עולם האבנית והחאפרים

אני רוצה לפתוח מאמר זה ולומר שאם "משרד הבריאות הישראלי" היה דואג לנו האזרחים לאיכות המים המתקבלת אצלנו בברזים בבית ולא רק לאיכות המים עד מונה המים,הרבה מערכות מים ומשווקי מים היו נפסלים על הסף,ואנו האזרחים היינו קונים מוצר הבטוח לשתייה!
נכון להיום כל "אדם" מוכר מה שהוא רוצה,למי שהוא רוצה ובעיקר מוכר סיפורים הזויים.
לצערי הרשויות עדיין לא מבינות שמים מגיעים למחזור הדם שלנו הרבה יותר מהר מכל תרופה שנבלעת הקיימת בעולם!
כדי להיות "רוקח" לומדים שש שנים ורק אז מקבלים רישיון עבודה!
אז למה אין לימודים ובחינות רישיון לממכר מוצרי מים?
לא הגיוני שעם נאור ברמה שלנו שמצד אחד מפתח את "כיפת הברזל" שותה מים פסולים לשתייה היות ומשרד הבריאות אינו מתערב!
ונחזור כמובן לנושא האבנית.

אבנית במים הנה ההוכחה שהמים קשים.
קושיות המים הנה פונקציה ישירה של ריכוזי יוני הקלציום ויוני המגנזיום המוכלים במים.
יונים אלה נטמעים אל תוך המים בתהליך שבו המים זורמים ו/או מחלחלים דרך סלע גירי ומהווים סוג של "טרמפיסטים" במים.
אין ספק שיונים אלה חשובים לכל צורת חיים ובעיקר לנו בני האדם.
מים קשים אלה למרות שהם מקשים על תהליך הקצפת הסבון ומזיקים לצנרת המים ולגופי החימום
מוגדרים כמים יותר בריאים ממים ללא אבנית ובעיקר ערכי המגנזיום ההכרחיים במים למטרות שתייה ובעיקר לבריאות..
טענות החוקרים בעולם ששותי מים קשים (עם אבנית) סובלים פחות מבעיות לבביות בשיעור של 10% והגדילו לחקור ולמצוא משרד הבריאות וקופת חולים מכבי בסקר שערכו בשנת 2016 ללמעלה מ- 50,000 אנשים בשתי קבוצות האחת שניזונה במים מותפלים ללא ערכי מגנזיום מול קבוצה שניזונה ממי מקור טבעי ,המסקנה חד משמעית גידול של 50% בהתקפי הלב!
לעומת זאת קיימות טענות נגדיות,מי צודק? השאלה את מי אתה שואל ומה המוצר אותו הוא רוצה למכור.
מים ללא אבנית עלולים להיות בעלי PH מאוד נמוך ולמן הסתם פחות בריאים עפ"י המחקר.
כשאנחנו מרתיחים מים חומציים לא נראה אבנית והמים עם ה-PH הנמוך לא יצליחו להתאזן כימית עם גוף החימום למשל,היות וזהו גוף חימום נסתר ומיכל המייחם עשוי מנירוסטה שאינה מושפעת ממים חומציים.
כך שלמעשה אנו שותים מים אלה גם בצורת מים למשקאות חמים ובעיקר למשקאות מים קרים ומים אלה נכנסים למחזור הדם ומתאזנים בעזרת התוכן של כדוריות הדם הלבנות ועלולות לגרום להמוליזה.
בטוחני שכיף להתקלח במים חומציים (כמו בבתי מלון) ולרחוץ חלונות ורצפה ללא סימני אבנית וכד'.
הדרך המקובלת להשגת מים רכים הנה באמצעות מרכך מים שיצא אל מחוץ לחוק לשימוש בייתי ומותר רק לצרכים תעשייתיים בתנאי שמי המלח מרענון המרכך יפונה במיכל לאתר מיוחד בנגב.
תהליך שעולה כסף רב ועל כן רק תעשייה החייבת תהליך זה משתמשת במרככים.
פינוי מי התמלחת הגיע מהחשש ששטיפת מים עשירים במלח ישירות לביוב המקומי ו/או לקרקע ימליחו את האקוויפרים כלומר ימליחו את המים המתוקים במעיינות התת קרקעיים.
המחוקק עדיין לא מצא פתרון למדיחי הכלים הבייתים החייבים להשתמש במלח המפונה לביוב ומסב נזק רב לאקוויפרים.
המים המתקבלים בבתים בעלי מרכך מים הנם מים חומציים שמפרקים את צנרת הברזל (בצנרת פלסטיק את המחברים)ודוד השמש וגורמים להמסת מתכות רעילות מחד להגיע אל מי השתייה והרחצה שלנו כמו גם שתיית מים עשירים בנתרן שמקפיץ את לחץ הדם שלנו.
בנוסף שתיית מים רכים גורמת למים אלה לחדור למחזור הדם וכדי שמים אלה יתאזנו במחזור הדם שלנו הם מוציאים את תוכן הכדוריות הלבנות וגורמים ל"המוליזה".
קיימות מספר שיטות שיודעות לתת פתרון לבעיית האבנית מבלי לייצר בעיית מלח.
רוב השיטות נמצאות בפרקים הדנים בנושא "טיפול באבנית".
הנושא החשוב שכדאי להסביר לצרכן.." במידה ואתם מרתיחים את המים ולא רואה זכר של משקע אבנית,אל תשתו את המים כי ברוב המקרים מים אלה אינם ראויים לשתיית אדם"..
משקע של אבנית בהרתחה הנו ההוכחה שהמים מאוזנים מבחינת ה-PH אינם חומציים ואינם קורוזיביים ועל פי רוב בריאים.
אני רוצה לתקוף את נושא משווקי המוצרים המטפלים באבנית דרך האמירות הבלתי מקצועיות,שקריות ומטעות וכל זאת רק כדי לייצר את המכירה ולעבות את נפח הארנק.
להלן מקצת האגדות של "מספרי הסיפורים" שחברות מבטיחות:

"אפס אבנית" – אמירה שאינה מדויקת ואפילו שקרית שהרי למדנו שאפס אבנית מקבלים למשל ע"י מרכך שמחליף יונים או אוסמוזה הפוכה.
"מונעת לחלוטין את התגבשות האבנית"– אי אפשר למנוע לחלוטין התגבשות אבנית אלא אם כן מסלקים למשל את הקלציום והמגנזיום מהמים כאמור ע"י מרכך שמחליף יונים או אוסמוזה הפוכה.
"חיים ללא אבנית"– ראשית לא ניתן לייצר חיים ללא אבנית ומרכיביה,אלא אם כן מסלקים למשל את הקלציום והמגנזיום מהמים כאמור ע"י מרכך שמחליף יונים או אוסמוזה הפוכה ואז לדעתי חיים ללא אבנית אבל לא לאורך זמן,עפ"י משרד הבריאות אנו חייבים לצרוך כ-30 מג"ל של מגנזיום לבריאות הלב והשרירים.
"יעילות מקסימאלית"– לא ברור איך עם "סיליפוס" משיגים יעילות מקסימאלית כשלא מתייחסים לנושא הבריאות? האם היא מינימאלית?
מקסימום שמקבלים זה מים עשירים בזרחן,פוספאט,ציאניד ומתכות כבדות בעת שהמים לא זורמים רצוף אלא בהפסקות בייתיות נורמאליות של יום,יומיים או שבוע,התקן אוסטראלי/ניוזילנדי 4020 בודק בדיוק אירועים כאלה.
והמינימום שמקבלים זה טיפול מסוים באבנית.

במידה ואתם רוכשים ציוד דרכו זורמים מים למטרות מקלחת או שתייה כדאי שתהיו זהירים
בבחירה שאתם עושים,על טעות שלכם בבחירת המוצר שממנו שותים כל דיירי הבית עלולים לשלם לעיתים מחיר יקר בכסף ו/או בריאות.

כללי אצבע לבחירת מסנן אבנית עד שמשרד הבריאות יחליט לדאוג לבריאות האזרחים 

1)     לפסול על הסף את כל "מספרי הסיפורים" כנאמר בפרק הקודם
2)     במידה ואינכם בקיאים בנושא,לערב מישהו שכן מבין תהליכי מדע,לדעתי רופא המשפחה צריך להתערב בנושא חשוב זה!לשאול את השאלות הנכונות ולקוות לקבל התשובות הנכונות,התערבות "רופא" בשיחה תוריד את רמת השקרים הנאמרים בשיחה.
3)     אל תאמינו למה שנאמר בעל פה! לכל אמירה חייב להיות בסיס עובדתי הנשען על בדיקת מעבדה מוכחת,על כן דרשו לראות בדיקות מעבדה.
4)     זה שאתם לא מבינים את מה שאומרים לכם בשיחת המכירה אינו אומר שהדברים נכונים או לא! השתדלו להבין את ההסבר עד תומו ועדיף לקבל תמיכה מאיש הנדסה או רפואה שאתם סומכים.
5)     במידה והחברה מציעה לכם בדיקות NTU למי שלכם,זה אומר שמאחורי החברה עומד ציוד ויכולת לספק בדיקות יקרות אלה! ואם זה בחינם זה מצוין!