tipatech - סקירת מקורות המים בישראל (2016)
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

סקירת מקורות המים בישראל (2016)

דף הבית >> סקירת מקורות המים בישראל (2016)

               להלן חלוקת שלל המים בארץ:

                                                        40% מי תהום
                                                        36% מי כינרת
                                                        8% מי שיטפונות הנאספים במאגרים
                                                       16% מי קולחין
 

מי הגשמים (המשקעים)

 
המשקעים הנם הגשמים דהיינו המים שיורדים אלינו מהעננים היישר לקרקע ע"י טיפות מים,
במדינה דלת משקעים כמו שלנו שנה בה יורדים הרבה משקעים נחשבת ל"שנה ברוכה" מכאן שמראשיתה של ההיסטוריה של ארץ ישראל אנו עדים לדלדול מקורות המים,אני בטוח שאנו נמצאים בקווים אדומים (קיימים גם קווים שחורים) שאפילו ההיסטוריה לא חוותה ואינה יודעת,וכל זאת בזכות עלייה מאסיבית של עולים מחבר העמים,והגידול הטבעי של האוכלוסייה,בכל מקרה אלו הן צרות טובות,כשיש הרבה תושבים והרבה מוחות מה שנותר זה להמציא את המים,למשל בניית מכוני התפלה.
מסתבר שבניית מכוני התפלה יחסית פשוטה כלומר,כשיש ים וקיימת טכנולוגיית התפלה אז יש גם מים מתוקים,הבעיה במים מותפלים זה החוסר במגנזיום 
העלול לייצר בעיות רפואיות,משמע שאותה אבנית שממנה אנו "סובלים" הוא הסממן הטוב ביותר לכך שבמים מאוזנים (רמת PH) ובריאים מבחינת הגוף.
ניתן להבין שבעוד המים מאוזנים מבחינת יחס ההגבה,אנחנו האזרחים סובלים מנזקי אבנית,חלודה שמופיעים בעיקר כאבנית בקומקום,אבנים בדוד השמש והקולטים,אבנית בצנרת וכד'.  
שלגים ו/או ברד נאגרים חלקם ב: אקוויפרים,נחלים, באגמים, ובמאגרים המתמלאים במים של שיטפונות,שהם בד"כ כם מכילים ערכי מגנזיום וקלציום ובחינתנו כן עלולים או נכון יותר עשויים לגבש אבנית..
לצורך קבלת משקעים צריך עננים הנוצרים מאדים של מים באוויר.
בתהליך העלייה השמיימה האדים מקוררים ועוברים תהליך עיבוי לטיפות קטנטנות.
ככול שהטמפרטורה של האוויר נמוכה כך גם נחלשת היכולת של האוויר להכלת אדים של מים  ומכאן הופכות לקטנות יותר ולצפופות יותר.
לכן הטיפות הקטנות שהצטופפו הן מתגבשות וכך נוצרות טיפות יותר גדולות.
שהמשקל של כלל הטיפות (אשכולות של טיפות) הופך לכבד, המשקל מופנה לכיוון מטה (גרביטציה) ואלו למעשה המשקעים כלומר הגשם.
 
 
 
גשם – נוזל זמין (נכון להיום) חיוני ומהווה את מקור החיים.
ברד –בצניחת טיפות הגשם לכיוון הקרקע ובפגישתן בשכבה קרה נוצר הברד
שלג – אדים של מים הקופאים טרם כניסתם לתהליך העיבוי בענן(טיפות גשם)
אצלנו יורדים שלגים בעיקר בהרים מעל 810 מטר ואם כן אז,לעיתים רחוקות.
טל – רסיס אדים של מים שנמצא באוויר והתעבה על פני משטח קר. 
הטל חשוב מאוד לעונות יובש במיוחד לצמחים שמסוגלים לקבל "מי לחות" כמקור מים בודד.
כשליש מהמשקעים מנוצלים על ידי האדם והיתר פשוט מתאדים ו/או זורמים לים.
 ישראל הנה מדינה דלת משקעים בעיקר באזור הדרומי של המדינה.
משקעים מתקבלים בחורף הנמשך ארבעה חודשים בלבד.
 כמות המשקעים בארצנו הנה כ- 9 מיליארד קוב/שנה.
חלוקת משקעים בארצנו מתחלקת ל-4:
  • מאסת  המשקעים יורדת ככול שיורדים דרומה.
  • פחות משקעים באזורים הרחוקים מהים.
  • יותר משקעים במקומות הגבוהים מפני הים.
  • קיימים הבדלים תהומיים במשקעים היורדים מדי שנה
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים