tipatech - מי שתייה בבניינים רבי קומות- מסוכנים לשתייה
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

מי שתייה בבניינים רבי קומות- מסוכנים לשתייה

דף הבית >> מאמרים >> מי שתייה בבניינים רבי קומות- מסוכנים לשתייה

 
                                                                                   תוצאת תמונה עבור מאגר מים בבניין רב קומות


האם מי השתייה  בבניינים אלה, עלולים להוות סכנה בריאותית ?
התשובה היא שלעולם לא נדע, משרד הבריאות אינו אחראי ישירות על המים ברבי קומות
אבל בהחלט קובע: על פי תקנה מס' 1525 בהנחיות משרד הבריאות של מכון התקנים הישראלי, חובה לחטא את מאגרי המים בבניינים משותפים אחת לשנה.
אבל, מי בודק אם בוצע חיטוי? מי בודק את איכות החיטוי ? מי בודק במיון בבתי החולים אם סיבת האשפוז נובעת מכשל במי השתייה ? מי בודק אם סיבת ההתפרצות של מחלות קרצינוגניות ואם הן נגרמו משתיית מים ו/או רחצה במי שתייה?
התשובה לארבע השאלות זהה : אף אחד לא בודק !
בואו נכיר תחילה מושגים בתחום המים ואת מסלול המים , מספק המים עד אלינו הביתה.
לאיכות והרכב המים אצלנו בבית קיימת הגדרה מדויקת ב"תקנון בריאות העם" כך שאנו יודעים מה כביכול בריא ומומלץ לשתות, אך אין אנו יודעים בפועל, מה אנו שותים, ובהמשך נבין גם למה.
משרד הבריאות משנה את "תקנון בריאות העם" עפ"י צרכים פוליטיים ולאו דווקא צרכים רפואיים, דוגמא טובה לכך היא הורדת ערכי המגנזיום מערך הכרחי של  50 מג"ל בתקנון הקודם לערך
של 0 מג"ל בתקנון הנוכחי שברור לכל אנשי הרפואה שאלה מים הפוגעים בבריאות, והסיבה היא שבמים מותפלים אין כלל ערכי מגנזיום הכרחיים לבריאות על כן "דאגו" להוריד את ערכי המגנזיום לאפס בכדי שהמים המותפלים יהיו חוקיים, או נכון יותר
כופפו את החוק רק לאחר ביצוע העבירה בפועל, ולתפארת מדינת ישראל !
דבר נוסף, קיימים ערכים מאוד חשובים בתקנון בריאות העם, שאינם נבדקים ע"י ספקי המים, לדוגמא "ארסן" שמהווה חומר מסרטן המגיע אלינו ישירות מריסוסי השדות שמעל האקוויפרים, ואנו כבר יודעים שקיימים ערכים מדאיגים במים, שמשום מה אינם מדאיגים את משרד הבריאות.
מכאן אנו למדים שאם אנו רוצים לשמור על בריאותינו , לא נותר לנו אלא לסמוך רק על עצמינו.
ומתוך הנחה זאת נמשיך ונאמר שאנו מקבלים את המים מספק המים לשעון המים הראשי של הבניין , כך שאחריות המדינה למי השתייה שלנו הנה עד מד המים הראשי ומעבר לשעון מים זה, האחריות חלה עלינו, אם אנו מתגוררים בבית פרטי או בנין קטן ללא בריכות ו/או מכלי איגום אז זה יתרון עצום, היות ותחום אחריות הרשויות מגיע לפאתי הבית שלנו, ומכאן

  • גרים בבניין רב קומות? המדינה לא אחראית על המים בביתכם
הבעיה מתחילה ברבי הקומות, שהרי כמות המים ולחץ המים אינם מספיקים לכל קבוצת הדיירים  בשעות הבוקר, הערב  ובעיקר בשישי אחה"צ שאלו הם השעות הקריטיות לצריכת מים בבתים.
לצורך כך דאגו למאגרי איגום שבם ניתן להשתמש בזמני אמת אלה.
ומכאן, המים מגיעים לשעון המים הראשי, ומשם לבריכת איגום תחתונה
הממוקמת במרתף בליווי של משאבות מים שתפקידן לספק מים ישירות לדירות בגובה של עד
כ-75% מגובה הבניין, וגם למילוי מיכל מים הממוקם על גג הבניין ומשמש גם כמיכל חירום וגם לספק מים לחלק העליון של הבניין בגרביטציה  עם או בלי משאבה להגברת לחץ.
ומכאן יצרנו שתי בעיות מרכזיות, האחת שאנו אחראים לאיכות המים המתקבלת ולא ספק המים ו/או משרד הבריאות, והבעיה השנייה היא שאת הטיפול במכלים מבצעות חברות פרטיות המורשות ע"י משרד הבריאות, ולא תמיד אכן מבצעים את העבודה.
למן הסתם למאגרי מים קיימת נטייה טבעית להזדהם, החל מחלודה של סולם הברזל הטבול בתוכו, יונים מתות שבלולים עם או בלי קונכייה, תיקנים, לטאות, אבק ועוד
למרות שקיימת הנחיה קפדנית של משרד הבריאות בדבר חיטוי אחת לשנה, לא תמיד ועד הבית מבצע משימה חשובה זאת, שלל התירוצים החל מ: אין לי תקציב השנה,  או יש לי פילטר בכניסה לבניין , והסיבה העיקרית הנה חוסר ידיעת ועד הבית בדבר הימצאותם של מאגרי מים, ובטח לא על הצורך לטפל בהם תמורת תשלום, וועדי בתים מתחלפים היות ותפקיד זה הנו על בסיס התנדבותי כך שנושא החפיפה לא קיים. כמובן שאתה וועד טוב אם הכניסה והגינה יהיו מטופחים, היות וגינה רואים ואת מכלי המים לא.
דוגמא טובה קוראת במדינת ישראל שבה לשכת הבריאות המחוזית של ת"א ערכה בדיקה באזור המרכז, ובבדיקה זאת נוכחנו לדעת שמאוד מסוכן לחיות בבניינים רבי קומות באזור המרכז בשל הזנחת הטיפול במאגרי המים.
יתרה מכך, גם כשאנו מטפלים במים של עצמנו ע"י חברה חיצונית אנחנו לא יודעים באמת האם הטיפול התבצע כהלכה, או קבלנו טיפול פיקטיבי  ולקוי, וגרוע מכך אין אנו יודעים בוודאות, אם קבלנו בכלל טיפול.
לצורך כך קמו חברות אחזקה שמטפלות בבניין ובאחזקה, והן אחראיות גם על חיטוי המכלים, אבל
לא אחת נתקלנו במקרים שלמרות שהאחריות חלה על חברה אחזקה חיצונית עתירת ניסיון,
חברות ניקוי המכלים אינן מבצעות כלל הכלרה , כך שהמים נמצאו פסולים לשתיית אדם מספר ימים  לאחר ה" כביכול" טיפול במכלים.
עם המסקנה המידית של בוא נגור בווילה והמדינה תהיה אחראית עלינו, אני מסכים
אך עם המסקנה של ..." לא מעניין, אני שותה מים מינרלים.." אני לא מסכים.
היות ורוב המים המינרלים בארץ מכילים אסטרוגן המודלף מהבקבוק ומזיק לבריאות , כולם מכילים רמות גבוהות של חיידקים ובעיקר מכילים רמות של סיבי פלסטיק הדולפים מהבקבוק             (Plastic micro fibers), כך שעיקר הבעיה אינה שתייה של 1 ליטר ביום, אלה נטילת מקלחת של 50 ליטר ביום, ואני עם כל ניסיוני לא מכיר דרך להתקלח במים מינרלים, כך שמיים המכילים רעלים כדוגמת עופרת וארסן נכנסות דרך נקבוביות העור בכל שטח הגוף..
בעיה נוספת קיימת בחשיפת המים בבריכה התחתונה ,  וחשיפת מיכל האיגום על הגג לאוויר, היות וחייבים להשאיר פתח לאוויר לצורך הגרביטציה ( 1 אטמוס' + 1 אטמוס' על כל 10 מטר ירידה)
שבד"כ מוצאים בו מקקים, יונים מתות, לטאות, חלזונות עם או בלי השריון, עכברים ועוד מיני טפילים, המגיעים בעקבות  הריקבון כדוגמת תולעים ועוד מיני חיידקים.
איבוד הכלור בבריכה התחתונה ובמיכל האיגום בגג הוא בעצם איבוד החיילים שאמורים להגן על המים מצימוח מיקרוביאלי, היות והכלור מתנדף, אמנם ניתן לקשור את הכלור עם אמוניאק ואף עושים זאת למרות הבעיות הבריאותיות הנלוות , ועדיין הכלור מאבד מכושר ההגנה שלו.
בעיות נוספות נעוצות בעובדה שהפעלת המשאבות גורמות ללחצים גבוהים ולא תקניים בבתים שבד"כ מתגלים עם הזמן.
לחץ מים גבוהה הוא כמו לחץ דם גבוהה, הגוף ימשיך לתפקד ללא פיצוצים עד לקריסת מערכות ולהתקף לב, ואז ספקי הצנרת יוכיחו שהצנרת לא עבדה בלחץ הנכון, ואנשי האחזקה יורידו את לחצי המים לפני הגעת השמאים, ואז אנחנו כדיירים צריכים " להרים בלטות" בכל הבית להוצאת הצנרת הישנה וחציבות להטמנת צנרת חדשה, כך שאם אתם מבוטחים יצאתם בזול, אך בכל מקרה אף אחד לא יפצה את אובדן ימי העבודה, הסיוט בלהיות בביית בעת השיפוץ או את זמן הבילוי הלא מתוכנן, הכולל לינה וארוחת בוקר  אצל החמה.
אחת הבעיות הקריטיות הן ימי שישי, שזהו יום שכולם מתקלחים בבת אחת, ואז כל המשאבות דוחפות מים בספיקה מקסימלית לכל הבניין, ומספיק ששני דיירים יסגרו את המים בבת אחת
לחץ המים יישאר זהה, עד שמדי הלחץ יבחינו בשינוי, ישלחו פקודה לסגירת אחת המשאבות
זה פרק מספיק ארוך ליצירת נזקי צנרת.
אנשים חכמים למדו להתקין "מפחת לחץ"  כדי למנוע לחץ גבוהה בתוך הבית בלי שום קשר ללחץ שקיים מחוץ לבית, אבל כשקיימת עליית לחץ באפס זמן, מפחת הלחץ יוריד את הלחץ רק לאחר כניסת הלחץ הגבוהה הביתה ! כך שהנזק כבר קרה.
עד כה דברנו בעיקר על האיכות המיקרוביאלית של המים, ועתה נדבר על האיכות הכימית של המים.
גם אם הצנרת המובילה מים לביתכם תקנית, אין זה אומר  דבר או חצי דבר על  חומרים המופרשים אל תוך המים הזורמים, מה שגם לא ניתן לומר על בריכות האיגום, משאבות, מחברים, חומרי איטום למניעת נזילות וכד'.
חייבים להפנים שבעוד שבבית פרטי המרחק הוא אפס בין שעון המים לצנרת הביתית , ברבי קומות קיימים מרחקים של עד מאות מטרים.
הרי הצנרת אל שעון הבניין באחריות המדינה והצנרת הביתית באחריות חברת צנרת  הפלסטיק או נחושת, לרוב צנרות אלה עומדת בכל תקן הקיים בעולם.
מכאן ש"עקב האכילס" הנה הצנרת המטיילת בתוך הבניין שמפתחת כושר ומסלול ארוך ללכידת כימיקלים במידה וקיימים.
לאחר קריאת מאמר זה מתעוררות מספר שאלות

  1. מי בודק את איכות הקירות במגע עם המים, ובכללן בדיקות רדיוקליניות (רדיואקטיביות)  ובעיקר במאגר התחתון ?
  2. מדוע סולמות ברזל טבולים במכלי איגום הגורמים לחלודה ולפסילת מי השתייה, האם שמעתם על סולמות לבריכות שחייה הבנויים מפלסטיק או נירוסטה ?
  3. נדיפות הכלור הנה בעיה ידועה, מדוע משרד הבריאות מחייב רק פעם בשנה לבצע הכלרת מכלים, אם הכלור עלול  להתנדף כל אימת שבא לו?
  4. האם לא כדאי לחייב בניינים במד כלור רציף לבדיקת רמת הכלור 24/7 ?
  5. התפרצות מיקרוביאלית לא מודיע מתי היא מגיעה, מכאן שלא ניתן לתחום בזמן את בדיקת איכות מי השתייה, האם לא כדאי לחייב בדיקות מים רציפות  על ידי מוניטורים שישדרו נתונים וחריגות בזמן אמת לאדם האחראי, ברמת מתן אישור אכלוס לכל בניין ?
  6. ואם באחראים על נושא המים בבית עסקינן, לא כדאי לחייבם לעבור קורס בסיסי בנושא המים בבניין, ולתגמל זאת בפיצוי כספי עבור השעות והידע  ?
  7. האם לא כדאי לסחרר את מי האיגום דרך תותחי UV   בכדי להוריד את העומס המיקרוביאלי העלול לצמוח ?
  8. מדוע משרדי בריאות לא מסבסדים מכשירים כדוגמת הלוטוס הנותן מענה מצוין לפתרון הבעיות?   
 
 
 
תקנון בניינים משרד הבריאות
https://www.health.gov.il/hozer/bz22_2013.pdf
 
צילומים של מאגרי מים לשתיית אדם ברבי קומות

תמונה קשורה

ואני שואל
מתי יגיע היום בו האזרח יידע באמת מה הוא שותה
גוף האדם אינו פח אשפה של מחדלים תכנוניים
ועד שמישהו יתעורר, קנו לוטוס כי אסור לכם לחשוף את הגוף שלכם למים כאלה.


1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה | זהירות! ריסוס (ארסן) במים | התגלו סיבי זכוכית מסוכנים בהרדלס | סכנת סיבי פלסטיק במי השתייהסכנת טפילי מעיים במי השתייה | מי שתייה בבניינים רבי קומות- מסוכנים לשתייהמחדל: מדינת ישראל מעודדת מגה פיגוע במי השתייה בישראלSiliphos - dangerous for drinkingPhosphates are a health hazard | 
lead in our drinking water and our babies healthLead and fluorine - the improper bond | Fiber glass in drinking water | Disinfection of chlorinated drinking water is ineffective |
Death in demolition  |  Danger of plastic fibers in drinking water