tipatech - נפלאות האבנית
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

נפלאות האבנית

דף הבית >> נפלאות האבנית
למעשה המפגש הראשון שלנו עם האבנית היא בשכבה השוקעת בקומקום אחרי הרתחת המים,במאמר זה נלמד שנושא האבנית הרבה יותר מורכב,ואנו כרוכים סביב עולם האבנית הרבה יותר ממה שחשבנו.
 
שורש המילה הנו "אבן" היות ואבנית היא למעשה שכבת אבן השוקעת בשלל צבעים ובכמה תצורות:
צבעי האבנית : לבן בוהק,לבן מט,אפור,חום,אדום והכי שכיח תרכובת הצבעים שביניהם.
תצורות שקיעת האבנית: שכבות (בעקר שקיעה כקלציט),סיכות מזעריות (שקיעה כארגוניט) או השילוב שביניהם,בטבע מעט ממבנה האבנית הנו ארגוניט ורוב המוצק ה"מציק" הנו הקלציט.
דוגמא א':נזקי אבנית בצבעים מגוונים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
                                                                                    
 
קיימים מספר טריגרים למשקע האבנית לדוגמא: הרתחת מים הגורמת לאבנית,הזרמת מים בצנרת ברזל הגורמת לאבנית וחלודה,הרתחת מים בסיר בייתי הגורמת לשקיעת האבנית,ביציאת המים מהצנרת לאוויר החופשי כדוגמת ברז טוש במקלחון ובו מעטפת אבנית,חימום מים במיכלי מתקני שתייה לאספקת מים חמים או חמים וקרים היוצרים אבנית,וכד'.
 
תהליך הצטברות האבנית במי השתייה שבטבע הוא מאוד פשוט.
מי הגשם הינם מים חומציים כך שאינם מכילים אבנית וגם אינם מכילים את כלל המינראלים ולמעשה מאוד קרובים למים בלבד (H2O) הגשם יורד (וזורם או לא,כנגר עיילי) או שנאגר במקווה כדוגמת הכינרת או שמחלחל לאיטו לתוך האדמה,עד הגיעו לשכבה אטומה אשר אוגרת את המים (האקוויפר).
המים החומציים בדרכם אל האקוויפר אוגרים לתוכם בעיקר סידן ומגנזיום שהם בסיסיים ולמעשה הן הנגזרות המייצרות אבנית.
ומכאן אנו מקבלים מים קשים העשירים בקלציום,מגנזיום ועוד,שהם בעלי פוטנציאל גבוהה לייצר אבנית.
 
כמויות הקלציום והמגנזיום (הגורמים העיקריים לאבנית) בשכבות הקרקע של האגם או האקוויפרים הוא נתון קיים,מה שמשתנה זה כמות המשקעים היורדת מדי שנה. על כן ככל שהשנה שחונה יותר רמות האבנית והפוטנציאל לגבש אבנית יהיו גבוהות יותר.
מכאן ניתן להבין שאם ברצוני להמיס אבנית ו/או לנקות אבנית עליי להשתמש בחומץ פשוט וזול.
 
אחת הסתירות הגדולות ביותר שמים בסיסיים עם נטייה לפתח אבנית בריאים יותר,בעוד מים רכים ללא אותה נטייה של גיבוש האבנית,הם לא מספיק בריאים בלשון המעטה.
אנו נתקלים לא אחת בכותרות בסגנון:.."האבנית טובה לבריאות" מה שלא מובן איך "אבנית" טובה לבריאות? הרי אבנית בנויה מקלציום ומגנזיום שנקשרו ושקעו, והיות וכך,אין אפשרות לגוף לנצל מינראלים חשובים אלה היות והם קשורים לתצורת האבנית,דוגמא טובה לכך הנם מוצרי החלב והגבינה המורכבים מכמעט 100% נגזרות של קלציום (תלוי באחוזי השומן) ולא ניתן לספוג מהם קלציום היות והקלציום קשור,ודומה להפליא לנגזרת האבנית!כך שאבנית הנה סוג של גבינה עם "אפס" אחוזי שומן.
נכון שאותן נגזרות של מרכיבי האבנית, מאוד חשובים לבריאות,בעיקר בשל רמות המגנזיום.
אך כאמור הן חייבות להיות חופשיות בכדי שגוף האדם יוכל לעבד אותם.
נערכו מחקרים רבים המוכיחים חד משמעית ירידה של מספר התקפי הלב כשהמים קשים.
נכון שמשווקים טוענים ...שהאבנית מורידה 10% מהתקפי הלב...ובסקר נרחב בנושא רמת המגנזיום במים נבדקו ע"י משרד הבריאות הישראלי וקופת חולים "מכבי" שתי קבוצות של מעל 50,000 איש,בקבוצה אחת שתו מים עם מגנזיום ובקבוצה השנייה מים ללא מגנזיום (מים מותפלים ו/או מים המטפלים באבנית) התוצאות שהתקבלו ביולי 2016 הנן חד משמעיות,עלייה של 25% בהתקפי הלב במים ללא מגנזיום או סוג של אבנית בשפת העם!!
אך משווקים אלה אינם יודעים עובדה מאוד פשוטה,לאבנית אין שום ערך רפואי היות והקלציום ו/או המגנזיום כבר נקשרו והפכו לאבנית על כן אינם יעילים יותר,אחרת במקום לבלוע כדורי קלציום היינו אוכלים גבינה שעשירה בקלציום,אבל כפי כפי שנאמר,קלציום קשור לא מספק את הקלציום החופשי לצרכי הגוף כמו שאבנית לא.
מכאן ניתן גם לענות על שאלה שמציקה לרוב האוכלוסייה,והיא: האם האבנית מסוכנת לשתייה? התשובה היא חד משמעית,ודאי שלא ! אמנם אין שום ערך תזונתי ו/או בריאותי לאבנית אבל בטח אין סכנה בשתיית האבנית כמו שאין נזק רפואי מוכח באכילת גבינות,אני מניח שקבוצה גדולה של אנשים חושבת אחרת היות וחלב אם (אדם) שונה מחלב בקר,צאן וכד'.
חלב הפרה למשל מיועד לעגלים באותה מידה שחלב אם מיועד לתינוקות,אני בטוח שלו הייתה לנו היכולת לשאול את הפרה איזה סוג של גבינה היא מעדיפה גבינה מחלב פרה או מחלב אם (אדם) התשובה הייתה חד משמעית: הפרה נגעלת מחלב פרה ומעדיפה חלב אם.
ניתן לשאול שאלה הפוכה,איזה גבינה אנו מעדיפים, מחלב פרה או מחלב אם?
התשובה חד משמעית ,גבינה מחלב בקר ולא מחלב אם,היות וזה לא נתפס,ונשמע כמגעיל,למרות שחלב אם מכיל מינראלים מאוד חשובים לגוף האדם דווקא, בעוד חלב פרה אולי מתאים לעגל אבל לא נחשב כ"מעניק" ערך בריאותי כלשהו לאדם. 
אנשי הספורט שבינינו נוטלים תוספים של מגנזיום לפעילות תקינה והעשרת היכולת הספורטיבית.
מכאן שאחת הבעיות המרכזיות הנה השימוש בהתפלת מים לצרכי שתייה ואפילו לצרכי השקיה,היות והירקות אותם אנחנו אוכלים הם ללא ערכים של מגנזיום על כן אולי הסלט שלנו מתובל וטעים אך בהחלט לא מזין.
נשמעות הרבה טענות ובעיקר טענות על כך שקיים צורך בהעשרת מים מותפלים בקלציום,השאלה המרכזית הנה,איך יכול להיות שלאורך כל ההסטוריה ולמעשה ברוב העולם מקור ההשקיה הנו גשם בלבד! והרי טענו שגשם מדולל מינראלים כדוגמת קלציום ומגנזיום ולא קיימת בעייה באף מקום בעולם,לא בעבר ולא בהווה,שהרי נושא ההשקייה הוא פטנט של מדינות שחונות ללא גשמים וכל נושא ההמטרה הוא פטנט ישראלי,אז מה קורה שראש הממשלה מכריז שצריך להעמיס את המים המותפלים במגנזיום?



על פניו נשמע הגיוני אבל!!
כשגשם יורד הוא לא משקה את העלווה (העלים של הצומח) אלא מחלחל לאדמה סופח מינראלים ורק אז מגיע לשורשי הצומח!
קיימים צמחים בעלי שורשים עמוקים ומשתרעים לעשרות מטרים.
אך כשמשקים באופן קבוע במים מותפלים שהנם חומציים המינראלים נספגים במים אלה מגיעים לשורשים ופשוט אוזלים!
ניתן להעשיר בזבל וגם במגנזיום את הקרקרע ובכך להגיע לתוצאה טובה,אך הסירבול והמחיר יעמיסו על החקלאי גם כספית (בקניית המגנזיום) ובעיקר במערכות מינון ושעות עבודה בפיזור נכון ושווה בתהליך ההשקיה.
כך שצריך לבחור מה עושים מתוך שתי האפשרויות 1) מעשירים את המים במגנזיום
                                                                2) מעשירים את שטחי הגידולים במגנזיום
מסקנה אחת ברורה בהחלט! חייבים כבר לעשות משהו ומהר. 
כשהבורא או הטבע ייצרו ומייצרים מי שתייה במשך מיליונים של שנים לא היה שימוש בהליך "ההתפלה"
הטבע יודע לייצר תהליכי "פעפוע" כלומר אוסמוזה והאדם מייצר "אוסמוזה הפוכה" שזהו הליך הפוך לתהליכי הטבע ולמעשה "אונסים" את המים לבצע הליך הפוך להליך שהטבע התכוון.
אנו למדים שלמרות שספקי המים המותפלים,מספקים מים בעלי יחס הגבה תקין (PH) המים לא מספיק בריאים היות והמים אולי עשירים בקלציום אבל בהחלט לא במגנזיום.
תהליך ההתפלה הנו למעשה תהליך של "אוסמוזה הפוכה ביתית" רק בכמויות גדולות יותר כשבד"כ מי המקור הם מי ים ולא מי רשת המים.
 
מכאן ניתן ללמוד ש"אוסמוזה הפוכה ביתית" נחוצה רק במקומות בהם קיימת בעיית מומסים שספקי המים לא מצליחים להתמודד מולם,מה שאי אפשר לומר על ספקי המים בארץ.
התקנת "אוסמוזה הפוכה" כדי להפטר מאבנית ו/או למנוע אבנית היא טעות גסה מבחינה בריאותית.
בעוד אזרחי מדינת ישראל מחפשים דרך למנוע אבנית או לסנן אבנית,קמים מפיצים שמוכרים להם מערכת שלא רק מונעת אבנית,או מסננת אבנית אלא פשוט מעלימה אותה.
קיים עוד פתרון תמוהה והוא קנקן זיקוק המים כדוגמת "בריטה" כמסנן אבנית.
נכון למי בריטה אין אבנית,אבל האם המים בריאים לגוף או רק לעין ולכיס?!     
אותו הדבר לגבי "מרכך מים" מכשיר שבו קיימים שרפים (רזינים) אשר קולטים את האבנית ומספקים מים ללא אבנית,כך שעל פניו זהו מסנן אבנית,אך מצד שני לצורך הטיפול במכשיר (תהליך הרענון-החלפת היונים) משתמשים בכמות של מלח לתהליך החלפת היונים ואז מזרימים את האבנית עם הכלוריד של המלח ונשארים עם רמות גבוהות של נתרן בתוך המים אותם אנו שותים,הבעיה בנתרן שבשתיית המים הללו לחץ הדם עולה דראסטית,היות ואין אנו טועמים את הטעם המלוח כך שמנגנון הגוף מאבד את אחד ממנגנוני האזהרה של הגוף שזהו "חוש הטעם".
 
נכון להיום קיים חוק האוסר התקנת מרככי מים בבתים פרטיים,כך שעל פניו הבעיה נפתרה,אך אם קיימת דרישה אז קיימים משווקים זריזים שמוכרים מרככים למטרות ביתיות ואף מפרסמים את מרכולתם בכל מדיה אפשרית וגם באינטרנט,למרות שהם יודעים שגם המוכר,גם המתקין וגם הלקוח עוברים על החוק וצפויים בגינה להיאסר בבית סוהר למשך של 3 שנים,הפתרון הידוע של אותם אנשי מכירות הוא לכתוב את החשבונית על שם של עסק אמיתי או פיקטיבי ואז המכירה היא לעסק ולא לבית פרטי,מכאן שהמשווקים לכאורה לא מבצעים עבירה בעוד הלקוח שאצלו מותקן המרכך מסתכן בעבירה פלילית ,לקנס כספי גבוהה ואף למאסר בפועל.
יש המון ביטויים הקושרים את אופי פעולת מסנן האבנית לתוצאה שהלקוח רוצה לראות
על כן ניתן לחפש ולמצוא מכשיר ל"מניעת אבנית" או בפי העם "מסנן אבנית".
האם ניתן למנוע אבנית שלא בשיטות הלא מומלצות שציינו? ממש לא!
עוד ביטוי מקובל הוא "מסנן אבנית",האם אפשר לסנן אבנית?
בהחלט שלא,הרי אבנית זהו חומר המומס במים כך שלא ניתן לסנן אבנית.
 
צריך תמיד לזכור שאם ברצוננו לקבל תוצאה שגם תהיה בריאה וגם איכותית,חייבים לבחור
מכשיר איכותי שגם ייתן תוצאות מים רצויות וגם ישמור לנו על הבריאות,לכן כדאי לבקש ולראות אישורים של מכוני בדיקה מוכרים ובדיקות מעבדה,היות שלצערי בתחום המדובר המדינה שלנו מפקירה את בריאותינו.
 
 
חייבים לזכור שעם כל הכבוד לרצון העז שלנו להגן על הבית מאבנית אנו חייבים לשמור בעיקר על הבריאות.
ברמה העקרונית הכי פשוט להלחם באבנית זה לשפוך חומצת מלח למי שתייה ובכך מורידים את ה-PH ולא מקבלים אבנית,הבעיה כפי שהבנתם שזה לא בריא!
לצערי קיימות עוד שיטות לא בריאות הקרויות "מניעת אבנית" ו"מסנן אבנית"
שהשימוש בהן בעייתי אך ללקוח הסביר אין את הכלים לאבחן זאת.
 
 
 
לדוגמא כשמשתמשים בחומר ה"סיליפוס" הנמכר באופן חופשי בתוך מסנן אבנית עם סיפור שמסנן זה מונע אבנית,וכשמתפארים בשם של מפעל מוביל שמתמחה בסינון לחקלאות,לא נותר לנו אלא "לאכול" את הסיפור ולהתקין מסנן ל"מניעת אבנית" או "מסנן אבנית" או את שאר סיפורי הגבורה למינם.
הסיליפוס בעייתי במיוחד כשהמים עומדים,כך שאינו מיועד לשימוש בייתי היות והמים עומדים במרבית היום.
סיליפוס הנו חומר פעיל(אקטיבי) כך שלא משנה אם המים זורמים או עומדים הסיליפוס ממשיך להתמוסס לתוך המים.
תהליך מומלץ לטיפול באבנית הנו השימוש ב"אבני הלשם" ובעיקר שימוש בשדה הביו-מגנטי של מכשיר הלוטוס.
מכשיר הלוטוס בנוי לתפארת ומספק פתרונות מצוינים.
אבני הלשם הם למעשה מלחי קלציום שאינן נמסות כמו הסיליפוס.
לעומת זאת המגנט משנה את תצורת האבנית מקלציט השוקעת כשכבות לארגוניט השוקעת כמחטים כך שלא נוצרות שכבות מציקות.
  
 

נזקי האבנית

 
נזקי האבנית בעולם מוערכים במיליארדים של דולרים מדי שנה!
  דוגמא ב': צינור מי ה"מוביל הארצי" שעמוס באבנית בשלל צבעים.

 
  מסנן אבנית, מניעת אבנית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

    
 
את המוביל הארצי בנו משנת 1948 עד לשנת 1964 מהכנרת לכיוון דרום המדינה,בכדי לייצר יכולת לשימוש האזרחים במי הכנרת ברוב חלקי הארץ כגיבוי למי המעיינות (מי האקוויפרים) של אותם אזורים.
התמונה החקוקה בזיכרון של "הזקנים" שבייננו זאת אותה נסיעה של הג'יפ בצינור המוביל-הארצי,ובכן עפ"י התמונה דלעיל (דוגמא ב') לא נראה לי שג'יפ מסוגל לנסוע בצינור זה.
לצורך כך,אחת לתקופה מפסיקים את הזרמת מי המוביל ומרוקנים אותו לצרכי ניקוי ואחזקה,שכמובן עיקר הניקוי הוא ניקוי האבנית שהצטברה על דפנות הצנרת.
האבנית הנוצרת ע"י המתכות הקלות (כדוגמת קלציום,מגנזיום,ברזל ועוד) בחלקה הקטן ידבק על הצנרת המובילה את המים וחלקה יגיע אלינו הביתה לא כאבנית אלא כנגזרות של קלציום ומגנזיום,את האבנית אנו יודעים לייצר לבד.
חייבים להדגיש שתהליך היווצרות האבנית קורה רק פעם אחת,ברגע שכבר קיימת אבנית היא לא תייצר עוד פעם אבנית.בסביבה חומצית האבנית כן תתפרק לרכיבים הבסיסיים,דוגמא טובה לכך זו הקיבה החומצית שלנו בני האדם.
בעיית האבנית והחלודה המתגבשות בתוך הצנרת,האבנית בדודי השמש והאבנית במכונות הכביסה יוצרת נזקים כבדים ומכאן הבעיה הכלכלית,כלומר פגיעה בכיס,בכוס וטרדה מיותרת.
 
 
מכאן ניתן האות לפריחת שוק של נותני הפתרונות לאבנית של כאלה ואחרים,שוק זה מתחלק לשניים:
 
1)      חברות שנותנות פתרון איכותי ובריא-כדוגמת "טיפה-טק"
2)      חברות שגם לא נותנות פתרון וגם פוגעות בבריאותית במי השתייה- צר הדף מלהכיל.
 
השוק של נותני הפתרונות גם מתחלק לשניים :
 
1)      פתרון שאינו פוגע בבריאות האדם- כדוגמת מסנן הלוטוס
2)      פתרון שפוגע בבריאות האדם- שימוש במרככי מים,מסנני נירוסטה לא איכותיים וסיליפוס
 
 
 
 
השוק של החברות שלא נותנות פתרון גם מתחלק לשניים:
 
1)      מתן פתרון במחיר זול – מערכות חקלאיות המשתמשות ב"סיליפוס"
2)      מתן פתרון במחיר יקר – מערכות מנירוסטה שלמעשה אינן נירוסטה נקייה במחיר יקר ושימוש ב"סיליפוס",מערכות לריכוך מים יקרות שאסורות מבחינה חוקית.
 
 
לאותן חברות המספקות "מסנן אבנית" לצורך "מניעת אבנית" קיים שוק צמא לפתרונות,היות ורוב הציבור לא מגיע מתחום המים ואינו בקיא בתחומי המדע והרפואה,ולכן כולי תקווה שאנשים אלה יקראו מאמר זה,ויפנימו אותו כדי שלא "יפלו בפח" וגם ישמרו על הבריאות של הגוף והנפש.
המרחק בין "הבטחת" המשווק  "ליכולות" המסנן אבנית,למניעת אבנית לבין המציאות,הוא גדול ואינו ניתן להשגה.
 
אני לא רואה משפחה שהותקן לה מסנן אבנית הבודקת את איכות המים המתקבלים אצלם בבית
ובטח לא בודקים את איכות מי השתייה המסופקים ע"י ספק המים,היות ובדיקות כאלה מסתכמות בעלות גבוהה של מאות שקלים שקיימים מקרים שצריך לערוך בדיקות אלה מספר פעמים בשנה.
בדיקות אלה למעשה נותנות לנו משוב חשוב לגבי איכות המים אותם אנו שותים,מבשלים ומתקלחים.
דוגמא טובה לחברה שכן "הרימה את הכפפה" היא חברת "טיפה-טק" שלקוחותיה נהנים מבדיקות מים בחינם וללא הטרדה ו/או עלות כספית מיותרת,כל מה שהלקוח עושה זה למלא שתי מבחנות המסופקות ע"י חברת "טיפה-טק" למלא מבחנה אחת מתוך הבית ומבחנה שנייה מחוץ לבית ולשלוח במעטפת דואר רגילה למשרדי טיפה-טק.
בדיקות סדירות של איכות המים מעניק לנו הצרכנים מידע חשוב,בעיקר לגבי איכות המים שאנו צורכים בבית ומעקב אחר מגמת שינויי המים המתקבלים מספק המים, כמו גם נכונות הבדיקות המסופקות ע"י ספק המים,היות וספק המים בודק במספר בודד של מקומות,ואין לו את היכולת לבדוק ברמת השכונה,או הרחוב או הבית הפרטי שלנו.
חשוב לנו להבין שרק כ-40% ממי הכינרת (במקרה הטוב) מגיעים אלינו הביתה ושאר המים מהאקוויפרים האזוריים.
 
קיימים בארץ שני אקוויפרים עיקריים: אקוויפר החוף ואקוויפר ההר
ניתן להבין שאם מי הגשמים המגיעים כמים חומציים ועוברים את שכבות הקרקע בדרך לאקוויפר הם סופחים אליהם קלציום ומגנזיום בסיסיים,אז למן הסתם המים עשירים בפוטנציאל לייצר אבנית לכשיתקלו בטריגר הקרוב לגיבוש או ייצור האבנית.
כשכמות המים המגיעים אלינו הביתה ברובם הם מי האקוויפרים,כמות האבנית תהיה גבוהה ובהתאם.
הנטייה של מנהלי הערים היא לבקש ואף לדרוש ממקורות לשנות את היחס של המים המסופקים ליחס של יותר מי כינרת ופחות מי אקוויפרים,אבל אז הבעיה הופכת לקשה יותר בעיר הקרובה שתקבל יותר מי אקוויפרים ממי כינרת.
בפועל מה שנותר לנו האזרחים הדואגים גם לאבנית המזיקה למים וגם לאיכות הבריאותית של מי השתייה הוא לבחור את המערכת הנכונה,מומלץ להתייעץ במביני עניין כדוגמת רופאים,מהנדסים,מדענים  וכד' ואף להתנהל בשיחת ועידה מול איש המכירות .
 
אבנית במי קרח
 
כשהמים רכים (ממרכך ו/או מי אוסמוזה הפוכה) קוביות הקרח תהיינה שקופות.
אין הדבר מעיד על איכות המים היות ומים אלה חסרים מינראלים בריאים.
וכשיש אבנית במים קוביות הקרח לא תהיינה שקופות אלא לבנות
אין הדבר מעיד על איכות המים היות וקיימים מינראלים כדוגמת קלציום ו/או מגנזיום
אך מינראלים אלה קשורים ולא יעלים לגוף.
במים בהם קיימים רכיבים מינראליים כדוגמת קלציום ו/או מגנזיום חופשיים,קוביות הקרח
יכילו סוג של פתיתים לבנים של מינראלים,וזהו סימן שהמים אינם רכים ומכילים
את המינראלים הרצויים בצורה חופשית.
 
 
 
 
 

