tipatech - מערכות אקולוגיות של מים והפלואור
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

מערכות אקולוגיות של מים והפלואור

דף הבית >> מערכות אקולוגיות של מים והפלואור
יצורי החיים במים מתחלקים בעיקר ל-3 קבוצות :
פלאנקטון, נאקטון והבנתוס.
 
פלאנקטון יצורים אלה הנם שמות כלליים לאורגניזמים מיקרוסקופיים שצפים על פני המים ולמעשה כוללים את הפיטופלאנקטון  שהם  אצות וחיידקים פוטו- סינתטיים  וזיאופלאנקטון שכוללים יצורים שגם צמחונים וגם טורפים בקבוצת הנאקטון גם בעלי חיים גדולים ששוחים במים כמו הדגים,התמנונים,הדיונונים ועוד,בקבוצה זאת מורכבת ברובה מטורפים  ובמעט צמחונים.

הבנתוס הנם יצורים שמתקיימים על הקרקעית של המים ולא שוחים בחופשיות במים,ההגדרה העממית הנה "כל מה שחי במים ואינו יודע לשחות" כמובן שקיימים כפרים שלמים בוייטנאם שחיים על רפסודות המים ומגדלים דגים ומיני חיים אחרים שבמים בתוך כלובים,כך שמרביתם אינם יודעים לשחות היות ואינם זקוקים לזה,הם מתפרנסים בעיקר מתיירים שמגיעים ותופעת מגורים מעניינת זו ואף קונים דגים וכל מה שזז או לא זז בצלחת.
מזכיר מאוד את קבוצת האיים שבקנדה "THE THOUSEN ILENDS" שחיים באותו אופן אך הבתים שלהם לא למטרות תיירות אלא למטרות פרטיות,כל הסיפורים היו שלמרות ששתי הקבוצות עונות על הגדרת ה"בנתוס" בנקרה הזה הם אינם שייכים.

קבוצת הבנתוס אף כוללת צמחים ובעלי חיים מיקרוסקופיים כמו גם כאלה שנראים בעין בלתי מזוינת.
הבנתוס מתחלק בעיקר לשני אזורים בכפוף לגובה עמודת המים הנמצאת מעל:   בנתוס  אזור הליטוראל – אזור שרדוד עד ל-5 מטר, והבנתוס העמוק מחמישה מטר ומעלה.
האצות שצמודות לאבני הקרקעית במקווה המים מהוות מזון חשוב ליצור הבנתוס:הרכיכות, הסרטנים,התולעים וכד'.חלק מבעלי החיים  ממשפחת  הבנתוס נמצאים בטין שבקרקעית או בצמוד לאבנים.

אורגניזמים מתקיימים בבית הגידול ותלויים אחד בשני מבחינת אספקת אנרגיה ומזון, ובכך יוצרים "שרשרת-מזון"  המעידה על קשרי הזנה שביניהם.
אצלנו בכנרת עדיין קיימת מערכת אקולוגית המכילה את כל המשפחות האקולוגיות הנ"ל אך הן לא מהוות בעיה בשתיית המיים המתוקים הקבוצה היחידה שמסוגלת להיכנס לתהליך ולהגיע אלינו הביתה לכוס מי השתייה היא קבוצת הבנתוס,היות וצריכים כמויות אדירות של כלור להשמיד את קבוצת הטפילים הזאת והדרך הפשוטה ביותר להוציאם מתהליך השתייה היא ע"י סינונם ע"י מסנן מקצועי כדוגמת הלוטוס של טיפה טק.

ללוטוס שלוש שכבות סינון קפדניות שאינן מאפשרות לאף טפיל ממשפחת הבנתוס לעבור דרכה.
הבעיה העיקרית היא בעיה הלכתית האוסרת שתיית תולעים ו/או יצורים אחרים ממקור החי מעניין שההלכה מאפשרת שתיית כימיקלים שבחלקם מסוכנים אך לצערי מידע זה היה מוסתר מעיניהם של פוסקי ההלכות,לו פוסקי ההלכות היו ערים לבעיות הכימיות שבמים מדינת ישראל הייתה שותה מים באיכות הכי גבוהה בעולם!

נוצר מצב אבסורדי שדווקא שומרי המצוות מתעקשים על הוספת הפלואור במים בכדי שנחסוך טיפולי שיניים עתידיים.
הפלואור מופיעה באופן חופשי במים ואין צורך להוסיפו היות וחומר זה עלול לחולל מחלות.
לאלה מאיתנו שמצחצחים שיניים,משחת השיניים מכילה פלואור אך אותו אנו יורקים בסוף תהליך הצחצוח.
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה