tipatech - סכנת סיבי פלסטיק במי השתייה
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

סכנת סיבי פלסטיק במי השתייה

דף הבית >> מאמרים >> סכנת סיבי פלסטיק במי השתייה
  


                           

                               סכנת סיבי הפלסטיק 



                  
 
        ב- 83% בדיקות מים שנערכו לאחרונה נמצא כי מיליארדי אנשים בכל העולם שותים מי שתייה מזוהמים בחלקיקי פלסטיק !





         


 

  השאלה הנשאלת: אם אנו חיים על כוכב לכת עשיר כל כך בפלסטיק, אז איך זה משפיע  על הבריאות שלנו?
 
עשרות דגימות של מי ברז נלקחו ממדינות בכל העולם ונבדקו על ידי מדענים, התוצאות הן מדאיגות היות ו- 83% של דגימות המי שתייה 

מזוהמות בסיבי פלסטיק.
 
האם אנו חיים על כוכב לכת מפלסטיק ? ואיך זה משפיע על הבריאות שלנו?


בארה"ב היה שיעור הזיהום הגבוה ביותר, ב -94% מהבדיקות נתגלו סיבי פלסטיק שנמצאו במי ברז שנדגמו באתרים, ובכללם בנייני הקונגרס, כל בנייני המטה האמריקני להגנת הסביבה ומגדלי "טראמפ" שבעיר ניו יורק. בלבנון ובהודו נתגלו השיעורים הגבוהים ביותר של שיירי פלסטיק במי השתייה.
 
במדינות האירופאיות ובכללן אנגליה , גרמניה וצרפת, הזיהום היה ברמה הנמוכה ביותר "כביכול", למה "כביכול" היות ו-72% היא תוצאה הרסנית בפני עצמה.
ממוצע הסיבים שנמצאו ב- 500ml מים ,  נע בין 4.8 בארה"ב ל 1.9 באירופה.
 
הנתונים החדשים מצביעים על היקף זיהום מיקרופלסטי בכל מקום בעולם. בעבר התמקדו במידה רבה בזיהום הפלסטיק באוקיינוסים, דבר המצביע על כך שאנשים אוכלים מיקרופלסטיקה באמצעות מאכלי ים מזוהמים.
לדברי ד"ר שרי מייסון, מומחית מיקרופלסטית באוניברסיטה הממלכתית של מדינת ניו יורק בפרדוניה "יש לנו מספיק נתונים מהסתכלות על חיות בר, ועל ההשפעות שיש לנו על חיות הבר. "אם זה משפיע על חיות בר, אז זה בטח משפיע עלינו?"
באירלנד פורסם מחקר שמצא גם זיהום מיקרופלסטי  במספר דגימות של ברזי מים לשתייה .
ועל כן תוהים "אנחנו לא יודעים מה ההשפעה הבריאותית ובגלל זה אנחנו צריכים לעקוב אחר העיקרון המונח, ולהשקיע מאמצים באופן מידי, כדי שנוכל לגלות מה הסיכונים האמתיים ", כך אמרה ד"ר אן מארי מהמכון הטכנולוגי של גאלווי-מאיו, שערך את המחקר.
  
הסיכונים של זיהום פלסטיק הוא בזיהום הקבוע של הסביבה הטבעית!
 
קיימים שני חששות עיקריים: חלקיקי פלסטיק קטנים מאוד וכימיקלים או חיידקים פתוגנים שמיקרופלסטיקים יכולים לשאת ו/או להכיל. אם קיימים סיבים המהווים מקום מסתור וסוג של "הסיע"  זה אפשרי,   היות ואנו יודעים בוודאות שקיימים חלקיקים שאותם אנחנו לא יכולים למדוד," ולהלן הטענה  "ברגע שהם בטווח ננומטר הם באמת יכולים לחדור לתא וזה אומר שהם יכולים לחדור לאיברים, וזה יהיה מדאיג." ניתוח כדור הארץ תפס חלקיקים של יותר מ 2.5 מיקרון בגודל, 2,500 פעמים גדול יותר מאשר ננומטר.
 
המיקרופלסטיק יכול למשוך חיידקים כמו אלה הנמצאים בביוב, ואף כמה מחקרים הראו שיש יותר חיידקים פתוגנים (חיידקים מעוררי מחלות) מזיקים על סיבי המיקרופלסטיק, וכך אף נמצא  במורד הזרם של מתקני טיפול בשפכים.
 
 
מיקרופלסטיק יכול גם להכיל וגם לספוג כימיקלים רעילים, ומחקרים על חיות בר מראים שהם משתחררים בגוף. פרופ' ריצ'רד תומפסון, מאוניברסיטת פלימאות' בבריטניה, אמר: "התברר מוקדם מאוד שהפלסטיק ישחרר את הכימיקלים, וכי למעשה, התנאים במעיים יאפשרו שחרור מהיר למדי". המחקר הראה כי מיקרופלסטיקים נמצא בשליש הדגים שנתפסו בבריטניה.
 
 
היקף הזיהום המיקרופלסטי העולמי מתחיל להתבהר, כאשר מחקרים בגרמניה מוצאים סיבים ושברים בכל 24 מותגי הבירה שנבדקו, כמו גם בדבש ובסוכר. בפריז בשנת 2015, חוקרים גילו פתיתי מיקרופלסטיק הנמצאים באוויר, אשר הם העריכו 3-10 טונות של סיבים בעיר מדי שנה, וכי זה היה נוכח גם בבתים אצל האנשים שבעיר.
 
מחקר זה הוביל את פרנק קלי, פרופסור לבריאות סביבתית באוניברסיטת קינגס קולג 'בלונדון, להודיע ​​על חקירה פרלמנטרית בבריטניה ב -2016: "אם נשאף אותם, הם עלולים לספק כימיקלים לחלקים התחתונים של הריאות שלנו ואולי אפילו למחזור הדם שלנו. "לאחר שראה את הנתונים אמר  קלי גארדיאן כי המחקר נחוץ בדחיפות כדי לקבוע אם בליעת חלקיקי פלסטיק הוא אכן סיכון בריאותי.
במערכות המים הנוכחיות ובטיפול רגיל לא ניתן לקבל תוצאות בריאות היות ואינן מיועדות לרמת סינון שכזאת ובטח לא לכל במערכות המים הנוכחיות שהרי טיפול רגיל לא מסנן את כל רמת המיקרופלסטיק, אין מקום באמת שבו ניתן לומר זיהום של 100%, אך  במונחים של סיבים, הקוטר הוא 10 מיקרון, לכן זהו תחום נמוך ויוצא דופן מאוד לחפש וגם למצוא רמת סינון שכזו במערכות מי השתייה שלנו.
 
מים בבקבוק אינם מהווים חלופה חופשית למיקרופלסטיק  למי ברז. היות וגם במים הנמכרים בבקבוקים נמצאו במספר דגימות שאריות מוגזמות של מיקרופלסטיק, וזאת עפ"י בדיקות שנערכו בבקבוקי מים מסחריים שנבדקו בארה"ב עבור המחקר.
 
 
38 מיליון חתיכות של פסולת פלסטיק נמצא בדרום האוקיינוס ​​השקט שלא מאוכלס.
כמעט 300 מגה טון של פלסטיק מיוצר מדי שנה, שרק 20% ממוחזר או נשרף, כך שבסופו של דבר המיקרופלסטיק נפלט לאוויר ליבשה ולים. דו"חות מוכיחים ש- 8.3 מיליארד טון של פלסטיק הופק מאז 1950, כך שהחוקרים מסכימים ומזהירים כי פסולת פלסטיק הפכה למפגע ענק בכל מקום בסביבת העולם.
 
"אנחנו מחליקים יותר ויותר מערכות אקולוגיות בפלסטיק ואני מאוד מודאג שייתכן ויהיו כל מיני השפעות שליליות ולא רצויות, וכשנגלה רק פעם אחת מאוחר זה יהיה מאוחר מדי", אמר פרופ 'רולנד גייר מאוניברסיטת קליפורניה וסנטה ברברה, שהובילה את המחקר.
 
מהון אמרה כי ניתוחי מי הברז החדשים מעלים דגל אדום, אך נדרשת עבודה נוספת כדי לשכפל את התוצאות, למצוא את מקורות הזיהום ולהעריך את ההשפעות הבריאותיות האפשריות.
 
היא אמרה שהפלסטיקים שימושיים מאוד, אבל ניהול הפסולת חייב להיות משופר בצורה דרסטית: "אנחנו צריכים פלסטיק בחיינו, אבל אנחנו עושים את הנזק בעיקר על ידי השלכתם בדרכים מאוד לא זהירות".
 
מכיוון שאתה כלקוח קראת עד כאן אז...
... יש לנו שאלה קטנה לשאול. יותר אנשים קוראים ותומכים בדיווחים העצמאיים והחקירתיים שלנו יותר מאי פעם. ובניגוד לארגוני חדשות רבים, בחרנו גישה המאפשרת לנו לשמור על העיתונאות שלנו נגישה לכל, ללא קשר למקום מגוריהם או מה הם יכולים להרשות לעצמם.
 
אין מקום באמת שבו יכולים לומר   שאנו לוכדים את כל 100%, אך במונחים של סיבים, הקוטר הוא 10 מיקרון ! ולכן זה יהיה ממש יוצא דופן למצוא רמת סינון במערכות מי השתייה  "

 מה שלא ניתן לומר על הלוטוס היות והחוקרים לא הכירו את טיפה טק כשכתבו את המאמר.

 
                   
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס | סכנת סיבי פלסטיק במי השתייהסכנת טפילי מעיים במי השתייה