tipatech - סקירת הכינרת והאגמים
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

סקירת הכינרת והאגמים

דף הבית >> סקירת הכינרת והאגמים
הכינרת היא נכס לאומי רב מעלה המספקת את מי השתייה לרוב אזרחי המדינה,ובנוסף קיימת אטרקציה דתית,חווית תיירות,ערכים היסטוריים, ואתרים ארכיאולוגיים. 
על כן לצרכים קיומיים אנו חייבים לשמור את הכנרת כנכס חי ונושם,בריא וטוב.
הכינרת הנה למעשה אגם מים המתוקים הנמוך בעולם.
זהו למעשה מאגר עילי של מים מתוקים היחיד במדינתנו, המזין כ-30% מהתצרוכת הארצית.שטח הכינרת הנו כ 2,500 קמ"ר, ומתנקזים אליו מיליארד קוב של מים במשך שנה מהיובלים ומהאפיקים מסביב,הרכב המים מבחינה מינראלית הוא איכותי וקיימים ערכים שלא מביישים אף ספק בקבוקי מים מינראליים בעולם,המים מאוזנים ובעלי הרכב של קלציום ומגנזיום טוב,דבר המעיד על איזון ה-PH על כן המים מסוגלים להפיק אבנית בהובלה ו/או בהרתחה
כלומר חלקנו יתלוננו על נזקי אבנית והמבינים בייננו יעריכו את כושר המים להכיל במיוחד את ערכי המגנזיום שאולי מסוגלים לייצר אבנית בתנאים מסויימים ,אך אין ויכוח לגבי האיכות הבריאותית של המים. .
שני שליש של המים שזורמים לכינרת מגיעים מנהר הירדן ושליש מגיעים מהנחלים המזרחיים והמערביים וכמובן ממי הגשם.
 
שטח הכינרת הנו 165 קמ"ר,ממוצע העומק הנו 24 מטר,ממוצע נפח המים  42 מיליארד קוב.
אגן היקוות הכינרת חולש  על פני שטח של 2,690 קמ"ר באוספו אפיקי מים מ-3 מקומות:
  • האגן צפוני –נחלי הדן,השניר ועמק החולה.
  • האגן מזרחי –נחלי רמת הגולן דרך עמק הירדן
  • האגן מערבי –נחלי הרי הגליל
                                              

מפלסה של הכינרת נמדדת יחסית לגובה פני הים התיכון


מפלס הכינרת נמוך יחסית ממפלס פני ים-התיכון 220- ,מפלס הנמוך מציין את הקו האדום שיורד בהתאם לשיקולים ממשלתיים (קיים גם קו שחור). והוא  209- מטר,המפלס הגבוה הנו קו אדום עליון.  הכינרת אינה מסוגלת להכיל מים מעל הקיבולת המכסימלית היות ובקו זה חלה גלישת מים המציפים ישובים ושדות חקלאיים. 
מכאן שבשנים גשומות וברוכות  מעבירים את העודפים לטובת החדרתם לאדמה ומשם הם מחלחלים למי התהום.
במקביל נפתח סכר דגניה לצורך הזרמת העודפים. 
במצב שבו מפלס הכינרת הוא נמוך ערכי המינראלים למן הסתם יהיה גבוהה יותר ותלונות על האבנית שבמים שמתפרשת כנזקי אבנית יאמירו.

בנציבות המים קבעו את הקו האדום התחתון היות וירידה אל מתחת לקו זה עלול להוביל להמלחת המים של הכינרת ממעיינות מלוחים הנמצאים בקרקעית.
בשנת  1964 יושם מוביל מלוח למטרות איסוף המים המלוחים הנובעים לאורכי החופים של הכינרת  ושופכת אותם מדרום לכינרת לא רחוק מבית-שאן.
אורך המוביל המלוח הנו 24 ק"מ, ומרביתו עשוי מצינור מבוטן ופתוח שאליו מזרימים גם את שפכי הישובים.בשנות ה-2000 הוחלט בנציבות המים לראשונה
אפשרות להוריד את מפלס הכינרת אל מתחת הקו האדום, עקב שנתיים של בצורת ברצף,מהלך זה  דילל משמעותית את מקורות המים.
מרבית המים מוזרמים מהכינרת על ידי המוביל-הארצי באמצעות שאיבה שנתית של 360 מליון/קוב.
110 מליון/קוב מים מובלים מהכינרת למספר שימושים מאזור הכנרת עצמה. עקב הסכם שלום עם הירדנים חייבת מדינת ישראל להעביר 55 מליון קוב/שנה.
החלק הפרודקסלי במצב הוא שמי הכנרת נחשבים למים פחות קשים ממי האקוויפרים ועל כן בעלי פוטנציאל נמוך יותר לייצר אבנית או נזקי אבנית
אך בעירבובם עם מי האקוויפרים יחס ההגבה עולה כמו גם האפשרות להתקל ביותר אבנית המוביל בחלק מהמקרים לנזקי אבנית.
אין ספק שנושא האבנית הן במי הכנרת והן במי האקוויפרים יפחת ככל שיהיו יותר גשמים ומאזן המים בישראל יהיה תקין כמו שהיה עד לא מזמן
אין ביכולתנו לייצר גשמים מעבר למה שהטבע מעניק,אנו יודעים להזריע עננים לצורך המטרת גשם אבל לצורך כך צריך עננים המכילים מים
מכאן שכל ביכולתנו לעשות הוא להתפלל ו/או לקוות שיחול שינוי אקלימי ןמדינת ישראל תומטר ביותר גשם מאשר בשנים האחרונות
כך שמחירי המים ירדו,מחירי הפירות והירקות ירדו,איכויות המים ישתבחו כמו גם שנסבול פחות מאבנית ונזקי אבנית ואז בא לציון גואל וכולנו נהיה מאושרים,גם נשלם פחות וגם נסבול פחות מאבנית,נזקית אבנית ואיכויות נמוכות של מי השתייה.

1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים