתיבחר ובנוסף עוד פרמטרים המסקנה הנה: כמות המים לטובת המגזר החקלאי חייבת להיקבע בעזרת מדיניות המחירים של  המים ולא ע"י הקצאה שנגזרת ממחקרים שאינם רלוונטיים.ברור מינימום צריכה לא מחושבת יגרום לנזק לחקלאי כתוצאה מאבדן התוצרת החקלאית ויוליך גם לייבוש מטעים כמו הפרדסים,מטעי פרי והכרמים. שיעור הנזקים שחושבו הם בין  3.64 ל 8.0 ₪ לקוב, וזהו המקסימום תשלום שהחקלאי יהיה מוכן לשלם בשביל מים לכמות מינימום שכזאת. כדאי לציין  שאלו הם עליות מים מותפלים ליום לתחילת שנת 2012  בשערי מתקן ההתפלה ,משמע לא כולל את מחיר החיבור למערכות המים הארציות והחלוקה לצרכן הסופי,מחיר אספקת המים השפירים לחקלאיהם ע"י חב' מקורות (המחיר כולל מע"מ) שהם 2.079 ₪ לקוב לקבוצה א', 2.375 ₪ לקוב בעבור הכמות לקבוצה ב '2.972 ₪ לקוב בעבור הכמות לקבוצה  ג'.

 מחיר מי הקולחין של  השפד"ן לחקלאי הוא 1.130 ₪ לקוב  בעבור כמות המיועדת,1.547 ₪ לקוב לכל הכמות החריגה עד 10%, ו 2.243 ₪ לקוב  בשל חריגה שמעבר ל 10% צמצום ענף החקלאות בישראל וגם במדינות האחרות  לא רק מזיק כלכלית אלא גם חברתית,גם פוליטית ואפילו ביטחונית שהללו לא חושבו במושגי כסף בכל תוכנית שהיא אך החשיבות כן הוזכרה.

התועלת שנובעת מאיכות גבוהה של מים מותפלים דורשת מינימום חוזיות לאיכות מוצר מכל מתקני ההתפלה שקיימים וגם נבנים וגם יבנו.
איכויות המים שסופקו  מ-3  המתקנים עלו על הדרישה המינימאלית. חשיבות ברמות הנמוכות של הכלורידים במי התפלה ברורה.קיימים ערכים לריכוז הכלוריד באקוויפר החוף העולה בקצבים ממוצעים של 2 מ"ג לליטר בשנה,בשנים מסוימות,באזורים בדרום נמדדו אפילו עליות של 3-9 מ”ג לליטר.
והסיבה העיקרית הנה המלחים שהגיעו מההשקיה במי כנרת וע"י חדירת המים המלוחים מהים וגם ממים מליחים פנים ארציים.

סה"כ  התוספת השנתית היא  42,000 טון של כלוריד לשנה. מי ים מותפלים בעיקר מיועדים  לריכוז האוכלוסייה מעל לאקוויפר החוף,וניתן לייצר 300 מיליון קוב/שנה  לכל 1 מ"ג/ליטר כלוריד במים האלו ניתן להוסיף 300 טון/לשנה של כלוריד לאקוויפר.לו רשות המים הייתה מתירה לזכיינים של מתקני ההתפלה לתת מים בריכוז כלוריד העונה על דרישת משרד הבריאות למי השתייה  400 מ"ג/ליטר, ללא הגבלה של 20-80 מ"ג/ליטר  היו נוספים מיידית לכלל המים בארץ בשנים האחרונות 66,000 84,000 טון/בשנה של כלורידים ואחריכן 60 70% מהכמות לקולחין העירוני ריכוז הכלוריד הנמוך נובע גם מדרישות מחמירות של "רשות-המים" לגבי ריכוז בורון במים מותפלים  0.3 מ"ג/ליטר.

ללא הדרישות האלו ובעקבות תוספת בורון משימוש ביתי במים היה ריכוז הבורון בקולחין העירוני חורג מריכוז הרבי מותר להרבה גידולי חקלאות 0.7 מ"ג/ליטר. השגה של ריכוזי בורון הנדרשים מחייבת תכנון מוקדם של מערכות האוסמוזה ההפוכה של מתקני ההתפלה ובכך יכללו מעבר נוסף דרך תהליך הממבראנות ובכך יסולקו גם רוב יוני הכלורידים. העלות לתוספת בעקבות התכנון הזה הנה  0.22 ₪/ קוב. "רשות המים" חושבת  סבורה שהיכולת לניצול הקולחין העירוני למטרות ההשקיה בלי מגבלה ומניעת חדירתם של עשרות אלפי טון של כלורידים למערכת המים הארצית, למי הקולחין העירוני ובסופו של תהליך  לתוך הקרקע וישירות למי התהום לכן מצדיקים את התוספת לעלות.

המים שמותפלים יסופקו קודם כל לצרכן העירוני  הניזוק העיקרים מקשיות של מי האספקה טבעיים הגורמים לאבנית,נזקי אבנית וכד',כמו כן יצרני הקולחין לטובת השקיה,אולם בפועל חברת מקורות, קולטת מים מותפלים ומוהלת אותם במים טבעיים ומזרימה תמהיל לצרכנים שונים, ופועלת עפ"י שיקולים שלה ולא עפ"י שיקולים של תכנית אב של "רשות המים".המטרה של מקורות איננה להשיא תועלות של הלקוחות מאיכות גבוהה של מים מותפלים, אלא להקטין עלויות. הקטנת עלויות בעבור מקורות כלומר בעיקר ניצול מחירי התעו"ז בכדי להקטין עלויות אנרגיה לשאיבה תמהיל מי אספקה נשאבים ע"י החברה למאגר מערכת ארצית בשעות שפל, כשתעריפי החשמל הם נמוכים, ומוזרם לצרכן בגרביטציה בשעות הפסגה והגבע,כשהתעריפים יקרים יותר
תעריף שעות שפל הם רק שליש מתעריף שעות גבע וכחמישית מתעריף שעות הפסגה הפער הגדול בתעריף התעו"ז הצדיק תכנון של כל מתקני ההתפלה שקיימים בעלי כושר ייצור עודף בכדי לאפשר הפעלה במשטרי ייצור שמנצל תעריף זה.התוצאה של המדיניות הזאת כלומר החיסכון בעלות האנרגיה.במיוחד קיבולת מאגרי מערכת  ולאו דווקא דרישת וצפיית תכנית אב, קובעים למעשה  אחוזי מים מותפלים בתמהיל מי אספקה וגם את האיכות וכן יעדים של מים מותפלים.

כמות גדולה של המים המותפלים מגיעה על כן לחקלאות וגם לצרכן הביתי והתעשייתיבזכות שיפור איכות מי האספקה העירוני מתחילת הפעלתם של מתקני ההתפלה הספיקו לצמצם ב  30%-55 את רמת הכלוריד בשפך העירוני ובקולחין המופק ומסופק למטרות השקיה חקלאית
הערך של סך כל התועלת משיפור האיכות של מי האספקה בתפוקת של כל מתקני ההתפלה 300 מיליון קוב/לשנה והוערך ב-0.42 ₪/קוב.  הערך של התועלת משיפור האיכות של מי האספקה הנו ב 0.42 ₪/ קוב.

הכמות הנה נגזרת של  התועלת הנובעת מתוספת כמות מים מותפלים,הפער בין ביקוש להיצע המים השפירים שהיוו בעיה למשק המים בישראל בעשרים שנים האחרונות ובעטין נגרמו שאיבות יתר ממקור המים הטבעי עד להשחתה והגיע לקיצו ב-2014, כש 600 מיליון קוב/ שנה מי ים מותפלים מסופקים למערכת הארצית ולכן על פניו לא קיימת נכון להיום מגבלה כמותית לפעילויות כלכליות  המסוגלות ומוכנות לשלם עלות שולית לייצור ואספקה לצריכת מים ב-2020  כך שעל פניו ניתן לשקם  גופי מים טבעיים ע"י העלאת המפלסים אמינות אספקת מים ממערכת ארצית לכל קהל הצרכנים  תגיע ליעדים שנקבעו במינימום של  90% התועלת שנובעת מאיכות גבוהה של מים מותפליםu השיפור העכשווי בשנת 2016 באיכות מי האספקה בשני מוקדי האוכלוסין העיקריים בארץ בעקבות הוספת מי ים שמותפלים, 80% ,2014 לתל אביב, 60% לירושלים והשנה יגיעו האחוזים בשתי הערים, ל 90%
.
קשיות המים תרד לרמה של 120-100 מ"ג/ליטר  בשתי הערים (כפחמת הסידן  )  המים יהיו ללא אבנית ולא יגרמו לנזקי אבנית היות והמים רכים .
ריכוז הכלוריד ירד ל 30 מ"ג/ליטר  ריכוז הכלוריד בקולחין שיופק משפכי הערים צפוי לרדת ובהקבלה לרמות  של 180-220 מ"ג/ליטר,
במידה וכמות הקולחין שתנוצל למטרות השקיה השנה (2016) תגיע ל 500 מיליון קוב כך שכמות הכלוריד תגיע לקרקע ומשם לאקוויפר (מי התהום)  יצומצם ב 100,000 טון/ לשנה, ותנובת החקלאות ליחידת קולחין תגדל ,התועלת תגדל לטובת הצרכן הביתי,התעשייתי והחקלאי כך שהצפי לשנת 2020  כשמיליארד קוב/לשנה של המים המותפלים יוסיפו למערכת 0.47 ₪/לקוב. צרכן המים בישראל נהנה היום מתוספת רצינית במערכת המים הארצית של מי הים שמותפלים ובאיכות גבוהה  שתורמת כמות נוספת של קולחין במליחות קטנה.

יחד עם זאת,התועלת שנצפתה מההתפלה לפני יותר כעשרים שנה כמו: אמינות באספקה ותוצרי לאומיים גבוהים יותר,הורדת ערכי קשיות ונזקי אבנית ועוד'   התממשו רק באופן חלקי.
כולנו תקווה שהן ימומשו  באופן מלא תוך זמן קצר.וזאת כשכל מתקני ההתפלה יתפקדו באופן מלא.
הערך לתועלת משיפור האיכות של מי האספקה לצרכנים  ובכללם איכות הקולחין למטרות השקיה  במחיר של 0.45 ₪/קוב.
הערך מהגדלת האמינות של האספקה כמו גם התוצר הלאומי יהיה לפחות 0.90 ₪/קוב.

1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה