סקירה אנומלית המים לשימושים מקובלים

בטבע קיימים שלושה מצבי צבירה שמתנהגים באופן שווה למעט המים.
אנו יודעים שבמצב גזי המים מתנהגים ככלל החומרים וגם במצב הנוזלי אך בעוד
שכל חומר שבטבע מתכווץ בתהליך קיפאון,אך לעומת זאת המים מגדילים את הנפח בעת קפיאתם.  לתופעה הזו קוראים  “האנומליה של המים”.
בעקבות  התופעה תהליכי קפיאתם של אגמים ונהרות מתקיים מלמעלה למטה, לכן שכבתו הקפואה של הקרח שנוצר מבודד ואין כניסת אוויר לתוך המים שמתח לשכבת הקרח,
ועל כן חלה הקטנה בשיעור הקפיאה בעומקים ..גם רדודים!
על כן  בעצם אי הקפאת המים לכל עומקם נשמרת של האורגניזמים שחיים בתוך המים ובכך עוברים  חורף בעודם בחיים
אסור לנו לשכוח שמים אלה מכילים בנוסף מינראלים חיוניים לצרכי החיים כדוגמת קלציום ומגנזיום שגם משנים את הערכים של הטמפרטורות
בעת הקפיאה וההפשרה,כנכתב במאמרי האבנית באתר זה “נפלאות האבנית” אנו מבינים שאבנית יכולה להןפיע בשינוי הטמפרטורה לערכים גבוהים ואז רואים הפרדת הקלציום והמגנזיום בצורה של אבנית וגם בעת הקפיאה של המים בהם רואים קשקשי אבנית בקרח.
כמות מים הנדרשת לקיומו של האדם היא כ- 3.2 ליטרים על פי הצריכה:51% משתייה, 45% ממזון, והשאר מתקבל מנשימה!
חשוב לציין שהמים הזמינים לנו מכילים בנוסף מינראלים שחלקם שוקע בתצורות של אבנית וחלודה ובפי העם נזקי אבנית ונזקי חלודה
אבל! בריאותית אין ספק שעדיף מים עם מינראלים ולהבדיל מהדעה הרווחת בציבור עדיף מים שבסופו של תהליך כן יספקו לנו אבנית
למרות שמבחינתנו נקרא לזה נזקי אבנית.
שימושים המקובלים במים
בחקלאות – גידולי שדה החייבים להיות מועשרים בסידן ומגנזיום העלולים להפוך לאבנית,דגים החייבים ערכים של מגנזיום וקלציום שיכולים להפוך לאבנית בתנאים שנאמרו,בריכה לדגים שבהם חל תהליך גיבוש האבנית ,להלן הנתונים: 45% המים לצרכי השקיה חקלאית הספגת בגידולים  65% לטובת תהליך האידוי ו/או זרימתם של מי הנגר המועשרים במינראלים שעשויים להפוך לאבנית.
בתעשייה – חומרי גלם, צרכי קירור למכונות תעשייתיות ,שטיפות והמסות,בתחום זה יש להפטר מקלציום ומגנזיום כדי למנוע יכולת להתגבשות האבנית שמזיקה להליך תעשייתי.
שימוש לצרכי בתי מגורים – שתיית מים,בישולים,רחצות, כביסות,מדיח כלים שצריכתו פחותה משטיפות ידניות,שירותי הסעה של הפסולת החוצה מהבית,תחום הבייתי הנו התחום הגדול ביותר המשתמש במים ולמן הסתם פלח השוק שמאוד סובל מאבנית,חלודה,נזקי אבנית וכמובן נסיון נואש בסינון אבנית ו/או מניעת אבנית.
נופשים – שיוט, משחים וטיולים,כמובן שתחום זה אינו סובל מנקי אבנית ולא חשוב לו הערך הבריאותי של המים למעט זה שהמים יהיו צלולים.

רמת השימוש היום-יומית במים לנפש הנו נתון שונה לכל אזור והנה נגזרת של רמת הפיתוח בתחומים התעשייתיים והחקלאיים באזורים השונים על פני כדור הארץ.
בעולם המערבי כמו באירופה ובצפון אמריקה צריכות מים מגיעות לכמויות שיא של 600 ליטר יומי לאדם,כמו שגם קיימת צריכת מים מרובה לתעשייה,לטובת ייצור אנרגיה ולמטרות חקלאיות. אך במדינות שבעולם השלישי בהן תחום התעשייתי והחקלאי לא מפותח כדוגמת  מדינות במרכז אפריקה,מרכז אסיה ודרום אמריקה בהן השימוש במים נמוך ברמות של 140 ליטר לאדם/ליום.  רמות השימוש במים במדינות וגם רמות הצריכה האנרגטית הנה מדד מקובל לקביעת איכות החיים באותה מדינה,במקביל הפוטנציאל לייצור אבנית וחלודה מהווה מדד לאיכות המים גם לבתים וגם לתעשייה.
המומחים סבורים שכמות המים המינימאלית הנדרשת היום לאדם במדינות מפותחות ב 60 ליטר לאדם/ביום.
נכון להיום אנו יודעים שבהרבה מדינות במיוחד המדינות המתפתחות ובמדינות בעלות אוכלוסיה רבה כדוגמת סין והודו  אין בידן את היכולת לאספקת מים הנדרשת על פי תפיסתם של המומחים.
על כן במדינות אלה גיבוש האבנית,נזקי האבנית ועוד פרמטרים החשובים למדינות המערב לא רלוונטיות.

סגירת תפריט
×

עגלת קניות