tipatech - סקירת סיבות להמצאות ולמחסור במים בארץ ובעולם
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

סקירת סיבות להמצאות ולמחסור במים בארץ ובעולם

דף הבית >> סקירת סיבות להמצאות ולמחסור במים בארץ ובעולם
  • המצאות לא נכונה  של מאגרי מים באזורים פזורים בעולם והרכב מינראלים שעלול/עשוי לגרום לאבנית ו/או נזקי אבנית.
  • שימוש גדול של משאבי מים במדינות העולם השלישי לשימוש תעשייתי וחקלאי שבם קיימת עדיפות למים טבעיים ולא מי התפלה בכדי לקבל בעיקר את מינראל המגנזיום שחשוב לבריאות,למרות תוצאות של יצירת אבנית שמשום מה נחשבת לנזקי אבנית .
  • המרחק הפיזי מהאוכלוסייה וחוסר יכולת העברת המים משיקולים כספיים וטכנולוגיים היות ואם המים מסוגלים לייצר אבנית במשאבות ובצנרת דבר זה עלול לייצר תחזוקה להוצאת האבנית וחומרים אחרים.
  • כריתה מאסיבית של יערות וגידול מרעי צאן מאסיבי ולא מבוקר גורם להתייבשות הקרקע וחוסרי יכולת לספיחת ואגירת המים.
  • זיהומי מקורות המים בעיקר מהשפכים הביתיים והתעשייתיים.
  • שאיבה יתרה את מקורות המים הקיימים ובכך נגרמת תופעת ההמלחה וזיהומי מקורות המים,במקרים כאלו רמות האבנית ונזקי האבנית מאוד גבוהות.
  • תנופת הבנייה של בתים והכבישים על חשבון  שטחים מיוערים ושטחי טבע.
כמו גם הפערים הגדולים שבין המדינות השונות באפשרות גישה לאוכלוסייה למקורות מים.  תושבים שבמדינות באפריקה כמו גם באסיה בהן ל75% מהאוכלוסייה פשוט לא קיימת גישה למים הם אלה שחשופים לשלל מחלות מסוכנות כדוגמת כולרה, דיזנטריה, דלקות קרום המוח וכד',עדיין לא שמענו שבמדינות אלה יש בעיות של נזקי אבנית היות וקיימות בעיות חמורות יותר.
עקב חשיבות המים וההתפתחות האנושית בסמוך למקורות המים המתוקים (מאסופוטמיה – הנילוס). שבאזורינו  שנמצא בסמוך למדבר, הפכו המים לגורם חיוני והכרחי  למלחמות שהתחוללו.
גם היום הטענה המרכזית ליוקר משאב המים והקשר לסכסוכים ומלחמות הוא המוטו לכל מלחמה עתידית! סכסוך המים מול סוריה בגלל הכנרת, סכסוך המים מול לבנון בגלל החצבני ובהסכמי השלום מול ירדן נתנו כבר לירדנים 55 מליון קוב מים מהכינרת.
 

מקורות מים מתוקים

 
למרות שמקור השם יבשה נגזר מהשורש "יבש" המעיד על יובש,היבשה בעולם מכוסה ב-75% מים הצובעים את כדור הארץ בצבע כחול.
מרביתם של מאגרי המים נמצאים על הקרקע במספר תצורות של:ים,אוקיינוס,אגם ,נחל ונהר,מקוואות המים האלה נקראים "מים עיליים".
מקורות מים מתוקים עיקריים שאותם אנו צורכים: מי גשם והפשרת השלגים.

חלקם מתאייד וחלקם הופך ל"מי נגר עיילי" הזורם על הקרקע ומתנקז לאגני/בריכות היקוות עיליים כאשר חלקם מחלחל והופך לתצורה של "מי תהום".
75% משטחו של העולם עטוף במים  אך מים מהווים  25% מהמסה העולמית.

98% מהמים קיימים באוקיינוסים ובקרחוני הקוטב, ושאר המים נמצאים במי הנהרות, האגמים, הים, המעיינות, מי התהום, הביצות, המשקעים והאדים בתוך האטמוספרה.

רק0.4% מהמים בעולמנו נחשבים למים מתוקים שזמינים לבני אדם ולעוד יצורים,מםליא שמים אלה מייצרים אבנית למכביר ומכאן אנו למדים שאבנית הנה סוג של אבחנה לגבי איכות המים.
המים המתוקים הקיימים ברחבי כדור הארץ הנם בכמות קטנה ומוגבלת,יחסית לכמות הדרושה לעולם  גם באזורים עתירי מים.
קצב ריבוי האוכלוסין בשילוב העלייה ברמות החיים של העולם המערבי, גורם לצורך של תכנון מוקדם וקפדני לשימוש של משאב שהפך להיות יקר ונדיר.
זיהומי  מים עקב תצרוכת מוגברת  ולא מבוקרת.עד להפיכת המים  ללא ראויים לשתייה, ובכך חל צמצום דרסטי בכמויות המים הזמינות.
דוגמא טובה הנה מדינת קנדה, המחזיקה ב-1/3 ממקורות המים המתוקים בעולם,אך רוב המים אינם ראויים כלל לשתייה ובאגמי המים המתוקים קיימת דגה בשפע האסורה למאכל אדם בעקבות כמות גדולה של עופרת ועוד חומרים המגיעים מענני התעשייה האמריקאית ליד ומומטרים לאגמים הקנדים,גשם זה קרוי "ACID RAIN" על כן בעיות מים מורגשות וחלות בכל העולם כולו,יתרה מכך עוד במדינות המערב במדינת אמריקה סבלו בסוף שנות ה-80 מתקופה שכונה וקשה שהתארכה לארבע שנות בצורת .

בפקין שבסין רבע מהנהרות פשוט נעלמו. ימת אורל שברוסיה ירדה  לשליש.  במקסיקו ל-40% מהציבור,כ-32  מיליון אנשים,פשוט אין נגישות למי שתייה.         
                               
חייבים לזכור שלמרות החשיבות העילאית של המים יש למים גם כוח הרסני ומסוכן כדוגמת הצונאמי,השיטפונות וההצפות.
אוכלוסייה שבחרה למקם את ביתה בצמידות לקרקע פורייה שבגדות הנהרות נחשפת מידי שנה לסכנה האורבת ממי נהר הגולשים ואף מציפים בשנה גשומה.
לאחרונה אנו עדים לעלייה עולמית דרסטית במפגעים כתוצאה משיטפונות.
העלייה נובעת מעבודות ומיזמים שונים שהאדם מבצע כדוגמת:
  • העלמת הצמחייה הבולמת את מהירות הזרימה של המים
  • יובש דראסטי במישורים בהם חלים הצפות
  • בניית ערים וכבישים  על ההאדמה המונעים חלחול מים והטיית מי גשמים.
 
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה