הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות ב’ ג’ ד’

ברזל Fe
הברזל הוא יסוד רביעי שנפוץ משקלית על בכדור-הארץ,נמצא בעיקר במגוון רב של סלעים ובעיקר בקרקעית חרסיתית. המקור הנוסף לברזל במים הנם אביזרים שונים המשמשים לאספקת מים שעשויים מברזל ו/או מסגסוגת של ברזל. במים קיימים שני אופנים עיקריים לקטיוני ברזל:הברזל הדו ערכי שהוא בעל מסיסות גבוהה,והברזל התלת-ערכי ששוקע בקלות וגורם לצבע עז).

מבחינה בריאותית גם בריכוז גבוהה יותר,לא נצפות השלכות שליליות. נוכחות ה ברזל בתוך מי השתייה אמנם מעוררת התנגדות לשימושו בגלל הצבע האדום כמו גם הטעם המר שהוא מותיר במים אפילו בריכוזים נמוכים של 0.1 מ”ג/ליטר וזוהי ההשלכה האסתטית.

בריום Ba
מלחים של בריום משמשים בעיקר ב: תעשיות הצבע ויצור הנייר. ריכוזים גבוהים של בריום גורמים לבעיות בשרירים לרוב ובפעולתו התקינה של לב בפרט עקב חסימת העצבים ולנזק כלייתי.

גופרה =4 SO
מקורות הגופרה (הסולפאט) והמגנזיום שבמים הם בעיקר מהטבע, גופרה (סולפטים) בריכוז גדול נובעים מהוספת האלומיניום סולפט,חומר המשמש לטיהור המים או תוצאה של זיהום שופכין.

“מגנזיום סולפט” הוא למעשה “המלח האנגלי” שידוע כמשלשל.מים שמכילים מגנזיום-סולפט בריכוזים של 1000 מ”ג/ליטר מייצרים “קיבה רכה” אצל אנשים מבוגרים. אנשים שרגישים מגיבים לרמות של 400 מ”ג/ליטר. גוף האדם,עם הזמן גוף האדם מתרגל פיזיולוגית לריכוז מגנזיום סולפט גבוהה במי השתייה,על כן הסכנה מיידית במיוחד למשתמשים החדשים במים האלה.והיות וכך, הרמה המותרת של מגנזיום וסולפט בתקני מי שתייה קשורות זאת בזאת.

מגנזיום
מקור מגנזיום שבמים הנו בעיקר מסלעים. מלח מגנזיום מסיס מאוד אפילו יותר מסידן.אך הריכוז שלו במים קטן יותר מריכוזי הסידן. תחומי הריכוז 40-10 מ”ג/ליטר. בדרך כלל מופיע במים כMg2+ .

המגנזיום הנו יון חיוני לאדם,הדרישה הנה 42-3.6 מ”ג/ק”ג/יום.הריכוז שבמים אינם מספקים את הדרישה. מגנזיום הנו גורם חיוני גם לצומח וגם לטיובי קרקע. מגנזיום הנו גורם קשיות,והוא שוקע כ MgOH או
כ MgCO3 וכן גורם להתגבשות אבנית.

דטרגנט
תופעת הקצף במים מלמדת על נוכחות דטרגנטים. הדטרגנטים הם למעשה מטרד אסתטי שעלול לפגוע בטעם המים ומפריע למעבר גזים תקין בין המים והאטמוספרה. בריכוזי דטרגנט שמעל ל 1 מ”ג\ליטר,מתחיל להיווצר קצף במים בעת ערבוב המים. המצאות הדטרגנט במים מלמדת על זיהום בשפכים.

סגירת תפריט
×

עגלת קניות