מחדל: מדינת ישראל מעודדת מגה פיגוע במי השתייה בישראל

תוצאת תמונה עבור מגה פיגוע

                                                                                      האם מדינת ישראל מעודדת מגה פיגוע במי השתייה בישראל ?!

הסכנה : למרות שקשה, בואו נתעלם ולו לרגע מנגיף הקורונה, ונלמד איך שהמונים עלולים לאבד את חייהם בשל חשיפת אופן בדיקת מי השתייה של מדינת ישראל, ולראייה, עפ”י כתבת ידיעות אחרונות
מי השתייה שסופקו למיליוני אזרחים במדינת ישראל  לא נבדקו במשך 18 חודשים.

מסתבר שמשרד האנרגיה והעומד בראשה, מספקים מידע מסווג בו נאמר שמי השתייה בישראל כלל אינם נבדקים ובמיוחד ב-18 החודשים האחרונים ומכאן שהציבור נחשף לשתיית מים מזוהמים.

ואם מידע זה אכן נכון, ניתן להסיק שכל מי שרוצה לבצע במדינת ישראל מגה-פגוע ( ויש הרבה כאלה), כל שעליו לעשות זה לזהם את מוצאי המים של מתקני ההתפלה בישראל, במזהם קטלני כדוגמת “ציאניד” . (וזאת תהיה הפעם השנייה בהיסטוריה של העם היהודי שהציאניד מכה בו)

יתרה מכך, המדינה אף עוזרת ומתירה לרשות הפלשתינית לקנות ציאניד עפ”י “נהלי יבוא לרש”פ”
באופן חופשי ישירות ממדינת ישראל  (עמוד 13 סעיף 10 ו-11) או לחלופין ניתן לקנות במדינת ישראל, באין מפריע עד 4 ק”ג של ציאניד ללא הצגת רישיון ובאופן חופשי לצורכי תעשיית התכשיטנות.

מכאן שלא צריך צורר כמו היטלר ובטח לא רמזים מספרו “מיין קמף” כדי לחסל כמות בלתי נתפסת של יהודים,  וכל זאת בשל  האנשים שמונו ע”י המדינה ונבחרו על ידינו האזרחים, בכדי לשמור עלינו ועל משחפתינו.

הידיעה נחשפה בכתבה תמימה בעיתון ידיעות בתאריך 21.8.19  ובה ניסו להסביר ששר האנרגיה דואג לנו, ובפועל הוא נוטע רעיונות פשוטים לכאורה, לגבי הדרך לפגע בנו.

להלן מבנה המאמר, שעל פניו הולכנו שולל ע”י הכתב ומשרד האנרגיה:

מדינת ישראל הנה המדינה המובילה בתחום ההתפלה, קרוב ל- 100% ממי השתייה בארץ מותפלים, טכנולוגיית ההתפלה פשוטה ומושגת, אך במימוש הטכנולוגיה מדינת ישראל שולטת ביד רמה.
כדאי שנדע להפריד בין תכנון תהליך ההתפלה, ביצוע מכון ההתפלה והמשקיע.
מכאן שעקב אכילס של שיטת ההתפלה נעוצה במשקיעים הרואים במכון התפלה כעסק לכל דבר ועניין, וכשמדובר בעסקים מדברים על רווחיות!
וכשמדובר על רווחיות מדברים בעיקר על חסכון, כלומר מנקודת ראות של המשקיעים :

  • אם מספקים את אותה כמות מים וחוסכים בעלויות- מרוויחים יותר כסף
  • אם  חוסכים בכוח אדם איכותי שהוא יקר –  מרוויחים יותר כסף
  • אם מתחזקים בחסכון ניכר את הציוד – מרוויחים כסף
  • אם המדינה תופסת אותנו ואנו לא נקנסים-  מרוויחים כסף
  • אם בריאות הציבור לא עולה לנו כסף- מרוויחים כסף
  • אם קיים “קשר שתיקה” בין גופי הממשלה –  מרוויחים כסף

 

הבעיה שעל פניו לא ניתן לחסוך, היות וקיימת חובת דיווח למשרד האנרגיה.
אבל אם בכסף עסקינן וגם בפוליטיקה וגם במשרדי ממשלה- אז קיים פתרון ולא תמיד יצירתי!
אתם שואלים מה הפתרון? מאוד פשוט, הבנו שהמשקיעים חוסכים בתהליכים ומכאן שמרוויחים מיליוני שקלים, ורק אם כמות גדולה של אזרחים מתלוננים, אז פתאום משרד האנרגיה, ובראשם שר האנרגיה מורה לבדוק את המים, ומוצא “פתאום” שהמים לא תקינים!

מכאן שעל פניו משרד האנרגיה לא ידע , וכשהוא “יודע” (את מה שכל הזמן הוא יודע בזמן אמת ע”י כל העוסקים בעניין ובעיקר בדיקות משרד הבריאות בשמונה עשר החודשים האחרונים וב-50 שנים האחרונות) הוא הופך את העולם, למה? כדי לצבור ” אייטם פוליטי” , ופתאום, משרד האנרגיה מאיים על פורעי החוק, והכל חוזר חלילה!
האם משרדי הממשלה נפגעים- לא
האם העסקנים נפגעים- גם לא
אז מי נפגע? הבריאות של האזרח וקופת המדינה!
ומי מרוויח? העסקנים ומשרדי והפוליטיקאים.

הרי משרד הבריאות בודק בזמן אמת את כל המים המסופקים ע”י מכוני ההתפלה , אז איך זה שמשרד האנרגיה לא ידע?

פקחי משרד האנרגיה יודעים היטב שביקורות עושים במפתיע כדי שיצרני המים לא יזייפו את התוצאות, שהרי רק בקורת פתע מניבה תוצאות אמיתיות, ובדיקות רציפות של 24/7 מניבות תוצאות הכי אמתיות.
וכאמור, פתאום משרד האנרגיה נחלץ לטובת האזרח/הבוחר וזאת לאחר שהגיעו מים עד נפש ורק אז בודק את המים וכביכול מוצא שהאזרחים צודקים, אז מי טועה? המכון שמייצר את המים, או שמא משרד האנרגיה שאחראי על המים המסופקים לאזרחים וגרוע מכך יודע מה איכות המים לפני הבדיקה .

ואז שר האנרגיה מכריז: “תרבות ישראבלוף” , ואני שואל מר השר, שכחת שאתה שותף ראשי בתרבות הזאת?
איך יכול להיות שבמשך 18 חודשים חיים בטעות קיימת ומצטברת,  ורק תלונות האזרחים גרמו לך לבדוק זאת?
איך יכול להיות שנתת יד במשך 18 חודשים לאספקת מים הפוגעים בבריאות האזרחים, על פי הגדרת המשרד לאיכות הסביבה?
מדוע משרד הבריאות דיווח/לא דיווח עוד ביום הראשון על חריגות בכלורידים?
אם משרד הבריאות לא דיווח , תפנה למשרד הבריאות!
ואם ספקי המים שגם מבצעים בדיקות מים, לא דיווחו את התוצאות, תפנו אליהם!
הרי ידוע שעודף כלורידים מוגדר כמחדל בריאותי, ונובע ממי הים המלוחים שלא סיימו את תהליך ההתפלה !
התקן הישראלי המוגזם מסיבות לא הגיוניות, מתיר מקסימום של 400 מג”ל שזה ממש מוגזם. ( עמוד 26)
, לעומת זאת המשרד לאיכות הסביבה מודיע שכבר ברמות של 250 מג”ל קיימת פגיעה בטעם המים, אבל במים המותפלים גילו 1600 מג”ל ומעלה גבוהה ב-600% ויותר, ולמה מחייבים תקן של 400 מג”ל ולא 200 מג”ל ?  היות וקיימת פגיעה בבריאות האזרחים השותים בעקבות כך  פחות מים.

השאלה הרלוונטית ביותר היא:
אם היזמים ( עפ”י הדווח) הרוויחו במהלך זה כ-12,000,000 ₪ שהם לא שלהם, מה עתידו של כסף זה?
ואני טוען, אם דווחו על 12,000,000  אז הסכום האמתי גדול בהרבה!
ומכאן שיש לי רעיון חינוכי !
בכסף הגנוב הזה שפגע בבריאות האזרחים, יש להכין תשתית לשתילת מגנזיום למי השתייה ובכך להבריא את האזרחים ולחסוך להם 50% סיכוי לאוטם שריר הלב, ו-300 מחלות עצבים לילדים, וזאת עפ”י הגדרת משרד הבריאות לחוסר במגנזיום במי השתייה.

אז התכנית היא כזאת, נניח ש-12,000,000 ₪ כבר יש, ואם המשקיעים רוצים להמשיך להחזיק במתקני ההתפלה, עליהם בנוסף למה שגנבו לשלם קנס “דמי שתיקה” ועוד סכום של דמי השתתפות במכרז השישי בסורק, ובכך מי שרוצה לגלגל מיליארדי ₪ יממן מתקן להכנסת מגנזיום למי השתייה וישיבו בריאות לבתי האזרחים.

וכדי להבין שלא ניתן לפספס במשך 18 חודשים מים מסוכנים לשתיית אדם להלן מגע בחקר האמת!
להלן רשימת משרדי הממשלה העוסקים במים:

* משרד הבריאות אחראי על תקנים תברואתיים, ובעל סמכות לסגור את בארות המים הטבעיים והמותפלים, ומאגרי מים שאינם עומדים בתקן.
*המשרד לאיכות הסביבה שאחראי ישירות על המים המותפלים, מכוני ההתפלה ושמורות הטבע  כמו גם שמירה על מאגרי המים מזיהום
*משרד התשתיות הלאומיות (האנרגיה והמים) שאחראי על חברת מקורות, נציבות המים ומועצת המים.
*משרד הפנים שאחראי על תכנון מערכות המים ברשויות המקומיות.
*משרד האוצר שאחראי על תקצוב התכניות למשק המים.
*משרד החקלאות שאחראי על הקצאת המים לחקלאות ועל קביעת מדיניות כללית לאזורי חקלאות.
*משרדי החוץ והביטחון שאחראים על התהליכים המדיניים וסכסוכי המים מול סוריה וירדן לדוגמה.
* ספקי המים שאחראים על אספקת המים לצרכן הסופי ובדיקת המים באופן רציף וסדיר.

ספקי המים בארץ מאוד כלכליים ורווחיים, על כן משרדים אלה מחרפים את נפשם בכדי לא לאבד את הזכות/מתנה שקבלו , ומכאן שנושא העמידה בתקנים ובהסכמים מהווים את עיקר לחמם.
משרד הבריאות בודק את איכות המים בכל נקודה בארץ, ובנוסף ספק המים האזורי בודק בקפידה את המים אותם הוא מספק.
במידה והתגלה כשל, הווה אומר שהמים חורגים מתקנון בריאות העם

חייב ספק המים שהוא “שומר הסף” לדווח על כך ל-1) משרד הבריאות 2) לצרכנים.
ברור לנו שמשרד הבריאות יודע על חריגות מתוך בדיקות מקבילות שהוא עורך, לעומת זאת האזרח לא יודע מאומה בדבר איכות המים אותה הוא שותה.
היות ולאזרח אין מעבדות מים לבדיקת איכות המים, האזרח מפעיל את חושיו למתן מסקנה בדבר איכות המים המתקבלת, על פי ששת חושיו ראיה, טעם וריח.
להלן החושים שאזרחי מדינת ישראל פתחו לגילוי מפגע תברואתי במים :

  1. חוש הטעם
  2. חוש הראייה
  3. חוש כאבי הבטן
  4. חוש ההתייבשות הנובע מחוסר שתייה
  5. חוש החוסר אמון ברשויות
  6. חוש השלמתי ולא קבלתי תמורה
  7. חוש ה”הבטיחו בבחירות” ולא מקיימים
  8. חוש ה”אכלו לי שתו לי” עם בעיה חמורה ב”שתו לי” בעקבות איכות המים 

בעקבות חושים אלה פונים אזרחים לאחראים על נושא מי השתייה המותפלים, שהוא משרד האנרגיה
וכשמשרד האנרגיה מקבל הרבה פניות, ורגע לפני פנייה לתקשורת נערכת בדיקה.
שהרי פשוט יותר לבדוק את בדיקות ספק המים באזור התלונות
ופשוט עוד יותר לבדוק את בדיקות משרד הבריאות
והשאלה היחידה שמחרידה הנה:
למה עברו 18 חודשים עד שגילו את האיכות המסוכנת של המים ?
למה נתנו לכל כך הרבה אזרחים להיפגע ?

אם רוצים באמת לדעת מה איכות המים המסופקת ע”י מכוני ההתפלה, המדינה חייבת לבדוק את המים בזמן אמת בנקודת יציאת המים ממכון ההתפלה, זה לא עולה יותר אבל זה מאוד בעייתי היות ואי אפשר לרמות, מכאן שהאינטרסים של מכוני ההתפלה ומשרדי הממשלה עלולים להיפגע.

מעניין שעיתון ידיעות אחרונות תקף את הנושא במדור “ממון” בתאריך 21.8.19

קיים סיקור נרחב לגבי נושא מכוני ההתפלה, ולטעמי הכתב מר ליאור גוטמן בלע את הפיתיון
שטמנו לו משרדי הממשלה, כשהאשים רק את מכוני ההתפלה, לטעמי תפקיד מכוני ההתפלה הוא לספק לנו מים ולטעמם של מכוני ההתפלה במקסימום רווח כספי.
אסור לסמוך על החתול בשמירת השמנת, קיימים כאן ניגודי אינטרסים בין הרצון של היזמים למקסם את הרווחים לבין האזרחים שרוצים מים איכותיים, ולפחות שאינם מזיקים לבריאות.
מתוך עיון בכל הגופים המעורבים בנושא המים המותפלים, מבינים ששום דבר בריא לא יכול לצאת מזה, על כן יש להתקין מכשירי מדידה בזרימה רציפה בסמוך ליציאת המים ממכון ההתפלה , ולתעד את כל המים היוצאים לכיוון האזרחים בזמן אמת, כך שניתן יהיה לדעת ולתעד את איכויות המים המועברת לאזרחים בכל נקודת זמן.
האם המדינה מכירה את הפתרון הפשוט הזה?
ודאי שמכירה, שהרי זה בדיוק מה שעושים ב”מאגר אשכול” במשך עשרות שנים, אז למה עד היום לא מיישמים שיטות פשוטות להבטחת מים בריאים לציבור.
ברור לנו שהמים אמורים להיבדק בכל נקודה בארץ בזמן אמת, שהרי בודקים רעלים בכדי למנוע פיגוע
אז איך יש למי מהממשלה לטעון ש-18 חודשים איכות המים לא נבדקה?
האם אתם מוסרים מידע רגיש לאויבנו, בדבר האפשרות לבצע מגה פגוע במים?
האם אנחנו אמורים לדאוג?
והשאלה הפשוטה יותר:
האם אחד מ”ספקי המים” מאנשי “משרד הבריאות” מאנשי ” איכות הסביבה” מאנשי “משרד האנרגיה” מאנשי ” משרד הפנים אגף תכנון המים” ועוד, לא שותים ו/או מתקלחים במים בארץ?
עושה רושם שהעם והרשויות לא גרים באותה המדינה?
אם אתה עובד מדינה ואזרח כמונו, וגר במדינת ישראל, “ולא תיקח את העבודה הביתה” אבל אתה חייב לקחת את הבית לעבודה!
חובה עליך לשמור על בריאות המשפחה שלך, וגם על בריאות העם שלך!

ואני שואל
מתי יגיע היום בו האזרח יידע באמת מה הוא שותה
גוף האדם אינו פח אשפה של מחדלים פוליטיים
ועד שמישהו יתעורר, קנו לוטוס כי אסור לכם לחשוף את הגוף שלכם למים שכאלה.
הערה: כולי תקוה שהמים המוזרמים אצלנו בברזים נבדקים ומקווה שהסיכוי למגה פגוע שואף לאפס
מה שלא ברור לי הם הספינים הפוליטיים על גבם של אזרחי המדינה.

רוצים לישון בשקט- קנו לוטוס

סגירת תפריט
×

עגלת קניות