tipatech - התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס

דף הבית >> מאמרים >> התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס
                                
                                                                               
                התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס      

                           מסתבר שרק מסנן ה"לוטוס" של טיפה-טק בטוח לשתייה

          

מומחים טוענים : "Most solid malignant tumors contain fiberglass
משמע: ..." רוב הגידולים הסרטניים מכילים סיבי זכוכית (פיברגלאס) "...

סיבי זכוכית (פיברגלאס- Fiberglass) משמשים את תעשיית מוצרי הפלסטיק בכדי לחזקם מבלי להוסיף משקל ו/או עובי, לדוגמא, תעשיית המסננים החקלאיים בפרוש אינם מיועדים ו/או אמורים לשמש לשתיית אדם.
לרוב מסננים חקלאיים בנויים מפלסטיק זול ( פוליפרופילן) מועשר בכ-30% סיבי זכוכית, כדי להשיג מטרה זו, בדיוק אותו הפלסטיק ממנו בנויים מוצרי ההרדלס.
בעולם בכלל ובתקני ה-NSF בפרט ( NSF-תקני הבריאות של מוצרי המים) לא שותים ממוצר העלול
לפלוט סיבי זכוכית ובטח לא סיבי פלסטיק לתוך מי שתייה/רחצה המוכלרים, מה שלא נלמד ו/או מיושם  במוצר ההרדלס לדוגמא.

     
   לכול דגמי ההרדלס ניתנת רק שנת אחריות אחת עבור המוצר , למה ?! היות והיצרנים לא מאמינים בו

היה והמסנן , אכן מיועד לשתיית אדם הוא היה מיוצא לחו"ל כמסנן  לשתיית אדם, אך בחו"ל התקינות ( בעיקר ה-NSF), שומרות על בריאות האזרחים , ולכן מוצרים המכילים סיבי זכוכית הנחשפים, למרות שהם "תוצרת ישראל" נפסלים לשימוש אדם, אך לצערי מוצרים חקלאיים  נמכרים בישראל ומיועדים אך ורק לשתיית אדם, בעולם קיימים מוצרי שתייה מפלסטיק המכיל סיבי זכוכית, אך היצרנים דואגים לשבץ חומר איכותי ויקר בכדי שלא ידלפו סיבי זכוכיות במים מוכלרים.

 
החלק העצוב  שהמוצר נמכר כמסנן בייתי למרות שהמוצר חקלאי העלול לפלוט סיבי זכוכית ולסכן את בריאות השותים האם מכאן ניתן להסיק שכל המוצרים אכן מפרישים סיבי זכוכית? לא בדקנו את כל מאות אלפי המוצרים המותקנים בכניסה לבתים במדינת ישראל, אך על פי הבדיקות שלנו, 100% ממוצרי ההרדלס שנבדקו בני 5 שנים ומעלה, הכילו סיבי זכוכית חשופים או בטרום חשיפה. 


לדוגמת תו תקן ישראלי עבור ההרדלס לחץ/י כאן

לתעודת תו התקן להרדלס                  לחץ/י כאן
 
   


הגדרת מהות מכון התקנים: .."הגנה על הצרכן מפני מוצרים פגומים, הבטחת בטיחותו ובריאותו"..


מסקנה מתבקשת: מכון התקנים בדק את מה שנדרש ואינו אמור לצפות מה קורה למוצר הטווח של שנים קדימה.

בחרנו את מוצר ההרדלס לצרכי בדיקה, כל שנשאר לנו זה לבחון ויזואלית המצאות סיבי זכוכית ממוצרים ישנים, כמו גם הפוטנציאל לזליגת סיבי זכוכית ממוצר חדש.
בחרנו רנדומאלית מוצר של לקוח, הכנסנו את ידינו ומששנו, ויומיים הסתובבנו עם קוצים של סיבי זכוכית באצבעות  (מאוד מזכיר את הקוצים של הסברס)
מסקנה מתבקשת: יש לך מוצר סינון  בכניסה לבית?

כל שעליך לעשות זה לפרק את החלק התחתון, לנגב את הרטיבות ( ואת שכבת החלודה במידה ויש), לוודא שבית המסנן  יבש לחלוטין
להסתכל פנימה ולוודא אם יש/אין סיבי זכוכית, ניתן להעביר כדור צמר גפן על המשטח הנבדק, היה ומצאתם סיבי זכוכית פרקו את המסנן לאלתר.
 
 
           לדוגמא: תמונות מוצרי ההרדלס 


                                  
 
        מסנן הרדלס חדש                                                                         תקריב של מסנן הרדלס חדש בו כבר ניתן לראות סיבי זכוכית  





                                  

  מסנן הרדלס משומש, בו ניתן לראות בברור סיבי זכוכית חשופים                תקריב של מסנן ההרדלס משומש עם סיבי זכוכית חשופים


                          


        לדוגמא: מסנן הלוטוס הטוב בעולם 

       להלן תמונות של מוצר ה"לוטוס" לצורך השוואה                                                     תקריב של מסנן ה"לוטוס"



                                  

        מסנן הלוטוס של טיפה-טק ללא סיבי זכוכית                                                         תקריב של מסנן הלוטוס ללא סיבי זכוכית



להפתעתנו, מוצר ההרדלס כשהוא חדש עדיין לא משאיר קוצים באצבעות ומכאן שהוא כביכול ראוי לתו תקן, , אך בהחלט ניתן לראות את סיבי הזכוכית שכמובן יחשפו תוך פרק זמן קצר בעזרתו של הכלור במים שיסיר את שכבת הפלסטיק הדקיקה, ואז גם נשתה פלסטיק וגם סיבי זכוכית, שזוהי בעיה רצינית ומדוברת בעולם כולו.
בעולם נושא שתיית שיירי פלסטיק במי השתייה, ידוע ומדאיג, להלן מאמר הדן בנושא לחץ/י כאן

 
 
להזכירכם! מסנני המים הנ"ל, פולטים חלקיקי פלסטיק לפני ששכבת הפיבר-גלאס נחשפת, מסתבר שגם הפלסטיק מסוכן, למאמר לחץ/י כאן
 
גילוי נאות : מסנני ההרדלס המשומשים, שנבדקו כפולטי סיבי זכוכית נמצאו כ-5 שנים אצל הלקוחות.

ומה לאקדמיה יש עוד לומר על הפלסטיק, לחץ/י כאן

כמה הפיברגלאס בעייתי ? לתשובה לחץ/י כאן


 
מסקנה : בריאות משפחתך נשענת על כושר ההחלטה שלך, לצערי תקנים ישראלים לפעמים טועים  במתן
             התו תקן, ולא תמיד מערכות אלה אכן שומרות על בריאותינו, כדאי מאוד להתיעץ עם רופאים,
              כימאים, פלסטיקאים היודעי דבר, בכדי לקנות מערכת שכל המשפחה שותה ממנה.
             מערכת שתייה לא נכונה עלולה להזיק גם לשתייה, גם לבישול ובעיקר בנטילת המקלחת.
              עפ"י מאמר זה ניתן להבין שמבחינת במכון התקנים הישראלי, התקן ניתן למוצר שנבדק ונמצא ראוי,
              על כן יש עדיפות  לאמץ תקנים בין לאומיים כדוגמת ה-NSF ואם קיים תו תקן ישראלי, מה טוב.
                 
             יש לציין שחייבים לברר שהתקן  עבור המים היוצאים מהמוצר.
             אם יש תקן על הפלסטיק או על חומר כימי יבש שאינו נבדק בפעילות במכשיר, זה לא מעניין,
             גם לכלור יש תקן, השאלה איך אני משתמש בכלור ומהי הכמות.
             לדוגמא: אם אני מערבב כלור בעל תקן, עם חומצת מלח בעלת תקן, אני מייצר פיצוץ המדיף
             גאזים מסוכנים, אז אולי הגז שנוצר תקני, אבל הבריאות שלי לא.
             ואם אני מכליר מים ברמת של 5 גרם ולא 5 מיליגרם אני גורם נזק רפואי.

                 

             אם אכן קיים בביתכם פילטר שכזה, ניתן ללמוד מסרטון זה כיצד לבדוק אם קיימת חשיפת סיבי
             זכוכית העלולה לסכן את בריאותינו.
             מתוך נסיוננו אנו למדים שבדיקת הסיבים עם אצבעות חשופות משאירה קוצי זכוכית
             באצבעות למספר ימים, על כן העברת מטוש ( מקל לניקוי אזניים) קצת פרום, על גבי הפלסטיק תוכל
             לסייע לנו באבחנה מוקדמת, במידה וסיבי הצמר גפן נתפסים בפלסטיק, זה מראה על חשיפת
             סיבי הזכוכית אחרי תהליך הסינון, משמע שסיבי הזכוכית מגיעים אלינו לשתייה,לאוכל, למקלחת
             (לכל שטח הגוף) וגם בצחצוח השיניים, עיניים, נקבוביות העור ועוד.  

                                           
 
                          

                                                               
                                                      
                                                                                          
                                                                      

     העובדות בסרטון מחזקות את החשדות הרווחות בעולם בדבר חלקיקי פלסטיק זעירים הנכנסים לגופינו
     דרך מי השתייה, אם מסנן ההרדלס במצב חדש מצופה בשכבת פלסטיק שבתחילה
      אינה תופסת את צמר הגפן ולאחר תקופה, הצמר גפן כן נתפס, סימן ששכבת הפלסטיק שנמסה למי השתייה
      מטיילת אצלנו בתוך הגוף, ניתן לקרוא זאת כאן
        
     להלן צילום מסנן ההרדלס בו נעשה "ניסוי הקיסם" , ניתן לראות בבירור שמוצר זה של נשא תו תקן ישראלי
     ת"י 1505/1, מסומן בלוגו האדום של מכון התקנים  
    ואמור לשמור או לפחות לא להזיק לבריאותינו!

                      

 

           הערה לכל יצרני מוצרי המים:


      המדינה שומרת עלינו בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם בתחום הבטחון בעיקר, ה"עקב אכילס" של המדינה           נעוץ באישור ו/או העלמת עין ממוצרים מזיקים בריאותית המשווקים לאזרחי ישראל.
      כל מי שמתעסק באיגום המים, כדוגמת חברות מים מינרלים למינן, יש לזכור שהמי שתייה שאתן משווקות
      כלואים בתוך בקבוק פלסטיק, על כן לא יתכן שהפלסטיק יפלוט חומרים כימיים זרים למים, זה שמשרד הבריאות
      לא הרים את כפפת החומרים דמויי אסטרוגן בפלסטיקה, זה לא אומר שאתן כחברות לא אמורות לעשות זאת.

      הנושא השני הנו נושא המגנזיום, אנו עדים לחברות המספקות 20 מג"ל מגנזיום ומציינות זאת בקמפיין
      הפרסום שלהן ש"מכיל מגנזיום" זה פשוט לעג לרש, חברות אלה ודאי יודעות כמוני שהמינימום בעולם
      מדבר על  50 מג"ל הן בקושי מספקות 20 מג"ל כלומר מספקות  פחות מ- 50% מהמינימום.
       להזכירכם בהגדרת " טיפול באבנית" קיים טיפול במתכות הקלות שהן קלציום, מגנזיום וברזל
       מכאן שאם אכן קיימת הורדת ערכי המגנזיום, זוהי בהחלט פגיעה בריאותית, היות והגוף שלנו חייב
       קבלת מגנזיום מהמי שתייה, היה ואתם מטפלים באבנית תזהירו את הלקוחות.

       ההרדלס

      לאזרח התמים אין את היכולת לבדוק את איכות המוצר, על כן הוא מבין שאם יש תו תקן, אז המוצר                            ראוי לשתייה ורחצה, לצערי לא ההרדלס, ולא מכון התקנים הישראלי לא אומרים ו/או כותבים
      לאזרחים מה הן הסכנות הטמונות במוצר המסיר אבנית, החל מהורדת ערכי המגנזיום, המעלה את הסיכוי
      להתקף לב ב-50% ולא השימוש ב"סיליפוס" המעלה את ערכי הזרחן המותרים בתקן הישראלי 10 מג"ל, בעוד              בעולם שכבר נפגע מזרחן ממליץ רמת זרחן מקסימלית של 0.2 מג"ל, כלומר התקן דורש פי 50 מהמותר.
       והגרוע מכל, העלמה מכוונת של ה-MSDS המקורי של הסיליפוס מכל אתרי האינטרנט הקיימים בעולם.

     
      האם למכון התקנים מובן/נבדק/מעניין שסיבי הזכוכית המסוכנים נפלטים ממערכות שקבלו תו תקן ת"י 1505/1 ?
      האם מכון התקנים יודע שסיבת הקמתו של מכון התקנים מת"י נועדה לשמור על בריאות האזרחים ?

                               במידה והתשובות הן כן ו.....כן, הגיע הזמן לעשות מעשה               

      
   
                    רוצים לישון בשקט? קנו לוטוס

                                                                        תתעוררו


                                                                   

 
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס