tipatech - קבוצה 3 - התוספת השביעית
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

קבוצה 3 - התוספת השביעית

דף הבית >> קבוצה 3 - התוספת השביעית

האלדיקרב

            האלדיקרב הנו חומר הדברה שקוטל חרקים בעת הגידולים החקלאיים הרבים. האלדיקרב מתחמצן בקרקע על ידי מיקרואורגניזמים לתרכובות הגופרית.ותוצרי הפרוק של האלדיקרב מתניידים בקרקע ככל שתכולתה אורגנית יותר. האלדיקרב מאוד יציב במי-תהום.
 
            הרעלה אקוטית של אלדיקרב גורמת בעיקר לסחרחורות,לחולשה,לשלשול,לבחילה,להקאה,לכאב בטן, להזעה מוגברת,לראיה מטושטשת,לכאב ראש  ולקשיי נשימה.בליעה ישירה  של האלדיקרב מסוגלת לגרום לדיכוי פעילות הכולין-אסטראז.
חשיפה כרונית,עלולה לפגוע במערכת החיסונית.האלדיקרב משתייך לקבוצת IARC 3.
 

הטריפלורלין

הטריפלורלין הנו חומר הדברה כנגד הופעה של עשבים שוטים בגידולי חקלאות רבים.
הטריפלורלין לא מסיס במים ובאופן יחסי אינו נייד באדמה.
 
הטריפלורלין מעלה רמת סיכון ללימפומה NH.עדיין  אין הוכחה לקשר לסרטם הלוקמיה.
הטריפלורלין לא מסווג על ידי IARC.
 

הסילבקס  2,4,5-TP

הסילבקס משמש בחקלאות ,הפרוק העיקרי שלו מתבצע על ידי "ביודגרגציה" ובנוסף לפרוק "פוטוליטי" ו"הידרוליטי".הסילבקס כמעט ואינו מחלחל למי תהום,אם בכלל.הפרוק הפוטוליטי של סילבקס קורה  במס' שבועות.
 

הסימזין

הסימזין משמש בעיקר כחומר הדברה כנגד העשבים הרעים בגידולי חקלאות רבים.בתנאים רגילים הפירוק בקרקע הנו איטי.המסיסות במים הנה נמוכה , אך הוא כן מסוגל לחלחל למי התהום.
 
הסימזין עלול לגרום לדלקת עור חריפה והוא משתייך לקבוצת IARC 3.
 

הפרמטרין

הפרמטרין הנו חומר הדברה אפקטיבי מאוד כנגד שלל מזיקי:חקלאות,יערנות ובריאות הציבור, חסרי החוליות הימיים.הפרמטרין מתפרק גם במים וגם בקרקע על ידי  האור ועל ידי ה"הידרוליזה מיקרוביאלית" ,בתנאים אנאירוביים אך בקצב יותר איטי .
 
            הפרמטרין גורם גם לגרוד וגם לצריבה בעור ובעיניים עד להתפתחות אדמומיות בעור ומשייך
לקבוצת IARC 3.
 

ה-DDT

DDT הנו חומר הדברה כנגד חרקים ובעל ספקטרום פעילות מאוד רחב.במס' ארצות מפותחות שימוש
ב-DDT הוגבל עקב בעיות אקולוגיות ומשמש רק להגנה הכרחית לבריאות האדם במקרים של :הקדחת הצהובה,מחלת השינה,המלריה,הטיפוס ושלל מחלות נוספות המועברות על ידי החרקים. DDT מאוד יציב בסביבה ולא ניתן לפירוק מיקרוביאלי.נספג גם במשקעים וגם בקרקע,שמשמשים כמאגר פוטנציאלי לחשיפות ארוכת טווח. DDT שאריתי מאוד בעיקר ברקמות שומניות.האורגניזמים ברמות הטרופיות הגבוהות נוטים להכיל אותו יותר "ביואקומולטיבי".
 
הרעלה אקוטית של DDT בהם מופיעים סממנים של: כאב הראש, ההקאות,הבחילה, הסחרחורת, הבלבול, האי שליטה במערכת השרירים,אי שליטה על סוגרים,הרעד,העוויתות.
עדיין לא קיימות הוכחות קרצינוגניות של DDT בבני האדם. הוא משתייך לקבוצת IARC B2.
 

די כלורופנוקסי חומצה אצטית    2,4-D

2,4-D ה-bu קוטל עשבים בשימושים רחבים בעולם בעיקר לצמחים רחבי העלים ולצמחי מים. 2,4-D מגיע לסביבה בעיקר ממשפכי מפעלים ומריסוסים כקוטל עשבים. 2,4-D מתפרק במהירות במים על ידי פירוק ביולוגי ועל ידי  פירוק "פוטוקטליטי" על פני השטח. בתנאים האירוביים, 2,4-D מתפרק מהר יותר.אינו מצטבר במשקעים וב"סדימנטים" ולא מצטבר ברקמות האורגניזמים הימיים והיבשתיים עקב הפירוק המהיר.
            בחשיפה אקוטית לרמה גבוהה של 2,4-D תתאפיין:בבחילה, בהקאה, בשלשול, בחולשת שרירים, בהתקשות השרירים ובשיתוק חלקי, בהשפעה על פעולת הכליות, בריאות, במערכת עצבים המרכזית וההיקפית וגם האטה בנשימה, איבודי הכרה אפילו עד מוות. בחשיפה כרונית ל-2,4-D נמצאו קשרים חזקים לסרטן ברקמות הרכות, למחלת ה"ודג'קין" וללימפומה NH. הוא משתייך לקבוצת IARC B2.
 

הויניל כלוריד V

            הויניל כלוריד קיים בעיקר לייצור ה-PVC. משמש כחומר גלם לייצור תרכובות הפלסטיק.והוא תוצר פרוק של ה"טרי" וה"טטראכלורואתן".הויניל כלוריד יציב במצב החסר של אור וחמצן, אך כן מייצר פולימרים בחשיפה לחמצן,באור או בחום.הויניל כלוריד מתנדף במים ל"אטמוספירה" תוך מס' שעות עד מס' ימים. הויניל כלוריד בקרקע יכול לחלחל למי התהום ולהתחבר ל  2CO וגם ליוני הכלוריד ולהישאר לא קשור.
 
            הויניל כלוריד הנו חומר נרקוטי שעלול לגרום גם לאיבודי הכרה.בחשיפה נשימתית כרונית,גורם לעוויתות מכאב,חוסר שליטה באברי הידיים וטרשת ברקמות החיבור. לויניל כלוריד השפעה  קרצינוגנית בחשיפה כרונית נשימתית:סרטן הכבד,סרטן המוח וסרטן בבלוטות הלימפה. מחקרים מראים עליה בתדירות ההפרעות הכרומוזומליות כתוצאה מהחשיפה לויניל כלוריד. הוא משתייך לקבוצת IARC 1.
 

המונוכלורואמינים V

המונוכלורואמין מהווה חומר ביניים ביצירת ה"הידרזין. וגם נוצרים בתגובה בין אמוניה לכלור בהכלרת המים ומשמש גם לחיטוי מי השתייה. המונוכלורואמין יציב בסביבה, הופעתו ויציבותו תלויה בערכי ההגבה ובמליחות.מתפרק במהירות במים שעשירים ב"ברומיד".
 
כאשר סופקו לחולי "דיאליזה" מים המכילים "כלורואמינים" נתגלתה אנמיה "המוליטית",המאופיינת ב"דנטורצי"ה של ההמוגלובין והתפוצצות של תאי דם האדומים.
 

הדי-אתיל-הקסיל-פתלאט (די אוקטיל פתלאת)

הדי-אתיל-הקסיל-פתלאט   משמש בעיקר כחומר גלם פלסטי לתרכובות ושרפים של PVC. וגם כתחליף לנוזלים שבודדים במתחים נמוכים.הדי-אתיל-הקסיל-פתלאט לא מסיס במים.עקב המיידיות שבה הוא יוצר תמיסות "קולואידליות" המסיסות האמיתית שלו יותר גבוהה.בקצב נידוף איטי.
הדי-אתיל-הקסיל-פתלאט עובר פירוקים ביולוגיים מהירים גם במים וגם בבוצה בתנאים אירוביים, אולם בתנאים אנאירוביים קצב הפירוק שלו איטי.
 
            בחשיפה אקוטית לריכוזים גבוהים של די-אתיל-הקסיל-פתלאט נצפו הפרעות מתונות בפעולות המעיים ותחושת ה"קתרזיס".ובחשיפה כרונית דווח על בעיית עצבים.במעט מחקרים הראו שחשיפה ל:
די-אתיל-הקסיל-פתלאט עלולה לזרז תמותה מסרטן ה"פנקריאס" וסרטן הדם. הוא משתייך לקבוצת IARC B2.
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס