tipatech - עופרת ופלואור- הקשר הפסול
  1700-70-6116
אבני לשם המקוריות רק בטיפה טק לחצו כאן
 
חפש מוצר

עופרת ופלואור- הקשר הפסול

דף הבית >> מאמרים >> עופרת ופלואור- הקשר הפסול

 

                                                                                               
     עופרת ופלואור- הקשר הפסול   

               
    


           המאמר הנוכחי יעסוק בשבע שאלות מציקות לגבי מי השתייה

1)      1% מאספקת המים מיועדת לטובת שתייה, האם מחיר של 99% של מים המכילים                            פלואור(חומצה פלואורוסליצית) זה לא מחיר יקר, גם כספית וגם בריאותית
          בכדי להשיג תוצאה המוטלת בספק?
2)      האם משרד הבריאות מכיר בעובדה, שהוספת חומצה פלואורוסליצית מעודדת נשירת עופרת                 ממחברי הצנרת העשויים מפליז, למי השתייה והרחצה?
3)      האם משרד הבריאות יודע שעופרת נכנסת דרך נקבוביות העור בכל שטח הגוף בעת המקלחת?
4)      האם משרד הבריאות ער לעובדה שבעוד שאנו שותים 1% מצריכת המים הכללית, גופנו
          ניזוק מ-40% מצריכת מים המכילים עופרת במקלחות ומהבגדים והמגבות שכובסו במי עופרת? 
5)      האם לא כדאי לקחת את כספי ההפלרה המיותרים/מזיקים, ולהשקיע אותם בהוספת מגנזיום למי          ההתפלה, ובכך למנוע את ה-50% סיכוי לאוטם שריר הלב ?                                                            דרך אגב זהו נתון שמשרד הבריאות חשף בסקר שערך עם קופ"ח מכבי בכ-110,000 פציינטים
6)      ברור לנו שהוספת כלור למים היא פועל יוצא של שמירת חיי האזרחים, האם לפי דעתכם                        הכנסת חומצה פלאורוסליצית שומרת על חיי האדם?
7)      האם ניתן שבמקום להשקיע בחומצה פלאורוסליצית (הנחשבת לפסולת של תוצר לוואי)                        שרוכשים מכ.י.ל , שפשוט תקנו מגנזיום מכ.י.ל ?
 
      רק אחוז בודד מהמים, משמשים לשתייה ובישול ו-99% לשאר השימושים

       ראוי לציין שאנו מתייחסים ל-1% למים בצריכה בייתית, כמו כן קיימות דרישות ציבוריות      
       של כמויות מים גדולות ומופלרות, המנוצלות לטובת השקייה ציבורית, שטיפת רכבים, פיצוצי צנרת,        פיזור הפגנות, אידוי ועוד, מכאן ש:

       כמות המים המופלרים למטרות שתייה/בישול זניחה ושואפת לאפס.   


                     
 
הטענה : הפלרת מי השתייה מעלה את ריכוז העופרת הרעילה במי השתייה

אם אכן טענה זאת מוכחת, גם הוויכוח וגם ההפלרה חייבים להיפסק, ולאלתר

הקדמה

לצורך ההבהרה, כדאי לדעת שמחברי צנרת העשויים מפליז מורכבים עפ"י רוב מנחושת, עופרת ואבץ, החדרת האבץ לנחושת מתבצעת בכדי להקל את תהליך עיבוד האביזרים.


                  



לדוגמא, התקן בארה"ב אינו מתיר חריגת אבץ מעל 15% , למרות שרמה כזו נמוכה של אבץ מעלה את מחיר המוצר, היות ומושקעת בו יותר עבודה, יותר זמן, ובלאי גבוהה יותר של ציוד העיבוד.
כמובן שאצלנו במדינת ה"סמוך" (מדינת ישראל) קיימים גם הרכבים המכילים ריכוזים גבוהים של אבץ ועופרת, למרות שקיימים תקנים ברורים.
למן הסתם המוצר יהיה זול יותר, אבל התוצאה בפועל הנה, שמחברי הצנרת פגיעים יותר לאיכול            (שיתוך,קורוזיה), וכך נפלטת העופרת ישירות למים הביתיים, בם אנו משתמשים לרחצה ולשתייה, גרוע מכך הנה העובדה שהנזק גדול יותר מחשיפה לעופרת בעת המקלחות היות ושותים רק 1 ליטר אך מתקלחים ב-50 ליטר מים חמים הפותחים את נקבוביות העור ודרכם חודרת העופרת ללא הפרעות ישירות למחזור הדם, ראוי לציין שמערכות סינון מים אינן מורידות את ערכי העופרת ,
  למעט הלוטוס של טיפה טק.

 
 
                   
 
המאמר                   

 
בחודש מאי 2016 נכתב ל : "אירלנד ווטר", ולמועצת המנהלים שלה, מנכ"ל EPA, מנכ"ל רשות בטיחות המזון, יו"ר איגוד הצרכנים של אירלנד, קצין הרפואה הראשי של ה- HSE, שר הבריאות משרד של Taoiseach ובו החששות הרבים לגבי בטיחותם של מי שתייה האיריים, כולל הסיכונים הבריאותיים השליליים של שיתוף רעילות החשיפה לפלואוריד ועופרת.
תשובה לא התקבלה עד עצם היום הזה.
למען האינטרס הציבורי והמודעות, ברצוננו לשתף את המידע הבא. ההערכה היא כי 1 מתוך 10 בתים באירלנד עלול להיות להזדהם ישירות מהמים שלהם, הפוטנציאל לחשיפת מאות אלפי צרכנים למים מורעלים.
אזורים מסוימים של אירלנד, כגון Limerick זוהו כבעלי תשומת לב מיוחדת עקב צינורות שירות להוביל. הציבור צריך להיות גם להיות מודע לכך כמעט כל אספקת המים הציבורית של אירלנד הם פלואוריד מלאכותי עם חומצה hexafluorosilicic.
 
במספר ביקורות שמופיעים בכתבי עת, פורסמו  מחקרים בדבר מציאת עליה ברמות העופרת בדם בקרב ילדים המתגוררים באזורים בהם קיימת הפלרה מלאכותית
 בשנת 2007 פרסמו חוקרים בעיתון Neurotoxicity, ממצאים בדבר טיפול במים ע"י חומצה פלאורוסליצית ( hexafluorosilicic) בשילוב עם כלור המשמש לחיטוי אספקת המים, שהביא לנשירה מוגברת של עופרת מאביזרי אינסטלציה והצנרת.

                                    

חשוב שקוראי מאמר זה יידעו כי בשתי ערים בארה"ב, Tacoma, וושינגטון שבמרילנד, חלה
 ירידה מידית בריכוז העופרת באספקת מי שתייה כאשר תהליך ההפלרה הופסק!
בשנת 2009, דו"ח של הכימאי הראשי בעיר Thunder Bay שבקנדה (המונה כ- 110,000 תושבים) מצא כי הכמות הגדולה ביותר של שטיפת עופרת התרחשה כאשר המים טופלו בחומצה
פלאורוסליצית ( hexafluorosilicic) .

                                    
 
ב -2010, מחקר שפורסם בעיתון Journal Toxicology מצא ש:
שילוב של פלואור ועופרת מוביל לגידול מוגבר של עופרת בדם
במחקר זה, רמות עופרת גבוהות יותר נמצאו אצל בעלי חיים שנחשפו לשני הרעלים בהשוואה לבעלי חיים שנחשפו לעופרת בלבד. החוקרים מסכמים כי תוצאותיהם תומכות במחקרים קודמים, אשר
מצאו כי הפלרת מים הגבירה את חשיפתם של ילדים לעופרת באזורים מופלרים .

ברור לנו שנכון להיום לא ידועה רמה בטוחה של פלואור שמונעת חשיפה לעופרת או נשירת עופרת של עד 10 PPB, שזהו הסף הגבוהה המותר .

                                             

על פי ארגון הבריאות העולמי, ילדים צעירים פגיעים במיוחד להשפעות הרעילות של עופרת, ועלולים לסבול מתופעות בריאותיות שליליות עמוקות וקבועות.
עופרת משפיעה על התפתחות המוח של ילדים וכתוצאה מכך מצמצמת האינטליגנציה, שינויים התנהגותיים כגון ירידה בקשב, כמו גם התנהגות אנטי-חברתית מוגברת, והקטנת ההישגים הלימודיים.
 חשיפת עופרת גורמת גם לאנמיה, יתר לחץ דם, ליקוי בכליות, רעילות גם לאיברי הרבייה. ההשפעות הנוירולוגיות וההתנהגותיות של עופרת נחשבות לבלתי הפיכות. עופרת גורמת גם נזק ארוך טווח למבוגרים, כולל סיכון מוגבר ללחץ דם גבוה ולנזק בכליות. חשיפה של נשים בהריון לרמות גבוהות של עופרת עלולה לגרום להפלה, לידת ולדים  מתים, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ועוד מומים מגוונים.
עם זאת, עופרת מגדילה את ההשפעות הרעילות של פלואוריד, הגדלת שכיחות של פלואורוזיס של השיניים ואת השפעת הפלואור (neurotoxicity) על המוח.


    
 
דוגמא קבועה של המצדדים בהפלרה ( זאת גם הדוגמא שמשרד הבריאות הישראלי נותן כששואלים על נושא ההפלרה) היא מדינת אירלנד, ובכן
באירלנד ניסו רעיון "מבריק" ובכדי להקטין את הסיכון לחשיפת עופרת במים האיריים ניסו תכנית ב - Limerick לפיה הם מטפלים באספקת מים בהחדרת פוספטים שמטרתם לעכב ולייצוב את נשירת העופרת. ברור שמהלך טיפשי זה  נכשל.
 
 בבית החולים החדש לילדים של פרת,  באוסטרליה, שבו קיימת בעיית איכות באספקת המים ובכך מתעכבת פתיחת בית החולים חדש בו הושקעו 1.2 מיליארד דולר, נכון להיום העיקוב הוא של שנתיים, וכאמור כל זאת עד שהסיכון הנוכחי לבטיחות הציבור והצוות ייפתר.
עפ"י הראיות עולה, כי בסיכונים של רעילות עופרת ניתן לטפל אף באופן מלא, פשוט על ידי הפסקת הפלואורציה במים.
עם זאת, כל עוד מחלקת הבריאות האירית, לא תפסיק את ההפלרה, הצרכנים האיריים ובכללם  תינוקות וילדים, עדיין נשארים בסיכון מוגבר להרעלת עופרת, ובעיקר סובלים מרעילות מוגדלת ומשולבת מחשיפה לפלואוריד ועופרת במי שתייה.
 
1] Masters RD, Coplan M.  Water treatment with silcofluorides and lead toxicity. International Journal of Environmental Science 1999; 56: 435-449.
[2] Masters RD, Coplan MJ, Hone BT, Dykes JF.  Association of silicofluoride treated water with elevated blood lead. Neurotoxicology 2000; 21(6): 1091-1100.
[3] Macek M, et al. Blood lead concentrations in children and method of water fluoridation in the United States, 1988-1994. Environmental Health Perspectives 2006; 114:130-134.
[4] Coplan MJ, Patch SC, Masters RD, Bachman MS.  Confirmation of and explanations for elevated blood lead and other disorders in children exposed to water disinfection and fluoridation chemicals.  Neurotoxicology. 2007; Sep;28(5):1032-42.
[5] Maas, R P, Patch, S C, Christian, A and Coplan, M J. Effects of fluoridation and disinfection agent combinations on lead leaching from leaded-brass parts Neuro Toxicology. 2007; 28, 1023–1031
[6] http://fluoridealert.org/news/lead-levels-in-thurmont-water-drop/
[7] http://fluoridealert.org/wp-content/uploads/tacoma_letter_1992_12_02.pdf
[8] Vukmanicj J. The effects of fluoridating agents on the chemistry of Thunder Bay Drinking Water. July 2009. Available at: http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/vukmanich-2009.pdf
[9] Sawan RM, Leite GA, Saraiva MC, Barbosa F, Tanus-Santos JE, Gerlach RF. Fluoride increases lead concentrations in whole blood and in calcified tissues from lead-exposed rats. Toxicology. 2010 Apr 30;271(1-2):21-6.
[10] World Health Organization. Lead Poisoning and health, 2016. Available at http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs379/en/
[11] Oulhote Y, Le Bot B, Poupon J, Lucas JP, Mandin C, Etchevers A, Zmirou-Navier D, Glorennec P. Identification of sources of lead exposure in French children by lead isotope analysis: a cross-sectional study. Environ Health. 2011 Aug 28;10:75. doi: 10.1186/1476-069X-10-75.
[12] CDC Childhood lead poisoning Prevention programme. Available at: https://www.cdc.gov/nceh/lead/acclpp/blood_lead_levels.htm
[13] Shanthakumari D, Subramanian S, Effect of fluoride intoxication on bone tissue of experimental rats. Res. J. Environ.Sci. 2007; 1: 82–92, http://dx.doi.org/10.3923/rjes.2007.82.92
[14] Niu R, et al. Decreased learning ability and low hippocampus glutamate in offspring rats exposed to fluoride and lead. Environmental Toxicology & Pharmacology 2009; 28(2):254-8.
[15] Leite GA, et al. Exposure to lead exacerbates dental fluorosis.  Archives of Oral Biology, 2011; 56(7):695-702.
[16] Niu R, et al. Proteomic analysis of hippocampus in offspring male mice exposed to fluoride and lead.  Biological Trace Element Research 2014; 162(1-3):227-33.
[17] Niu R, et al. Proteome alterations in cortex of mice exposed to fluoride and lead.  Biological Trace Element Research 2015; 164(1):99-105.
[18] Panov VG, Katsnelson BA, Varaksin AN, Privalova LI, Kireyeva EP, Sutunkova MP, et al. Further development of mathematical description for combined toxicity: A case study of lead–fluoride combination. Toxicology Reports 2015; 2: 297–307. doi:10.1016/j.toxrep.2015.02.002
[19] ABC News, Perth Children's Hospital: More delays as treatment fails to solve lead problem
http://www.abc.net.au/news/2017-06-30/lead-levels-in-perth-childrens-hospital-revealed/8667926

 
 

1700-70-6116
 © 2016 טיפה טק . כל הזכויות שמורות.
         
 

Google+     

על הסינון המרכזי למי מוביל ארציסקירה כללית למושג מים | סקירה אנומלית המים ושימושים מקובלים | מסנני נירוסטה לכל הבית | סקירת סיבות להמצאות ולמחסור מים בארץ ובעולם | נפלאות האבנית | זיהומי מי הים בעולם
  סקירת מקורות המים בישראל (2016) | סקירת מי התהום | סקירת האקוויפרים | סקירת נחלים ונהרות כנגרים עיליים | סקירת הכינרת והאגמים | סקירת האמצעים לתגבור כמות המים | מי הים בארץ 
הגורמים הפיזיקאליים
 סקירת תהליכי קבלת מים מתוקים אבודים | סקירת ייצור מים מתוקים ממים מליחים | שיטות להתפלת מים | סקירה כללית לטיובם של מי השפכים | שיטות ותהליכים בפועל למי קולחין | שימוש וטיפול בנגר עירוני | משאבי המים
איכויות וזיהומי המים | סקירת גורמים כימיים | מליחות ושינויי יחס ההגבה של המים | חמצן, קשיות המים ותוספים שנגרמים ע"י האדם  | על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה- BAZ | כלל השיטות לטיפול באבנית
הגורמים הביולוגיים | שיטות לטיפול במי השתייה | אמצעי חיטוי מקובלים | חיטוי בעזרת האוזון O3 | נחלים וייצור תהליך הטיהור הטבעי | מערכות אקולגיות של מים והפלואור | משק המים והארגון בישראל לאן?
מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים רכים | מערכות לטיפול באבנית וקבלת מים שאינם רכים | על שיטת המגנט לטיפול באבנית | איכויות מי שתייה התקנים והתקנות | עולם האבנית והחאפרים | פרמטרים לתקני איכות מי השתייה

הפרמטרים לתקני איכות מי השתייה - קבוצות סיכון 1-4 | האם האבנית טובה לבריאות | מים מותפלים במדינת ישראל | המדדים לאיכות המים | משק המים בישראל | התמודדות בבעיית המים | טיפול במי מוביל ארצי
השפכים הביתיים | הערות לועדת עדין | איך בודקים את יעילות הטיפול באבנית | חשיבות המגנזיום במי השתיה | איך מגיעה "עופרת" מהמים לילדים שלנו – ומה הפתרון | פוספאט | מגנזיום והריון
סיליפוס מסוכן לשתיית אדם | עופרת ופלואור- הקשר הפסול | האם תקן 1505 בטוח לשתייה