tipatech - מים מינרליים- סכנה?
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

מים מינרליים- סכנה?

דף הבית >> מאמרים >> מים מינרליים- סכנה?

מים מינראליים מסוכנים לשותים ! או שמא בריאים לשוטים?
 
.."קיימת סכנה של מעבר חומרים מסוכנים מתוכן הפלסטי של הבקבוק הישר למים".
 
בהלת הציבור בעקבות פרסומים מאסיביים על איכות מי הברז בבתים דחפה את קהל השותים לקניית שישיות של מים מינראליים מהסופר הקרוב!
 
החלק של סחיבת השישיות לצרכי שתייה ו/או בישול מהסופר לקופה, מהקופה לאוטו ומהאוטו למזווה, אולי בריאה מבחינה ספורטיבית אבל- האם המים המינראליים הכלואים בתוך בקבוקי הפלסטיק הם אותם המים הנשאבים מהמעיין?
 
עפ"י מחקר גרמני משנת 2009 התשובה היא לא מוחלט!!
החלק המיקרוביאלי הבעייתי של נעילת מים בתוך מיכל שקוף המאפשרת לקרינת האור לחדור פנימה
ולהוות "חממת חיידקים" אינו הנושא במחקר זה...וחבל!
 
אך הנושא המרכזי במחקר זה הוא נשירת חומרי מבנה של בקבוק הפלסטיק עם תכונות זהות לקסנוהורמון שבגופנו!!
ההורמון למעשה נבנה בגופנו ומשוגר למחזור הדם כדי לשמש כמתווך בין תאי הגוף לצורך פעילות ההורמון המגיע ליעד ונקשר ל"קולטן" לצרכי פעילות של אותו איבר.
 
במחקר הגרמני נטלו כ- 20 בקבוקי מים מינראליים ממספר חברות שונות כאשר המים שנבדקו היו בקבוקי פלסטיק, בקבוקי זכוכית וקרטון בעל דופן מצופה. אנשי המחקר מזגו את המים לתוך כלי שבתחתיתו היה קולטני הורמוני האסטרוגן, כאשר הבדיקה הנה פשוטה- האם יש חיבור לקולטן או לא?
 
ובכן בכ-80% מדוגמאות המים המינראליים מבקבוקי הפלסטיק גילו עלייה חדה מאוד בפעילות האסטרוגן! 1/3 מדוגמאות המים המינראליים מבקבוקי הזכוכית הראו עלייה חדה גם כן. וההפתעה! 50% מהתוצאות הראו עלייה חדה בלי שום קשר לאופן ו/או לסוג אמצעי האריזה!
 
לכן ניתן להסיק בוודאות שסוג הפלסטיק שנבדק במחקר, משיר חומר שמתנהג ופעיל כמו האסטרוגנים. שחוקרים יותר לעומק את הנושא מסתבר שחומרים אלה מגיעים בסבירות גבוהה מחומר ניקיון סינטטי מקווי מילוי המים המינראליים ותהליך הפיקוק היישר מהמפעל.
 
השאלה הנשאלת......למה זה מעניין אותי?
 
התשובה : כי יכול להיות שאת/ה ובני משפחתך נחשפים לסיכון מיותר!
 
אם גופנו החכם אינו מבדיל בין החומר המופרש מבקבוק המים לבין אסטרוגן טבעי אז אנחנו בבעיה! מחקרים מראים שבעת ההיריון אותה נגישות לחומרים אלה משפיעה על העובר בכך שהיא מקרבת את המרחק בין הפין לפי הטבעת אצל הילוד ובכך נפגמת הגבריות בעתיד.
 
לעומת זאת אצל תינוקות בנות גילו תחילת מחזור בגיל מוקדם מהממוצע ,האם זה טוב?
 
נכון להיום התשובה הנכונה היא פשוט שזה לא מה שהטבע רוצה מאז בריאת האדם! אני מניח שמחקר בנושא ימצא בעיה גם בתופעה זו!
 
כדי לנעול את המסקנות החליטו להשתמש בחלזונות מים מסוג "פוטמורפיגוס אנטיפודארום", שהם למעשה חלזונות החיים במים מתוקים, בכדי לבדוק את קצב ההתרבות יחסית לסביבה הטבעית. הבדיקה נערכה בבקבוקי פלסטיק ובבקבוקי זכוכית!
 
התוצאות הראו חד משמעית שבבקבוקי הפלסטיק שיירי הפלסטיק מתנהגים כאסטרוגן לכל דבר מכאן שקצב גידול החלזונות במי פלסטיק (העשירים בהורמונים) היו גבוהים באופן נחרץ!
 
למותר לציין שבדיקות שיירי חומר ניקוי סינטטי בצנרת או בשטיפת הבקבוקים לא נערכה באף חברה ישראלית! 
למה?
צריך לשאול את משרד הבריאות ואת חברות המים המינראליים!!
 
לדעתי האישית! הבדיקות כנראה בוצעו אך לא פורסמו משום מה.

 
אם הגרמנים ה"יקים" בדקו וקבלו תוצאות גרועות, אז מה מצב המים המינראליים בארץ? אולי בעקבות מאמר זה כמו עוד מאמרים רפואיים שנכתבו גם ע"י מומחים ישראלים ידועי שם, משרד הבריאות ו/או חברות המים המינראליים ירימו את הכפפה ויוכיחו שאנו טובים מהגרמנים לא רק בזכות "כיפת ברזל" אלא גם בזכות המים המינראליים שלנו! וגם בזכות "משרד הבריאות" בשל האכפתיות לבריאות הציבור!

* מבוסס עפ"י מחקרים

1. Environ Sci Pollut Res Int. 2009 May;16(3):278-86. Epub 2009 Mar 10.Endocrine disruptors in bottled mineral water: total estrogenic burden and migration from plastic bottles. Wagner M, Oehlmann J.

2. Swan SH, Main KM,  (2005) Decrease in anogenital distance among male infants with prenatal phthalate exposure. Environ Health Perspect 113:1056–1061

3. Colón I, Caro D,  (2000) Identification of phthalate esters in the serum of young Puerto Rican girls with premature breast development. Environ Health Perspect 108:895–900


מים מינרליים

1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס