הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האות ט’

טמפרטורות
טמפרטורת מים מושפעת בעיקר מהחום הסביבתי.טמפרטורה של מי תהום שווה בדרך כלל לטמפרטורת האוויר השנתי הממוצע וטמפרטורת מים עיליים ,שווה בדרך כלל לטמפרטורת אוויר החודשי הממוצע. לטמפרטורה השפעה גדולה על ריכוזי הגזים במים ועל מטרד של בטעם ובריח,בפעילויות הביולוגיות והכימיות וכד’.טמפרטורת מים חריגה מצביעה על זיהום משופכין ביתיי ו/או תעשייתי כדוגמת תחנות כוח וכד’, ו/או ממקור מים שמגיע מעומקי האדמה.
חשיבותה של טמפרטורת המים :
טמפרטורת המים חשובה מאוד לתהליכי טיפול במים למשל:
· החומרים הכימיים אשר משתמשים בם לתהליך טיפול המים מתמוססים בקלות בתוך מים חמים מאשר במים קרים.
· המים החמים מעודדים את ההתפתחות האורגניזמים.
· ריכוזי רוויה של חמצן יורדים בעלית טמפרטורה המים.
· בעניי הצרכן המים הקרים עדיפים יותר היות והם טעימים יותר.
באגמים ובמאגרים,טמפרטורה נשלטת על ידי ההיפוכים העונתיים.טמפרטורה שמשתנה בגופי המים עם העומק. בדרך כלל המים הקרים כבדים יותר בתחתית,והמים החמים קלים יותר בשכבות העליונות. בארץ בעיקר בסתיו,מים על פני השטח מתקררים יותר ולכן כבדים יותר,ובעזרת הרוח מתבצעת באגם ו/או במאגר תופעת “היפוך-שכבות”. מים שעולים מהשכבות התחתונות מכילים משקעים וכך מגיעים לפני השטח משקעים שגורמים לריחות לא טובים למשך מספר ימים ואף עלולים לגרום למחסור בחמצן המוביל לתמותת הדגים.
טעמים
למעשה קיימים 4 טעמים: החמוץ, המתוק,המלוח והמר. כל טעם אחר הוא למעשה שילובים של טעם וריח. מכשיר הטעימה הטוב ביותר הנו לשון האדם שרגישה למס’ רב של חומרים , ואינה יודעת להבחין ביניהם. הטעמים נמדדים על ידי מודדים שהוכשרו לכך (במכון התקנים הישראלי משל) הגורמים הנפוצים לטעמי מים:
· חומר אורגני כדוגמת הפנול.
· מלח מומס אנאורגני כדוגמת הנחושת,הברזל,הזרחן,הנתרן,האבץ,הכלורידים,הסולפאטים ועוד. לדוגמא: ריכוז של ברזל העולה על 0.4-0.2 מ”ג\ל כבר מרגישים טעם מר שבמים.
· חומר לוואי מחיטוי כדוגמת כלורופנול
· החומר האורגני שהתפרק.
· חיידק ששמו Actinomycetes מצוי בריכוז גבוהה במים טבעיים, המפרישים ריח ואף נותנים למים טעם מריר, אבל זאת לא מהווה בעיה בריאותית.
· האצות.

טריאלומטאן Three Halo Methane –-TOTAL
שבחלקם רעילים מאוד ובחלקם עונים על ההגדרה “חשוד כמסרטן לבני אדם”.התקן המרבי במי השתייה הנו 100 מיקרוגרם/ליטר,הנוכחות מזהמת את הסביבה ואת מי התהום.
הפתרון : שימוש במרכיב חיטוי אחר כמי חמצן, כאוזון, בקרינת אור אולטרא סגולי ובקרינה מייננת, שאינם מייצרים תוצר לוואי אבל כרגיל קיימת בעיית עלות.
סינון חומרים אורגניים לפני הטיפול בכלור: אפשרות נוספת להפחית את רמות תוצר לוואי של הכלור. מתקנים ישנם במערכות מי שתייה של המים המגיעים מהכנרת, וגם נבנים מתקני סינון מי-מעיינות.
קיימת אפשרות לסינון במסנני חול לפני הכניסה של המים ומוסיפים למים חומר שמלכד חומרים מרחפים, וכך נלכדים חומרים אלה במסנן,הדרך היעילה ובזולה הנה השימוש ב”אלום” כלומר מלחי אלומיניום.

סגירת תפריט
×

עגלת קניות