                            בעיות הנגרמות מהאבנית

 
·         הוצאות כספיות בקבלת פתרון לאבנית,וגרוע מכך קבלת פתרון לא בריא לאבנית
·         אם מופיעה אבנית זה סימן שהמינראלים החשובים בריאותית המרכיבים את האבנית  חסרים במים,כדוגמת הקלציום ובעיקר המגנזיום.
·         בצנרת ברזל קיים גילוון העשוי ממתכות כבדות ורעילות שאמור למנוע החלדת הצנרת והתגבשות האבנית,הרעיון של הגילוון הוא כלכלי בלבד כך שלא ניתן למצוא חשיבה על הבריאות שלנו כצרכני המים.תוך פרק זמן קצר הגילוון יורד מהצנרת (כמובן שאנו כבר שתינו את חומרי הגילוון) ואז מתחיל תהליך החלודה והאבנית על הצנרת,דוגמא טובה ניתן לראות בתמונת דוגמא א' דלעיל.בצנרת פלסטיק האבנית ו/או הקורוזיה יופיעו בעיקר על מחברי הצנרת ולעיתים גם על הצנרת עצמה!
·         ירידת ספיקה/לחץ מים כתוצאה מהקטנת קוטר הצינור מגיבוש האבנית ניתן לראות בתמונת דוגמא א'
·         בעיות אבנית בדוד השמש,החל מגופי החימום המתכסים מאבנית וכלה בסתימת קולטי השמש מהאבנית.
·         סתימת אבנית במכונות חשמל ביתיות הצורכות מים:אבנית במכונת הכביסה,אבנית במדיח,אבנית בקומקום,אבנית במכונת האספרסו,אבנית בכלים סניטריים,אבנית במיני-ברים ועוד הרבה אבנית בהרבה מקומות.
·         פיצוצי צנרת ביתית כתוצאה מהקטנת קוטר הצינורות מאבנית,כשהבעייתית ביותר זו הצנרת הטמונה בקירות או ברצפה.
·         שימוש יתר בסבונים (דטרגנטים) למטרות רחצה היות והמים מכילים אבנית,שטיפת כלים ביתר חומרים בעקבות האבנית,המדיח שגורם לכלים לקבל גוון מט ולא מבריק בעקבות האבנית,אבנית במכונת הכביסה,סימני אבנית ברצפה או על החלונות בשטיפה במים עשירים האבנית.
·         שימוש במלח למדיח הכלים לטובת מרכך המים הפנימי שתפקידו למנוע אבנית שגם עולה כסף רב וגם מזהם במלח את מי הביוב הזורמים וממליחים את האקוויפרים.
·         עלויות הרכישה ועלויות השימוש במסנן מים המונע אבנית או מסנן אבנית עם אפשרות שבעקבות בחירה לקויה של המסנן שותים גם מים לא בריאים וגם לא פותרים את בעיית האבנית
·         האבנית גורמת לאנשי מכירות למצוא דרכים חלופיות למציאת פתרונות לולייניים ועל כן מבצעים בדיקת רמת המומסים במים (Total Dissolve Solids) ולטעון שכל תוצאה שמעלPPM   60  היא תוצאה בעיקר של אבנית ורעלים המומסים במים,ובכן בבדיקה פשוטה ניתן להבין שמים מינראליים ברמות הגבוהות בעולם בעלות ערכים של 300 עדPPM 900  ,תמוה?! בהחלט שלא,היות והמכשיר בודק ערך חשמלי של מומסים המעבירים זרם חשמלי כדוגמת קלציום ומגנזיום החשובים מאוד לבריאות,והמכשיר המוצע מוריד אותם,וגורם לנו לשתות מים פחות בריאים ממים מינראליים במקרה הטוב,ובמקרה הרע מים הפסולים לשתיית אדם,זה שקוביית הקרח שקופה אינה מעידה על איכות המים,נהפוך הוא.מי אוסמוזה הפוכה מיועדים בעיקר למים בהם מקור המים בעייתי ואינו מטופל ע"י הרשויות.  
·          האבנית גורמת לאנשים להיכנס לתחום הטיפול באבנית ללא הבנה בסיסית בתחום המים,ומכאן הדרך ל"המצאת" פתרונות יצירתיים היא מאוד קצרה,החל ממערכות חקלאיות המוסבות לצרכי שתיית אדם וכלה בשימוש תהליכי מים יקרים שאינם רלוונטיים לפתרון המיוחל,התוצאה שברוב המקרים מקבלים מים שאינם ראויים לשתיית אדם,על כן על התמימות שלנו משלמים במקרה הטוב בכסף לחינם ובמקרה היותר גרוע משלמים ביוקר וקונים בריאות לקויה.
 
 
לטעמי קבלתם את הרבה כלים ולא מעט טיפים לגבי הבנת נושא האבנית ורכישת מכשיר מתאים
כל שעליכם לעשות הוא לקרוא את המאמר היטב ולנהוג עפ"י ההמלצות.
במידה וקיימות עוד שאלות,אשמח לענות!
כותב המאמר: ברוך זיסר
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים