tipatech - שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין

דף הבית >> שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין

טיפול מקדים

שפכים הנשאבים  מצינור ממנו הם זורמים,היישר דרך תחנת מגוב וסינון גס לסינון של חול,אבנית וחומר גדול וגס הנקרא "גבבה" לדוגמא חומר כדוגמת: מקלות, סמרטוטים,אבנית, אבן ועוד.
פסולת זאת נשלחת בעזרת קונטיינר היישר לאתר סילוק הפסולת ברמת חובב שבדרום.
רמות ה- BOD לשפכים הנם בסביבות ה- 420 מ"ג לליטר.
המים בסופו של תהליך עוד מכילים הרבה חול ואבנית ועל כן עוברים לתחנת שיקוע החול והאבנית.
 

 טיפול ראשון (טיפול-ראשוני)

 
אחרי שלב המקדים מוזרם השפך לאגן שיקוע ראשוני, שבו שוקעים רובם של המרחפים והמוצקים שגדולים באופן יחסי כלומר כ-2 מיקרון
משך הזמן של התהליך הנדון הנו כ-2 שעות והחומר ששוקע  שהיא למעשה "בוצה ראשונית" נאספת.
הבוצה הראשונית ניתנת לייבוש ושימוש למטרות טיוב קרקעות. בד"כ החומר נשרף עד תום ומורחקת לים.
שמן וחומר צף מורחק ע"י מכשיר שנע על פני מאגר השיקוע,נאסף ומורחק לאתר לסילוק הפסולת.
מים אלה נקראים "מי קולחין ראשוני" המכילים מספר מומסים,פוטנציאל לייצור אבנית (קלציום בעיקר) חומרי קולואידי ושלל מוצקים עדינים שמרחפים.בנוסף קיימם ב"מי קולחין ראשוני" מיקרואורגניזמים, חלק פתוגני (מעורר מחלות) .זהו בדיוק השלב ירידת ערך ה-BOD ל 250 מ"ג לליטר.
 
 

הטיפול שני (טיפול שניוני)

 
בשלב זה מפורק רוב החומר האורגני בעזרת מיקרואורגניזמים בשלוש הטכנולוגיות שונות:
 
  • אגן חמצון – בריכה רדודה ששטחה גדול ואליה מוזרם קולחים הראשוניים.  בריכות הנ"ל כבר טעונות במיקרואורגניזמים שמפרקים,השפכים שוהים באגן החמצון למשך מספר שבועות,ובמהלכם מתרבים באגן אצה ירוקה המבצעת תהליך פוטוסינתזה ומעשירה את החמצן במתקן.
לאחר מכן מוזרמים הקולחין השני לאגני ליטוש לצורכי שהייה נוספים ולגברת השיקוע של החומר האורגני לצורך שיפור האיכות.
לאגני חמצון קיימות שתי בעיות עיקריות: פרישה על שטח גדול ובעונת החורף מתפתחים תנאים לחיידקים אנאירוביים שגורמים עיכוב תהליך ובעיקר ריח רע.
 
  • המרבגים – משטח חצץ שמעליו נעה באיטיות ממטרה המתיזה את מי הקולחין הראשון.  פיזור מים על אבנים מייצרת מפגש מצוין בין חומר אורגני לאוויר וכך נוצרים תנאים טובים יותר לטובת עבודת המיקרואורגניזמים המפרקים.
  • בוצה משפעלת – דרך אפקטיבית לשימוש בציוד המתקדם לדוגמא השפד"ן.  בוצה משפעלת הנה אוכלוסייה מרוכזת של מיקרואורגניזמים שמפרקים ונשמרים בסטאטוס פעילות תמידית במכלי האוורור אליהם מוזרמים מי השפכים. מכלי אוורור הנם למעשה סוג של תעלה פתוחה.החמצן מתווסף בעזרת ערבול ומאווררים.
      זמן פירוק לחומרים אורגניים בדרך זאת הנה כ- 15 שעות, ובסופו של תהליך מוסרים
      מהקולחין מעל  90% מהחומרים האורגניים  עם ערכי BOD  של  5 מ"ג לליטר.
 
אחרי כן מעבירים את הקולחין השניוניים לאגן שיקוע לצרכי הפרדה מהמיקרואורגניזמים שגדלו בנחת במשך הטיפול.  התהליך קורה למעשה בסביבה אנאירובית, ותוצר לוואי שנוצר הנו גז מתאן שאפשר לאוספו לשימושים שונים לדוגמא לייצור חשמל לטובת מכון השפכים.
את רוב הבוצה שמקבלים מחזירים למתקן ומאפשרים המשך תקין וקיומי לתהליך הפירוק.  כמובן שעודפי הבוצה מסולקים ..כרגיל אל הים.
 

 הטיפול השלישי (טיפול שלישוני)

 
ובשמו המתקדם " פיזיקוכימי", כאשר התהליך זה מרחיקים מעל  96% ממזהמי מים, ובעיקר שלל מלחים ובתוכם חלק מהאבנית,שלל חיידקים,שלל שמנים ושלל חומר אורגני סינתטי כדוגמת חומרי צבע.  כדי למנוע את החיידקים הנמצאים במים מטוהרים מוסיפים נגזרות של כלור.
 
להלן מס' טכניקות לטיפול השלישי (הטיפול השלישוני):
 
  • שיקוע – תהליך כימיקלי שנקרא "הפתתה" גורם להתחברות חלקיקים קטנים ליצירת חלקיקים גדולים יותר כלומר הפיכתם לפתיתים.ששוקעים לקרקע אגני השיקוע.  בעזרת  סינון ע"י מצע גרגרים כדוגמת חול אפשר לסלק מרחפים גם ממי קולחין.
  • הספיחה – שפכים עוברים דרך מצע גרנולרי של פחם פעיל מתבצעת ספיחה של הרבה חומרים בעיקר החומר האורגני וחומרים סינטטיים אחרים.
  • הטיפול הכימי- הרחקת קבוצות ייחודיות של מזהמים באמצעות תגובות כימיות עם חומרים אחרים הגורמים לשיקועם במים.
  • החדרה קרקעית- הכנסת מי קולחין לקרקע החולית.  תהליך סינון איטי להרחקת המוצקים,החיידקים  ונגיפים המים המתקבלים באיכות טובה יחסית ונשאבים לטובת השקיה,מים אלה ידועים ברמות האבנית הגבוהות .
 
השיטות שבהן עסקנו  מייצרות בוצה, שאם נוציא ממנה חומרים מזיקים כגון מתכות כבדות, ניתן יהיה להשתמש בהו כדשן לכל דבר.


1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס