tipatech - התגלו חומרים מסוכנים בהרדלס
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

התגלו חומרים מסוכנים בהרדלס

דף הבית >> מאמרים >> התגלו חומרים מסוכנים בהרדלס
                                
                                                                               
           התגלו חומרים מסוכנים במסננים כדוגמת     

             הרדלס של חברות ישראליות כדוגמת גל-על ועוד, מסתבר שמבין כל

היצרנים רק מסנן ה"לוטוס" של חברת טיפה-טק עומד בתקן הבריאות המחמיר 

                      NSF 42 ועל כן, בטוח לשתייה ולרחצה. 

                               דואג לבריאות המשפחה ?!
                אל תחשף ללא NSF
   
          



 בתעשיית המסננים לטובת שתיית אדם קיימות מספר בעיות שאינן נאכפות כראוי ועלולות להשפיע על בריאות הצרכנים.
אנו נסקור את הבעיות ונרד לעומקן בכדי למנוע ממכם הצרכנים להיחשף למערכות סינון שאינן בטוחות לשתיית אדם, היות ומערכות אלה תוכננו מלכתחילה לסינון מים לחקלאות ולא לשתיית אדם.

קיימות מספר בעיות ולצורך ההבהרה ניקח את ההרדלס כדוגמא.

1)  מערכות חקלאיות כדוגמת ההרדלס תוכננו לסנן מים ללא כלור ולא לצרכים ביתיים, כשהמים בם הנם מוכלרים
     מכאן שהפלסטיק הנו פלסטיק זול מסוג פוליפרופילן העלול לאבד חומרים לא בדוקים לתוך מי השתייה
     הסיכון: אין לנו מושג מה מהרכב הפלסטיק נפלט למי השתייה, היות ולפלסטיק אין אישורי NSF לשתיית אדם.

2)    מערכות חקלאיות כדוגמת ההרדלס תוכננו לסנן מים ללא כלור ולא לצרכים ביתיים, כשהמים בם הנם מוכלרים
       מכאן שגומיות האטימה נמסות לתוך מי השתייה ,
       הסיכון : גם כאן אין לנו מושג מה אנו שותים כשהמים מהולים בגומי, ואיך אנו יודעים זאת: הגומיות מאבדות משקל
       ולכן אינן אוטמות ומופיעות נזילות, כך שגם אנו שותים חומרים זרים וגם יש לנו נזילות מעצבנות.

3)    מחסניות לבנות של ההרדלס, מכילות חומר לטיפול באבנית ועשויות מפלסטיק מסוג אצטל, אשר נמס בכלור ומכניס "אצטל"
       הסיכון : חומר האצטל אינו מיועד למים מוכלרים היות וסוג פלסטיק זה נמס לתוך המים ומסוכן למי השתייה.  

4) UNTI-SUN זהו חומר המוסף לפלסטיק בכדי שיעמוד בפני השמש וקרינת ה-UV
    הסיכון: אין לנו מושג אם החומר מותר לשתיית אדם.


 להרחבה 


לרוב מסננים חקלאיים בנויים מפלסטיק זול ( פוליפרופילן) מועשר בכ-30% סיבי זכוכית, כדי להשיג מטרה זו, בדיוק אותו הפלסטיק ממנו בנויים מוצרי ההרדלס.
בעולם בכלל ובתקני ה-NSF בפרט ( NSF-תקני הבריאות של מוצרי המים) לא שותים ממוצר העלול
לפלוט חומרים מסוכנים ובטח לא סיבי פלסטיק לתוך מי שתייה/רחצה המוכלרים, מה שלא נלמד ו/או מיושם  במוצר ההרדלס לדוגמא.


     
  לכול דגמי ההרדלס ניתנת רק שנת אחריות אחת עבור המוצר , שואלים למה ?!
   היות והיצרנים לא מאמינים בו, מפני שמתחילות נזילות מים "חדשות לפרקים".


  איך אנו כצרכנים וגם בלי לבדוק את אישורי היצרן יודעים שהמוצר לא איכותי ואינו מיועד לשתיית אדם ?

  המסנן נאסר לשווק לחו"ל ובמיוחד לארה"ב, והשאלה הגדולה למה?

  צרכנות נבונה : תשאלו אם המוצר משווק בארה"ב

   צרכנות יותר נבונה : תבדקו את אמיתות הטענה

  
 לו מסנן מיועד לשתיית אדם הוא היה מיוצא לחו"ל כמסנן לשתיית אדם

 אך בחו"ל התקינות ( בעיקר ה-NSF), שומרות על בריאות האזרחים , ולכן מוצרים המכילים חומרים מסוכנים למרות שהם "תוצרת ישראל" נפסלים לשימוש אדם, אך לצערי מוצרים חקלאיים  נמכרים בישראל ומיועדים אך ורק לשתיית אדם, בעולם קיימים מוצרי שתייה מפלסטיק , אך היצרנים דואגים לשבץ חומר איכותי ויקר בכדי שלא ידלפו חומרים מסוכנים למים מוכלרים.
 
החלק העצוב  שהמוצר נמכר כמסנן בייתי למרות שהמוצר חקלאי
העלול לסכן את בריאות השותים האם מכאן ניתן להסיק שכל המוצרים אכן פסולים ? לא בדקנו את כל מאות אלפי המוצרים המותקנים בכניסה לבתים במדינת ישראל, אך על פי הבדיקות שלנו

        




הגדרת מהות מכון התקנים: .."הגנה על הצרכן מפני מוצרים פגומים, הבטחת בטיחותו ובריאותו"..


מסקנה מתבקשת: מכון התקנים בדק את מה שנדרש ואינו אמור לצפות מה קורה למוצר אפילו בטווח של שבועות קדימה.

         
    


בעולם נושא שתיית שיירי פלסטיק במי השתייה, ידוע ומדאיג, להלן מאמר הדן בנושא לחץ/י כאן

 
 
להזכירכם! מסנני המים הנ"ל, פולטים חלקיקי פלסטיק , מסתבר שגם הפלסטיק מסוכן, למאמר לחץ/י כאן
 
גילוי נאות : מסנני ההרדלס המשומשים, שנבדקו נמצאו כ-5 שנים אצל הלקוחות.

ומה לאקדמיה יש עוד לומר על הפלסטיק, לחץ/י כאן




 
מסקנה : בריאות משפחתך נשענת על כושר ההחלטה שלך, לצערי תקנים ישראלים לפעמים טועים במתן
             התו תקן, ולא תמיד מערכות אלה אכן שומרות על בריאותינו, כדאי מאוד להתיעץ עם רופאים,
              כימאים, פלסטיקאים היודעי דבר, בכדי לקנות מערכת שכל המשפחה שותה ממנה.
             מערכת שתייה לא נכונה עלולה להזיק גם לשתייה, גם לבישול ובעיקר בנטילת המקלחת.
              עפ"י מאמר זה ניתן להבין שמבחינת במכון התקנים הישראלי, התקן ניתן למוצר שנבדק ונמצא ראוי,
              על כן יש עדיפות  לאמץ תקנים בין לאומיים כדוגמת ה-NSF ואם קיים תו תקן ישראלי, מה טוב.
                 
             יש לציין שחייבים לברר שהתקן  עבור המים היוצאים מהמוצר.
             אם יש תקן על הפלסטיק או על חומר כימי יבש שאינו נבדק בפעילות במכשיר, זה לא מעניין,
             גם לכלור יש תקן, השאלה איך אני משתמש בכלור ומהי הכמות.
             לדוגמא: אם אני מערבב כלור בעל תקן, עם חומצת מלח בעלת תקן, אני מייצר פיצוץ המדיף
             גאזים מסוכנים, אז אולי הגז שנוצר תקני, אבל הבריאות שלי לא.
             ואם אני מכליר מים ברמת של 5 גרם ולא 5 מיליגרם אני גורם נזק רפואי.


      ניתן לראות בבירור שמוצר זה של נשא תו תקן ישראלי
     ת"י 1505/1, מסומן בלוגו האדום של מכון התקנים  
    ואמור לשמור או לפחות לא להזיק לבריאותינו!

                      

           מסתבר שמוצר בעל תו תקן ת"י 1505/1 לא בהכרח שומר על בריאות האזרח

           הערה לכל יצרני מוצרי המים:


      המדינה שומרת עלינו בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם בתחום הבטחון בעיקר, ה"עקב אכילס" של המדינה           נעוץ באישור ו/או העלמת עין ממוצרים מזיקים בריאותית המשווקים לאזרחי ישראל.
      כל מי שמתעסק באיגום המים, כדוגמת חברות מים מינרלים למינן, יש לזכור שהמי שתייה שאתן משווקות
      כלואים בתוך בקבוק פלסטיק, על כן לא יתכן שהפלסטיק יפלוט חומרים כימיים זרים למים וגם סיבי פלסטיק, זה              שמשרד הבריאות לא הרים את כפפת החומרים דמויי אסטרוגן בפלסטיקה, זה לא אומר שאתן כחברות לא אמורות           לעשות זאת.

      הנושא השני הנו נושא המגנזיום, אנו עדים לחברות המספקות 20 מג"ל מגנזיום ומציינות זאת בקמפיין
      הפרסום שלהן ש"מכיל מגנזיום" זה פשוט לעג לרש, חברות אלה ודאי יודעות כמוני שהמינימום בעולם
      מדבר על  50 מג"ל הן בקושי מספקות 20 מג"ל כלומר מספקות  פחות מ- 50% מהמינימום.
       להזכירכם בהגדרת " טיפול באבנית" קיים טיפול במתכות הקלות שהן קלציום, מגנזיום וברזל
       מכאן שאם אכן קיימת הורדת ערכי המגנזיום, זוהי בהחלט פגיעה בריאותית, היות והגוף שלנו חייב
       קבלת מגנזיום מהמי שתייה, היה ואתם מטפלים באבנית תזהירו את הלקוחות.

       ההרדלס

      לאזרח התמים אין את היכולת לבדוק את איכות המוצר, על כן הוא מבין שאם יש תו תקן, אז המוצר                               ראוי לשתייה ורחצה, לצערי לא ההרדלס, ולא מכון התקנים הישראלי לא אומרים ו/או כותבים
      לאזרחים מה הן הסכנות הטמונות במוצר המסיר אבנית, החל מהורדת ערכי המגנזיום, המעלה את הסיכוי
      להתקף לב ב-50% ולא השימוש ב"סיליפוס" המעלה את ערכי הזרחן המותרים בתקן הישראלי 10 מג"ל, בעוד              בעולם שכבר נפגע מזרחן ממליץ רמת זרחן מקסימלית של 0.2 מג"ל, כלומר התקן דורש פי 50 מהמותר.
       והגרוע מכל, העלמה מכוונת של ה-MSDS המקורי של הסיליפוס מכל אתרי האינטרנט הקיימים בעולם.

     
      האם למכון התקנים מובן/נבדק/מעניין שחומרים מסוכנים נפלטים ממערכות שקבלו תו תקן ת"י 1505/1 ?
      האם מכון התקנים יודע שסיבת הקמתו של מכון התקנים מת"י נועדה לשמור על בריאות האזרחים ?

                               במידה והתשובות הן כן ו.....כן, הגיע הזמן לעשות מעשה               

      
   
                    רוצים לישון בשקט? קנו לוטוס

                                                                        תתעוררו


                                                                   

 
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו חומרים מסוכנים בהרדלס | סכנת סיבי פלסטיק במי השתייהסכנת טפילי מעיים במי השתייה | מי שתייה בבניינים רבי קומות- מסוכנים לשתייהמחדל: מדינת ישראל מעודדת מגה פיגוע במי השתייה בישראלקורונה במי השתייה | Siliphos - dangerous for drinkingPhosphates are a health hazard | 
lead in our drinking water and our babies healthLead and fluorine - the improper bond | Fiber glass in drinking water | Disinfection of chlorinated drinking water is ineffective |
Death in demolition  |  Danger of plastic fibers in drinking water | Corona virus in drinking water | Quality of drinking water in high-rise buildings