tipatech - סקירת גורמים כימיים
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

סקירת גורמים כימיים

דף הבית >> סקירת גורמים כימיים
החנקות והזרחות הנם סוגי מינרל שנחוצים להתפתחות הצמחים והאצות כך שבאופן טבעי מקורם מפירוק חומר אורגני,החנקן קיים בחלבון והזרחן קיים בדנ"א.
על ידי חיידק מפרק הנמצא הן בקרקע והן במים.מקורות עיקריים לחומר האורגני הנם במיוחד בדישון כימי הניתן ע"י החקלאים מתוך כוונה של גידול ושיפור תנובת היבול.

עודפי חומרי הדישון נשטף וזורם ישירות מקו המים העל קרקעי ותת קרקעי ישירות לאקוויפרים עודף של חנקות מוביל תקינה חדשה לרמות המותרות,כמו חיפוש מתמיד אחרי חומרים שלא מסבים נזק לאקוויפרים.
מוקד נוסף של חנקות והזרחות הנם השפכים הביתיים,הבוצה והדטרגנטים.

עליית ריכוזי זרחות וחנקות במים מאיצה את גידולם של האצות,תכונה זאת מכונה בשם "פריחת האצות".עקב זאת תופיע על המים מעטפת אצות בצבע ירוק.במותן הן מתפרקות באמצעות החיידקים המפרקים והופכים במהירות לחיידקים "אנאירובים". 
הפירוק האנאירובי משחרר גז בריח רע ואפילו מסריח.

במקוואות של מים שבם חלה הצטברות של חומר דישון מתחולל הליך של "האוטרופיקציה" – כלומר הזדקנות מאגר מים תוך כדי פגיעה גם בחי וגם בצומח
וריבוי מואץ בגידולן של אצות.תופעה זאת ניתן לראות באגמים שבם המים עומדים ללא זרימה ו/או ערבולם של המים.
תהליך פירוק של חנקות על ידי מיקרואורגניזמים שבמים גורמת ליצירת אמוניה שהופכת לניטריט 2NO  ההופך לניטרט 3NO.בדגימות מים שמתגלה בהם הימצאותם של  ניטריטים מראות על כניסת שפכים לתוך המים.
 
נכון  שהזרחה לא גורמת נזק ישיר מוכח לבריאות האדם, ריכוז גבוהה של חנקות שמעל 100 מג"ל כשתקן "ארגון הבריאות העולמי" הנו 45 מ"ג/ליטר,מסוגל  לגרום למחלת הכחלת לתינוקות עד גיל חצי שנה בעיקר.

הכחלת גורמת לקושי בנשימה עקב היות והחנקות המוות תחרות מעכבת לחמצן מול ההמוגלובין.  במקרה קיצוני עלולה מחלה זאת לגרום מוות.
ריכוז חנקות גבוה במי שתייה מגדיל סיכויי הפלות הריוניות אצל הנשים, וגורם שכיח למחלת הסרטן של מערכת העיכול.
הרמה המרבית הרצויה הנה 45 מג"ל  שהנו תקן רשמי  בארה"ב ובאירופה,הרמה המרבית המותרת בישראל הנה  70 מג"ל.
בשנות ה-2000 מגיעות רמות ריכוזי החנקות הממוצעות באקוויפר החוף ל  65 מ"ג/ליטר וקצבי הגידול הממוצעים הנם 0.6 מ"ג/שנה.
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה