tipatech - מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים

דף הבית >> מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים
ריכוז של יון הכלוריד מהווה אינדיקציה ולפיו קובעים את המליחות של המים. 
מקור יון כלוריד הנו במלח המומס בקרקעות ובסלעי המשקע,מי הים,שפכים ביתיים ושפכים תעשייתיים.  כשריכוזם במים מעל 300 מג"ל המים הם בטעם מלוח.
נוכחות במים בריכוזי גבוה מעידה חדירה של מי הים או מי השפכים.
המלחה כלומר מלח מצטבר במים מחבל במבנה הקרקע,מחבל בצומח ומחבל בחי על ידי אוסמוזה של מים אל מחוץ לגוף של האורגניזמים החיים בתוך המים ועל ידי כך גורמת למותם.  תהליך דומה קורה בשורש הצמח הגדל בקרקע מלוחה.

מחלקים את המים למספר קבוצות עפ"י ריכוזי המלחים:

 
  • המים השפירים – המכילים מלח בריכוז שנמוך מ- 400 מג"ל וטובים לכל סוגי השימוש.
  • המים המליחים – המכילים מלח בריכוז שנע בין 400 – 2500 מג"ל הניתן לשימוש בחקלאות ובתעשייה
  • מים עם ערכי מליחות גבוהים – מים שמכילים מלח בריכוז שמעל 5000 מג"ל, וניתנים לשימוש בגידול דגי ים ולטובת תעשיות מסוימות.
רמה מרבית רצויה של כלורידים הנה 250 מג"ל, ורמה מרבית מותרת הנה 600 מג"ל
 

 דרגות יחס ההגבה - pH

 
ניתן להתייחס בשלושה אופנים ליחס ההגבה האחד לכמות הנוזל באופן יחסי לריכוזי החומרים שמעלים את ה-PH וכמובן  לביטוי ריכוזי יוני מימן במים.
סולם ה-pH  גם הוא כלי מדידה פשוט ויעיל המצביע על מצבם של המים.  ככל שכמויות ריכוזי פחמן דו חמצני עולה הוא מתרכב עם המים ואז נוצרת חומצה פחמתית שגורמת לירידה ב  pH ,ירידה זאת עלולה להיות דראסטית והיא פונקציונאלית לרמות החומצה הפחמתית השרויה במים.  פחמן דו-חמצני הוא גז שמשתחרר בהליכי נשימה תאית.  כמה שריכוזי הפחמן הדו-חמצני גבוהים יותר,ככה למן הסתם נמוכים יותר ריכוזי החמצן , וזו ההוכחה הפשוטה לפעילות חיידקית מוגברת לפירוק העודפים של  החומר האורגני שבמים.

הכלת חומר אורגני בריכוזים גבוהים הם בעלי pH חומצי כלומר נמוך,בעקבות המרת ה  CO2לחומצה פחמתית.  כמו גם בגופי מים מזדקנים יורד ה  pH בעקבות צבר של חומר אורגני בתוכו.
שינוי ה pH יכול להרע עם האורגניזמים שחיים במים.קיימים אורגניזמים רגישים לשינויי pH , ולו שינוי בדרגה אחת בלבד ישמיד אותם. 
ההתיחסות השלישית מעניינת אותנו כאנשים הגרים בבתים ומשתמשים במים.
ככל שיחס ההגבה גבוהה (מעל 7) משמע יותר קשים ועל כן קיים פוטנציאל גבוהה יותר לייצר אבנית וגם נזקי אבנית מאשר מים חומציים (מתחת ל7) התפיסה היום בעולם היא לשתות מים עם ערכי PH גבוהים עד לררמה של-9 ,היות ומים אלה נחשבים ליותר בריאים לתהליכי עיבוד גוף האדם ,והעושר במגנזיום למשל מיטיב עם שרירי הגוף והפעילות הלבבית.    
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה