סקירת הכינרת והאגמים

הכינרת היא נכס לאומי רב מעלה המספקת את מי השתייה לרוב אזרחי המדינה,ובנוסף קיימת אטרקציה דתית,חווית תיירות,ערכים היסטוריים, ואתרים ארכיאולוגיים.
על כן לצרכים קיומיים אנו חייבים לשמור את הכנרת כנכס חי ונושם,בריא וטוב.
הכינרת הנה למעשה אגם מים המתוקים הנמוך בעולם.
זהו למעשה מאגר עילי של מים מתוקים היחיד במדינתנו, המזין כ-30% מהתצרוכת הארצית.שטח הכינרת הנו כ 2,500 קמ”ר, ומתנקזים אליו מיליארד קוב של מים במשך שנה מהיובלים ומהאפיקים מסביב,הרכב המים מבחינה מינראלית הוא איכותי וקיימים ערכים שלא מביישים אף ספק בקבוקי מים מינראליים בעולם,המים מאוזנים ובעלי הרכב של קלציום ומגנזיום טוב,דבר המעיד על איזון ה-PH על כן המים מסוגלים להפיק אבנית בהובלה ו/או בהרתחה
כלומר חלקנו יתלוננו על נזקי אבנית והמבינים בייננו יעריכו את כושר המים להכיל במיוחד את ערכי המגנזיום שאולי מסוגלים לייצר אבנית בתנאים מסויימים ,אך אין ויכוח לגבי האיכות הבריאותית של המים. .
שני שליש של המים שזורמים לכינרת מגיעים מנהר הירדן ושליש מגיעים מהנחלים המזרחיים והמערביים וכמובן ממי הגשם.

שטח הכינרת הנו 165 קמ”ר,ממוצע העומק הנו 24 מטר,ממוצע נפח המים 42 מיליארד קוב.
אגן היקוות הכינרת חולש על פני שטח של 2,690 קמ”ר באוספו אפיקי מים מ-3 מקומות:
האגן צפוני –נחלי הדן,השניר ועמק החולה.
האגן מזרחי –נחלי רמת הגולן דרך עמק הירדן
האגן מערבי –נחלי הרי הגליל

מפלסה של הכינרת נמדדת יחסית לגובה פני הים התיכון

מפלס הכינרת נמוך יחסית ממפלס פני ים-התיכון 220- ,מפלס הנמוך מציין את הקו האדום שיורד בהתאם לשיקולים ממשלתיים (קיים גם קו שחור). והוא 209- מטר,המפלס הגבוה הנו קו אדום עליון. הכינרת אינה מסוגלת להכיל מים מעל הקיבולת המכסימלית היות ובקו זה חלה גלישת מים המציפים ישובים ושדות חקלאיים.
מכאן שבשנים גשומות וברוכות מעבירים את העודפים לטובת החדרתם לאדמה ומשם הם מחלחלים למי התהום.
במקביל נפתח סכר דגניה לצורך הזרמת העודפים.
במצב שבו מפלס הכינרת הוא נמוך ערכי המינראלים למן הסתם יהיה גבוהה יותר ותלונות על האבנית שבמים שמתפרשת כנזקי אבנית יאמירו.

בנציבות המים קבעו את הקו האדום התחתון היות וירידה אל מתחת לקו זה עלול להוביל להמלחת המים של הכינרת ממעיינות מלוחים הנמצאים בקרקעית.
בשנת 1964 יושם מוביל מלוח למטרות איסוף המים המלוחים הנובעים לאורכי החופים של הכינרת ושופכת אותם מדרום לכינרת לא רחוק מבית-שאן.
אורך המוביל המלוח הנו 24 ק”מ, ומרביתו עשוי מצינור מבוטן ופתוח שאליו מזרימים גם את שפכי הישובים.בשנות ה-2000 הוחלט בנציבות המים לראשונה
אפשרות להוריד את מפלס הכינרת אל מתחת הקו האדום, עקב שנתיים של בצורת ברצף,מהלך זה דילל משמעותית את מקורות המים.
מרבית המים מוזרמים מהכינרת על ידי המוביל-הארצי באמצעות שאיבה שנתית של 360 מליון/קוב.
110 מליון/קוב מים מובלים מהכינרת למספר שימושים מאזור הכנרת עצמה. עקב הסכם שלום עם הירדנים חייבת מדינת ישראל להעביר 55 מליון קוב/שנה.
החלק הפרודקסלי במצב הוא שמי הכנרת נחשבים למים פחות קשים ממי האקוויפרים ועל כן בעלי פוטנציאל נמוך יותר לייצר אבנית או נזקי אבנית
אך בעירבובם עם מי האקוויפרים יחס ההגבה עולה כמו גם האפשרות להתקל ביותר אבנית המוביל בחלק מהמקרים לנזקי אבנית.
אין ספק שנושא האבנית הן במי הכנרת והן במי האקוויפרים יפחת ככל שיהיו יותר גשמים ומאזן המים בישראל יהיה תקין כמו שהיה עד לא מזמן
אין ביכולתנו לייצר גשמים מעבר למה שהטבע מעניק,אנו יודעים להזריע עננים לצורך המטרת גשם אבל לצורך כך צריך עננים המכילים מים
מכאן שכל ביכולתנו לעשות הוא להתפלל ו/או לקוות שיחול שינוי אקלימי ןמדינת ישראל תומטר ביותר גשם מאשר בשנים האחרונות
כך שמחירי המים ירדו,מחירי הפירות והירקות ירדו,איכויות המים ישתבחו כמו גם שנסבול פחות מאבנית ונזקי אבנית ואז בא לציון גואל וכולנו נהיה מאושרים,גם נשלם פחות וגם נסבול פחות מאבנית,נזקית אבנית ואיכויות נמוכות של מי השתייה.

סגירת תפריט
×

עגלת קניות