tipatech - קורונה במי השתייה
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

קורונה במי השתייה

דף הבית >> מאמרים >> קורונה במי השתייה



                          



                           ווירוס הקורונה, ובעברית תקנית              נגיף הקורונה במי השתייה  

      Coronavirus Covid-19 in our drinking water       



                                                   

 הערה מקדימה: גרים ברב קומות ? אז כדאי שתדעו:

עלולה להיווצר בעיית זיהום מקורות המים לא רק בחיידקים אלא גם גם בווירוס קורונה, בבריכת המים התחתונה ו/או

במיכל המים בגג הבניין 
נשמע  דמיוני? לחץ/י כאן

האם קיימת אפשרות להגעת חיידק נושא קורונה דרך מי השתייה, נשמע דמיוני ? לחץ/י כאן
 
תחילת המאמר

בתאריך 5.3.20  פרסם עיתון הארץ ראיון עם נציג משרד הבריאות הישראלי פרופסור איתמר גרוטו ( לכתבה לחץ/י כאן)

נשאלה שאלה תמימה : האם הנגיף שורד במים? והאם יש סכנת הידבקות בבריכות שחייה?

תשובתו של גרוטו: "אין סכנת הידבקות בבריכות שחייה. הנגיף רגיש מאוד לכלור שבבריכה".( לתשובה לחץ/י כאן)
ההתחמקות המלומדת של פרופסור איתמר גרוטו בדבר האפשרות של הופעת הקורונה במי השתייה איננה מקרית ומלמדת שאין אנו בטוחים אם קיימת רמת כלור מספקת לחיטוי מי השתייה כשאנו לוגמים כוס מים, מצחצחים שיניים, מתקלחים וכד' .
פרופסור גרוטו, כדוגמת הרבה מעמיתיו בעולם, פשוט אינם יודעים בוודאות כמה זמן וירוס הקורונה יכול לשרוד במים,
ואם הם כן יודעים, אז החשש הוא למסור את הנתון לציבור ולייצר פאניקה המונית.

 לכן השאלה העיקרית היא האם וירוס הקורונה מסוגל להגיע למי השתייה ?

לדעתנו קיים סיכוי של יותר מסביר שווירוס הקורונה כבר מופיע אצלנו במי השתייה.
התשובה המיידית שלנו כישראלים..." אין לי בעיה שותים מים מינראלים" 
התשובה המיידית והמלומדת שלנו "  וירוס הקורונה יכול להגיע אלינו בנטילת המקלחת, צחצוח השיניים ואף בשטיפת סופית של הסבון בנטילת הידיים.
היות ואנו כחברת טיפה טק חיים את השטח גם בארץ וגם בעולם ולהלן מספר אפשרויות שכאלה, החל מזיהום בריכת איגום המים בתחתית הבניין ו/או מזיהום מיכל איגום עליון בגג הבניין. 
דוגמא טובה המאמר שהתפרסם בעולם בדבר המחדל בבריכות מי השתייה במגדלים בישראל, לקריאת המאמר
לחץ/י כאן

   איך זה קורה?

מאגר המים התחתון הוא מאגר פתוח לחלוטין כך שאין בעייה לחרקים ובעיקר יתושים להתרבות בו, במיוחד בשל העובדה שהכלור מתנדף לאוויר החופשי.
זה נכון שמיכל המים העליון מכוסה, אך חייב להיות בחלקו פתוח לצורך ירידת המים לצרכנים בעזרת כוח הגרביטציה, ואם המיכל יהיה אטום לחלוטין, איטום המיכל לא יאפשר למי המיכל לזרום במורד הצנרת לבתים.
 
קיימים שלושה מדדים עיקריים לרמות כלור נמדדות במי שתייה: 

1)    כמות כלור הכללית במים ( TOTAL CHLORINE ) – משמע סה"כ רמת כל הכלור הקיימת במים ובכללה הכלור               הזמין והכלור הקשור.
2)    כמות הכלור הקשור במים ( CONNECTED CHLORINE)- כמות הכלור הקשורה בדוגמת הנגזרת הכלור אורגנית
3)    כלו זמין (FREE CHLORINE) – רמת הכלור הזמין שאינו קשור, ומיועד לשמור עלינו מהתפרצות זיהום חיידקי ו/או         ויראלי , רמת הכלור המקסימלית המותרת הנה 0.5 מג"ל
 
כיצד מתבצעת ההכלרה במדינת ישראל ?

המים בדרכם אלינו מגיעים לאגוד ערים לצורך החדרת כלור, אמוניאק ופלואור
רמת האמוניאק והפלואור הנה ידועה וקבועה, אך רמת הכלור האמורה להיכנס למים איננה ידועה.
על כן מחדירים כלור עד אשר 
מקבלים 0.5 מג"ל כלור נותר, הכלור תחילה נקשר לחומרים אורגניים ועל כן איננו יעיל ומייצר נגזרת כלוראורגנית, רמת הכלור הקשור עלולה להיות גבוהה ומזיקה בריאותית, כמו גם כלור קשור איננו יעיל ומאבד את יכולות החיטוי שלו, וזאת הסיבה להכנסה נוספת של כלור חופשי, ולעיתים הכנסה חסרצ פרופורציה.
 
בעוד שאנו במדינת ישראל מכלירים רמת כלור נותר של 0.5 מג"ל , בארה"ב מכלירים ברמה של 6 מג"ל, משמע פי 12 מההכלרה במדינת ישראל.
בפועל הניסיון המר של האמריקאים באסון מישגן שבארה"ב שגם ברמת הכלרה של 6 מג"ל תתכן התפרצות כפי שהיה במישיגן לימד אותם, כפי שצריך ללמד את כל העולם שטעויות קורות באפס זמן ובעטיין נזקים לבריאותם של מאות אלפי אנשים, לצערנו טעויות שכאלה אינן מודיעות מתי הן מופיעות, לכן מומלץ לאמץ את כל התקנים האמריקאים מבלי לנסות להבין אותם, ולא כפי שקורה במדינת ישראל שרק לאחר תקופה ארוכה שבה האזרחים ניזוקו מאמצים את תקני הדלק הנטול עופרת ומחברי צינורות מים נטולות עופרת שלה נקדיש פרק שלם.

 ערכי עופרת המסרטנים של מחברי הצינורות אצלנו בבתים שבמדינת ישראל.

בעוד שבארה"ב נכנס תקן עוד בשנת 1985 בדבר הורדת העופרת מ-1.65 מג"ל לרמה הנדרשת בתקני ה "LEAD FREE" , בישראל התקן ניכנס רק ב-1.3.2020 אחרי 35 שנה!
ברור לנו שמזה 35 שנה אנו שותים ומתקלחים במים עשירים בעופרת מסרטנת, הגדיר זאת מצוין  הממונה על התקינה מר יעקב וכטל שכתב בפרוש ..
" הורדת ערכי העופרת באה כדי לשמור על בריאות הציבור".
מכאן שברור לנו שעד כה פשוט לא שמרו על בריאות הציבור.


השאלה :האם קיים סיכוי ולו הקטן ביותר שווירוס הקורונה יופיע במי השתייה ?
 
התשובה : לדעתינו כן

כדי להוכיח טענה זאת חייבים להניח את התרחיש הגרוע ביותר  (The worst case)
לדוגמא, כשאין לנו כלור נותר במי השתייה ברבי קומות היות והמיכל חייב להיות פתוח כך שכל הכלור התנדף, או נקשר למזהמים אורגניים ( לצערי, תרחיש המתרחש לעיתים קרובות מידיי) והמים אכן מכילים חיידקים וגם נגיפי קורונה.



אתם שואלים מה לנגיף קורונה יש לעשות במיכל מי השתייה בבנין מגורים?

ברור שבניינים רבי קומות  מועדים לפורענות, בשל חשיפת המים לאוויר החופשי בעיקר בבריכות התחתונות או במכלים עליונים על הגג, החשופים למרחפים ובעיקר חממת יתושים, שיתכן שמצצו את דמו של חולה קורונה מזדמן, ומגיעים למיכל המים לשתות מים, או לצרכי הטלה או למות רחמנא ליצלן , כשתוכן הדם של הנעקץ האחרון בתוכם, שכאמור נושא את נגיף הקורונה.

נשמע לכם הזוי? 

מחקר שלם הדן בנושא, הוכיח חד משמעית הפצת מחלות מהדם הכלוא בתוך היתוש, גם ממקור חיידקי וגם ממקור ויראלי

לקריאת המחקר לחץ/י כאן 


                                 


והנה לנו מיכל מים בגג בניין המגורים אשר כולו נגוע בווירוס הקורונה, מה שנשאר זה לצרוך את המים בטווח משוער של  3 שעות, וזאת עפ"י הפרסומים שמשך חיי ווירוס הקורונה שלא בגוף האדם הנו 3 שעות.
 אבל אם במיכל המים קיימים חיידקים שהרי כבר אמרנו שהכלור התנדף, ווירוס הקורונה וחיידקים עלולים לעלות את משך  זמן החיות לווירוס הקורונה בזכות החיידקים.

                                    דוגמא לבריכת איגום מים לטובת שתייה ורחצה בבניין (זוהם וצולם בארץ)


                          
תמונה קשורה

מכאן שחשוב מאוד לקבל מים ללא חיידקים המהווים את כלי האחסנה והשינוע של הווירוסים, איך עושים זאת ?

מזמינים חברה העוסקת בחיטוי וניתן להתקין מד כלור רציף, המכליר את המים כשרמת הכלור יורדת מתחת לערך הרצוי , ומה שהחברה המקצועית תעשה, (אחרי שתציג את האישורים והרישיונות הראויים וברי תוקף לעסוק בזה)
החברה תבדוק כלור נותר, ואף כדאי שתתקין מד כלור רציף שיידע לשמור על הערך הרצוי ולתת כלור רק כשצריך.

ומה עושים כשיש כשל במשאבה הנובע מבעיה טכנית, אחזקה כושלת וכד'?

זאת בדיוק הסיבה לקנות לוטוס היברידי! כדי להישאר בריאים גם כאשר המדינה או הטבע כושלים.





                                                  

 







        למען ההגינות העסקית, יש לציין שלא קיים קשר בין בירה קורונה לבין וירוס קורונה,

       לאחרונה אנו עדים לפגיעה קשה ולירידה במכירות "בירת קורונה" , אנו כחברת טיפה-טק

       רוצים ליידע אתכם האזרחים,  שרמת האלכוהול מחטא את הגרון והבירה ניגרת אל הקיבה

       כך שזה גם מחטא וגם מעלה את רמת מצב הרוח וכל זאת תמורת שקלים בודדים.

                                        בוא נראה איך האמריקאים מגיבים ! הקלק/י כאן

                                
                                                                  
1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו חומרים מסוכנים בהרדלס | סכנת סיבי פלסטיק במי השתייהסכנת טפילי מעיים במי השתייה | מי שתייה בבניינים רבי קומות- מסוכנים לשתייהמחדל: מדינת ישראל מעודדת מגה פיגוע במי השתייה בישראלקורונה במי השתייה | Siliphos - dangerous for drinkingPhosphates are a health hazard | 
lead in our drinking water and our babies healthLead and fluorine - the improper bond | Fiber glass in drinking water | Disinfection of chlorinated drinking water is ineffective |
Death in demolition  |  Danger of plastic fibers in drinking water | Corona virus in drinking water | Quality of drinking water in high-rise buildings