סקירת האקוויפרים

אקוויפר מישור החוף 

משתלשל לו מקיסריה שבצפון עד לעזה שבדרום.  הגבול במערב הנו הים התיכון  ובמזרח משתרע  עד לפאתי ההרים.
בעל מבנה קלאסי של אבן חול ספוגית נתונים המאפשרים חילחול של מים בנקלה.
לצורך הבהרה,למרות החלחול המהיר (באופן יחסי) המהירות הכללית של זרימת האקוויפר היא מאוד נמוכה! לצורך ההבנה של מהירות הזרימה ניתן לומר שמים שהחלו את הדרך  עוד היום ישתכנו להם במפלס המי תהום בעוד 25 שנה.
יש גם יתרון בחלחול איטי! משך זמן תהליך הסינון,ככל שהמים עוברים דרך יותר שכבות סלעיות מסננות בתהליך החלחול  המים איכותיים יותר אפילו שהם כמויות גדולות של סידן ומגנזיום שלנו האזרחים מהווים בעיה ע”י יצור האבנית או נזקי אבנית חלודה ועוד.
כמות המים כלומר נפח המים הכלואים באקוויפר החוף הוא 25 מיליארד קוב/מים וממוצע מילוי מים חוזרים הנם 240 מיליון קוב/בשנה.המים המתוקים באקוויפר נמצאים בסוג של מגע עם מי ים מלוח באזור שנקרא “פן הביניים” כך שאין התערבבות בין מי ים למי אקוויפר נוכח הבדלי משקל סגולי בין  הסוגים השונים של המים, מי ים הנם מים כבדים ממים מתוקים ב- 1.03 והודות לצינור מי האקוויפר המייצר לחץ כלפי מטה.

אקוויפר גב ההר –

שרוע בתחתית שדרת הרי יהודה והשומרון  מנחל תנינים אשר בצפון ועד אזור פאתי באר שבע בדרום.
בשנות ה-90 כשאקוויפר היה מתמלא עד סופו  הוא היה מתפרץ במעיין הירקון ובנחל התנינים.
והיום, בעקבות “שאיבת היתר” המעיינות התרוקנו.  מבנה האקוויפר הנו מאבן גיר  שאינה נקבובית ובכך מאפשרת זרימת המים דרך הסדקים
השברים והתעלות שבתוך הסלע מה שמאפשר הוספת מגנזיום וקלציום שבריאים לגוף אבל כאמור מייצרים אבנית וגם נזקי אבנית.
נפח אקוויפר ההר הנו 30 מיליארד קו”ב, והקצב השנתי למילוי החוזר הנו 350 מליון קוב/ בשנה.הבעיה היא שהאקוויפר מאוד רגיש למזהמים היות והמים הניגרים אליו אינם עוברים תהליך סינון דרך נקבוביות הסלע,למעשה זורמים באופן ישיר למטה מבעד לסדקים.
סכנה חמורה במיוחד הם הדלקים, שפכים ממוצא של ביובים,תסחיפי פסולת וחומרים חקלאיים למטרות דישון כמו שפכי תעשייה למיניהם.

מי אקוויפר גב ההר שנחשבים לאיכותיים נותנים מענה של כ-1/5 מצריכת המים בישראל. בהסכמי ביניים שנחתמו בין ישראל ובין הפלסטינאים מכירה ישראל ברמה העקרונית בזכות מי הפלסטינאים באקוויפר הזה, אלא שהגדרת הכמות נשארה ללא מענה או סוג של תשובה
עד לפיתרון הקבע!ואז יקימו גוף שיבקר ויאכוף את התהליך!

ישנם עוד מגרי אקוויפרים האזורים נוספים בישראל מרביתם באזור הערבה ובאזור הנגב, בהם משתמשים מס’ מושבים היות וצנרת מים קווית ממקורות לא מגיעה אליהם.

בתחילת שנות התשעים פורסם  דברו של מבקר המדינה בדו”ח מסודר הדן  בנושא מצב המים בארצנו להלן ציטטה: … ” זה שנים רבות ממשיכה שאיבת יתר ממאגרי מי-התהום, וכתוצאה מכך יורדים מפלסי המאגרים, ונשחקים הרזרבות שנועדו לצרכי אספקת המים לשנים היבשות, כמו חלה התדרדרות באיכות המים”…

במאגרי חוף הים המליחים ממשיכה תופעת ההתקדמות וחדירתם אל תוככי המאגרים בקצבים של 22-66 מטר/בשנה במיוחד באזורים בהם מתבצעת “שאיבת-יתר” מוגברת ממוצע  הכלורידים במאגרי החוף, מהווה מדד לאיכות המים המוגדרים מי-השקיה, עלתה בשלושים שנה האחרונות  מ 110 מ”ג/ליטר  ל 160 מ”ג/ליטר.  מרכיב הניטראטים המשמש מדד לרמות הזיהום במי תהום ולאפשרות לצרוך אותם
לטובת שתייה קפצה בתקופה זו מ 26 מ”ג/ליטר ל 55 מ”ג/ליטר. חלקם של מי מאגרי החוף לא  עומדים נכון להיום בתקן המתיר שימוש למטרות שתייה ואפילו השקיה. הדו”ח נכתב לפני 25 שנה והמצב של האקוויפרים הולך ומחמיר.

ישנן טכנולוגיות טובות לסינון וטיהור מי האקוויפרים מזוהמים ואף לשקמם אחת הטכנולוגיות היעילות ביותר פותחה ע”י ברוך זיסר מטיפה טק.
אבל,היות וטכנולוגיה זו כמו עוד דברים חשובים בחיים עולה לא מעט כסף הנושא בהמתנה.
לכן בינתיים (המצב הזמני הכי קבוע שקיים) מנסים לשמר את מי-התהום מחדירת מזהמים ומכאן החשיבות לטיהור מי השפכים שהוא חשוב והכרחי,חשובה גם כן, אי הזרמת מזהמים בנחלים ולדאוג לתקינות קווי צינורות הביוב בכדי שלא ידלפו.

כדאי למנוע ככל הניתן ולא לתת רישוי הקמת “אתרי פסולת” מעל האקוויפרים בכדי למנוע
חלחול מזהמים לתוך המי-תהום. באזורים בעלי קרקע חודרנית במיוחד יש לאסור שימוש בדשנים למטרות חקלאיות שמא יגיעו היישר לאקוויפר של המי-תהום. 

סגירת תפריט
×

עגלת קניות