מי שתייה בבניינים רבי קומות- מסוכנים לשתייה

 

 

 

האם מי השתייה  בבניינים אלה, עלולים להוות סכנה בריאותית, ובמיוחד מול הקורונה שזהו האיום החדש ?

התשובה היא שלעולם לא נדע, משרד הבריאות אינו אחראי ישירות על המים ברבי קומות

אבל בהחלט קובע: על פי תקנה מס’ 1525 בהנחיות משרד הבריאות של מכון התקנים הישראלי, חובה לחטא את מאגרי המים בבניינים משותפים אחת לשנה.

אבל, מי בודק אם בוצע חיטוי? מי בודק את איכות החיטוי ? מי בודק במיון בבתי החולים אם סיבת האשפוז נובעת מכשל במי השתייה ? מי בודק אם סיבת ההתפרצות של מחלות קרצינוגניות ואם הן נגרמו משתיית מים ו/או רחצה במי שתייה? מי בודק אם קיימים ווירוסים כדוגמת הקורונה ?

התשובה לארבע השאלות זהה : אף אחד לא בודק !

בואו נכיר תחילה מושגים בתחום המים ואת מסלול המים , מספק המים עד אלינו הביתה.

לאיכות והרכב המים אצלנו בבית קיימת הגדרה מדויקת ב”תקנון בריאות העם” כך שאנו יודעים מה כביכול בריא ומומלץ לשתות, אך אין אנו יודעים בפועל, מה אנו שותים, ובהמשך נבין גם למה.

משרד הבריאות משנה את “תקנון בריאות העם” עפ”י צרכים פוליטיים ולאו דווקא צרכים רפואיים, דוגמא טובה לכך היא הורדת ערכי המגנזיום מערך הכרחי של  50 מג”ל בתקנון הקודם לערך

של 0 מג”ל בתקנון הנוכחי שברור לכל אנשי הרפואה שאלה מים הפוגעים בבריאות, והסיבה היא שבמים מותפלים אין כלל ערכי מגנזיום הכרחיים לבריאות על כן “דאגו” להוריד את ערכי המגנזיום לאפס בכדי שהמים המותפלים יהיו חוקיים, או נכון יותר

כופפו את החוק רק לאחר ביצוע העבירה בפועל, ולתפארת מדינת ישראל !

דבר נוסף, קיימים ערכים מאוד חשובים בתקנון בריאות העם, שאינם נבדקים ע”י ספקי המים, לדוגמא “ארסן” שמהווה חומר מסרטן המגיע אלינו ישירות מריסוסי השדות שמעל האקוויפרים, ואנו כבר יודעים שקיימים ערכים מדאיגים במים, שמשום מה אינם מדאיגים את משרד הבריאות.

מכאן אנו למדים שאם אנו רוצים לשמור על בריאותינו , לא נותר לנו אלא לסמוך רק על עצמינו.

ומתוך הנחה זאת נמשיך ונאמר שאנו מקבלים את המים מספק המים לשעון המים הראשי של הבניין , כך שאחריות המדינה למי השתייה שלנו הנה עד מד המים הראשי ומעבר לשעון מים זה, האחריות חלה עלינו, אם אנו מתגוררים בבית פרטי או בנין קטן ללא בריכות ו/או מכלי איגום אז זה יתרון עצום, היות ותחום אחריות הרשויות מגיע לפאתי הבית שלנו, ומכאן

  • גרים בבניין רב קומות? דעו לכם שהמדינה לא אחראית על המים בביתכם אלא אתם בלבד!

הבעיה מתחילה ברבי הקומות, שהרי כמות המים ולחץ המים אינם מספיקים לכל קבוצת הדיירים  בשעות הבוקר, הערב  ובעיקר בשישי אחה”צ שאלו הם השעות הקריטיות לצריכת מים בבתים.

לצורך כך דאגו למאגרי איגום שבם ניתן להשתמש בזמני אמת אלה.

ומכאן, המים מגיעים לשעון המים הראשי, ומשם לברכת איגום תחתונה

הממוקמת במרתף בליווי של משאבות מים שתפקידן לספק מים ישירות לדירות בגובה של עד

כ-75% מגובה הבניין, וגם למילוי מיכל מים הממוקם על גג הבניין ומשמש גם כמיכל חירום וגם לספק מים לחלק העליון של הבניין בגרביטציה  עם או בלי משאבה להגברת לחץ.

ומכאן יצרנו שתי בעיות מרכזיות, האחת שאנו אחראים לאיכות המים המתקבלת ולא ספק המים ו/או משרד הבריאות, והבעיה השנייה היא שאת הטיפול במכלים מבצעות חברות פרטיות המורשות ע”י משרד הבריאות, ולא תמיד אכן מבצעים את העבודה.

למן הסתם למאגרי מים קיימת נטייה טבעית להזדהם, החל מחלודה של סולם הברזל הטבול בתוכו, יונים מתות שבלולים עם או בלי קונכייה, תיקנים, לטאות, אבק ועוד

למרות שקיימת הנחיה קפדנית של משרד הבריאות בדבר חיטוי אחת לשנה, לא תמיד ועד הבית מבצע משימה חשובה זאת, שלל התירוצים החל מ: אין לי תקציב השנה,  או יש לי פילטר בכניסה לבניין , והסיבה העיקרית הנה חוסר ידיעת ועד הבית בדבר הימצאותם של מאגרי מים, ובטח לא על הצורך לטפל בהם תמורת תשלום, וועדי בתים מתחלפים היות ותפקיד זה הנו על בסיס התנדבותי כך שנושא החפיפה לא קיים. כמובן שאתה וועד טוב אם הכניסה והגינה יהיו מטופחים, היות וגינה רואים ואת מכלי המים לא.

דוגמא טובה קוראת במדינת ישראל שבה לשכת הבריאות המחוזית של ת”א ערכה בדיקה באזור המרכז, ובבדיקה זאת נוכחנו לדעת שמאוד מסוכן לחיות בבניינים רבי קומות באזור המרכז בשל הזנחת הטיפול במאגרי המים.

יתרה מכך, גם כשאנו מטפלים במים של עצמנו ע”י חברה חיצונית אנחנו לא יודעים באמת האם הטיפול התבצע כהלכה, או קבלנו טיפול פיקטיבי  ולקוי, וגרוע מכך אין אנו יודעים בוודאות, אם קבלנו בכלל טיפול.

לצורך כך קמו חברות אחזקה שמטפלות בבניין ובאחזקה, והן אחראיות גם על חיטוי המכלים, אבל

לא אחת נתקלנו במקרים שלמרות שהאחריות חלה על חברה אחזקה חיצונית עתירת ניסיון,

חברות ניקוי המכלים אינן מבצעות כלל הכלרה , כך שהמים נמצאו פסולים לשתיית אדם מספר ימים  לאחר ה” כביכול” טיפול במכלים.

עם המסקנה המידית של בוא נגור בווילה והמדינה תהיה אחראית עלינו, אני מסכים

אך עם המסקנה של …” לא מעניין, אני שותה מים מינרלים..” אני לא מסכים.

היות ורוב המים המינרלים בארץ מכילים אסטרוגן המודלף מהבקבוק ומזיק לבריאות , כולם מכילים רמות גבוהות של חיידקים ובעיקר מכילים רמות של סיבי פלסטיק הדולפים מהבקבוק             (Plastic micro fibers), כך שעיקר הבעיה אינה שתייה של 1 ליטר ביום, אלה נטילת מקלחת של 50 ליטר ביום, ואני עם כל ניסיוני לא מכיר דרך להתקלח במים מינרלים, כך שמיים המכילים רעלים כדוגמת עופרת וארסן נכנסות דרך נקבוביות העור בכל שטח הגוף..

בעיה נוספת קיימת בחשיפת המים בברכה התחתונה ,  וחשיפת מיכל האיגום על הגג לאוויר, היות וחייבים להשאיר פתח לאוויר לצורך הגרביטציה ( 1 אטמוס’ + 1 אטמוס’ על כל 10 מטר ירידה)

שבד”כ מוצאים בו מקקים, יונים מתות, לטאות, חלזונות עם או בלי השריון, עכברים ועוד מיני טפילים, המגיעים בעקבות  הריקבון כדוגמת תולעים ועוד מיני חיידקים.

איבוד הכלור בברכה התחתונה ובמיכל האיגום בגג הוא בעצם איבוד החיילים שאמורים להגן על המים מצימוח מיקרוביאלי, היות והכלור מתנדף, אמנם ניתן לקשור את הכלור עם אמוניאק ואף עושים זאת למרות הבעיות הבריאותיות הנלוות , ועדיין הכלור מאבד מכושר ההגנה שלו.

בעיות נוספות נעוצות בעובדה שהפעלת המשאבות גורמות ללחצים גבוהים ולא תקניים בבתים שבד”כ מתגלים עם הזמן.

לחץ מים גבוהה הוא כמו לחץ דם גבוהה, הגוף ימשיך לתפקד ללא פיצוצים עד לקריסת מערכות ולהתקף לב, ואז ספקי הצנרת יוכיחו שהצנרת לא עבדה בלחץ הנכון, ואנשי האחזקה יורידו את לחצי המים לפני הגעת השמאים, ואז אנחנו כדיירים צריכים ” להרים בלטות” בכל הבית להוצאת הצנרת הישנה וחציבות להטמנת צנרת חדשה, כך שאם אתם מבוטחים יצאתם בזול, אך בכל מקרה אף אחד לא יפצה את אבדן ימי העבודה, הסיוט בלהיות בביית בעת השיפוץ או את זמן הבילוי הלא מתוכנן, הכולל לינה וארוחת בוקר  אצל החמה.

אחת הבעיות הקריטיות הן ימי שישי, שזהו יום שכולם מתקלחים בבת אחת, ואז כל המשאבות דוחפות מים בספיקה מקסימלית לכל הבניין, ומספיק ששני דיירים יסגרו את המים בבת אחת

לחץ המים יישאר זהה, עד שמדי הלחץ יבחינו בשינוי, ישלחו פקודה לסגירת אחת המשאבות

זה פרק מספיק ארוך ליצירת נזקי צנרת.

אנשים חכמים למדו להתקין “מפחת לחץ”  כדי למנוע לחץ גבוהה בתוך הבית בלי שום קשר ללחץ שקיים מחוץ לבית, אבל כשקיימת עליית לחץ באפס זמן, מפחת הלחץ יוריד את הלחץ רק לאחר כניסת הלחץ הגבוהה הביתה ! כך שהנזק כבר קרה.

עד כה דברנו בעיקר על האיכות המיקרוביאלית של המים, ועתה נדבר על האיכות הכימית של המים.

גם אם הצנרת המובילה מים לביתכם תקנית, אין זה אומר  דבר או חצי דבר על  חומרים המופרשים אל תוך המים הזורמים, מה שגם לא ניתן לומר על בריכות האיגום, משאבות, מחברים, חומרי איטום למניעת נזילות וכד’.

חייבים להפנים שבעוד שבבית פרטי המרחק הוא אפס בין שעון המים לצנרת הביתית , ברבי קומות קיימים מרחקים של עד מאות מטרים.

הרי הצנרת אל שעון הבניין באחריות המדינה והצנרת הביתית באחריות חברת צנרת  הפלסטיק או נחושת, לרוב צנרות אלה עומדת בכל תקן הקיים בעולם.

מכאן ש”עקב האכילס” הנה הצנרת המטיילת בתוך הבניין שמפתחת כושר ומסלול ארוך ללכידת כימיקלים במידה וקיימים.

לאחר קריאת מאמר זה מתעוררות מספר שאלות

  • מי בודק את איכות הקירות במגע עם המים, ובכללן בדיקות רדיוקליניות (רדיואקטיביות) ובעיקר במאגר התחתון ?
  • מדוע סולמות ברזל טבולים במכלי איגום הגורמים לחלודה ולפסילת מי השתייה, האם שמעתם על סולמות לברכות שחייה הבנויים מפלסטיק או נירוסטה ?
  • נדיפות הכלור הנה בעיה ידועה, מדוע משרד הבריאות מחייב רק פעם בשנה לבצע הכלרת מכלים, אם הכלור עלול להתנדף כל אימת שבא לו?
  • האם לא כדאי לחייב בניינים במד כלור רציף לבדיקת רמת הכלור 24/7 ?
  • התפרצות מיקרוביאלית לא מודיע מתי היא מגיעה, מכאן שלא ניתן לתחום בזמן את בדיקת איכות מי השתייה, האם לא כדאי לחייב בדיקות מים רציפות על ידי מוניטורים שישדרו נתונים וחריגות בזמן אמת לאדם האחראי, ברמת מתן אישור אכלוס לכל בניין ?
  • ואם באחראים על נושא המים בבית עסקינן, לא כדאי לחייבם לעבור קורס בסיסי בנושא המים בבניין, ולתגמל זאת בפיצוי כספי עבור השעות והידע ?
  • האם לא כדאי לסחרר את מי האיגום דרך תותחי UV בכדי להוריד את העומס המיקרוביאלי העלול לצמוח ?
  • מדוע משרדי בריאות לא מסבסדים מכשירים כדוגמת הלוטוס הנותן מענה מצוין לפתרון הבעיות?

 

תקנון בניינים משרד הבריאות לחץ/י כאן

 

                                                                                        צילומים של מאגרי מים לשתיית אדם ברבי קומות

                                                                                                זה נראה הזוי, אבל זה מה שמצוי

                                                                                                            דוגמא למאגר 1

 

 

                                                                                                              דוגמא למאגר 2

 

 

 

                                                                                                              דוגמא למאגר 3

 

 

                                                                                                              דוגמא למאגר 4

 

 

 

 

 

ואני שואל

מתי יגיע היום בו האזרח יידע בוודאות מה הוא שותה

גוף האדם אינו פח אשפה של מחדלים תכנוניים, ואזלת ידם ובעיקר כספם ( למעשה כספינו)

ועד שמישהו יתעורר, קנו לוטוס כי אסור לכם לחשוף את הגוף שלכם למים כאלה.

סגירת תפריט
×

עגלת קניות