עופרת במי השתייה

בכוס אספרסו יש רק 30 סמ”ק מים,בכוס תה 180 סמ”ק מים ובמקלחת מתקלחים ב-40 ליטר מים.
מכאן שבעיית המים הכוללת בישולים,שתייה ורחצה גדולה מ-פי 25 עד פי 2000 לאנשים שגם מתקלחים עם כל הכבוד לפרשת “העופרת באספרסו” פרשת “העופרת במי השתייה” קריטית יותר ,שהרי רק 2% מהציבור שותים אספרסו וכ-2% מהמכונות עלולות להפריש אספרסו אבל עובדתית כ-100% מהאולסייה מתקלחים.
עופרת היא מתכת כבדה ורעילה,נוכחות העופרת במי השתייה נובעת בעיקר ממקור שאיבת המים,הצנרת,איגום המים,גופי החימום
ומערכות לטיפול באבנית.

דרכי חשיפה לעופרת במים

עופרת חודרת לגוף האדם בשלוש אפשרויות :
* בשאיפה (Inhalation)- במקלחת בשאיפת אדי מים מועשרים בעופרת
* בספיגה דרך העור (Absorption)- במקלחת חמה בעת שנקבוביות העור נפערות לרווחה
* בשתייה דרך הפה (Ingestion)- שתייה ישירה של מים עתירי עופרת.

למעשה לנו האזרחים אין שליטה לגבי רמת העופרת אותה נקבל ממי הברז,אך כן יש לנו שליטה בבחירת מערכת סינון המים אותה נתקין בביתנו כדי שלא נקבל עופרת מיותרת במים וגם נשלם עליה במיטב כספינו.

עפ”י תקנון בריאות העם של משרד הבריאות ערך העופרת המרבי המותר במים הנו 10 PPB
עפ”י תקני מכון התקנים,מכשיר סינון יכול לקבל תקן ישראלי אם ערכי המים שייצאו מהכשיר לא יעלו על 10PPB, על פניו הגיוני אבל מה קורה במצב שהמים המתקבלים בבית מכילים 10PPB ומסנן המים מפריש 10PPB? התשובה המתמטית היא 20 PPB התשובה ההגיונית היא….שלא קיימת תשובה הגיונית.

חומרים המטפלים באבנית מכילים עד 10 PPB של עופרת,כך שהטיפול באבנית חושף אותנו לערכים מסוכנים של עופרת במי השתייה ובמי הרחצה שלנו.

קיימת מגמה ברורה אך לא הוגנת של יצרני החומרים לטיפול באבנית להסתיר את ההרכב הכימי של המוצר,היות וקיים חשש שפרסום ההרכב הכימי יפגע בשיווק המוצר.

כימיקלים במים הם חלק מהמים וחייבים להיחשב כמוצר מזון ועל כן יש לפרט מה אנו עלולים/עשויים לקבל בתוך המים כשאנו מטפלים באבנית ,כלומר פירוט מדויק של הרכב המים אחרי מסנן מים (בתוך הבית).
נכון להיום רק ללוטוס יש הוכחת מעבדה שהמים שיוצאים לא רק שאינם מכילים עופרת,הלוטוס מוריד רמות של 40% מרמת העופרת שנכנסה אליו.
העופרת אכן פוגעת בגוף האדם להבדיל ממתכות מטיבות עם הגוף כדוגמת הברזל,המגנזיום והאבץ,
במצב טבעי רמת העופרת בדם היא אפס,היות ולעופרת אין כלל שימוש במטבוליזם של גוף האדם, ואף אין רמה שנחשבת כרמת מינימום מותרת.
מסתבר, שהגוף בחוכמתו מפרש עופרת כסידן ועל כן העופרת נאגרת בעצם ובמשך הזמן נשלחת העופרת בחזרה מהעצם אל תוך מחזור הדם ומופרשת כשתן,אך תהליך מיוחל זה ארוך מאוד.

איך נדע שגופנו אכן ספג כמות של עופרת ?

הדרך המהירה,הפשוטה והזולה ביותר הנה ביצוע בדיקות שגרתיות דרך קופ”ח .

ובכל זאת, מספר נורות אזהרה שגופנו יזהיר בעת הרעלת עופרת.

* איבוד זיכרון וריכוז
* העייפות
* התוקפנות ועצבנות היתר
* איבוד התיאבון המיני,האין אונות כמו גם פגיעת פוריות גברים
* מחזור ויסתי לא סדיר ופגיעה בפוריות בנשים
* בעיות התפתחות, התנהגות ושכליות אצל הילדים
* נדודי השינה
* הדיכאון
* כאבי הראש
* הרעידות בידיים
* אובדן במשקל
* כאבי הפרקים
* בעיית תפקודי הכבד והכליות

סגירת תפריט
×

עגלת קניות